הקריה האקדמית אונו | סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סיון ריף | שרבל שוקייר

סטטיסטיקה למדעי הרוח והחברה

סקירת ספרות 6.3.4 סקירת הספרות מציגה את הידע המחקרי הקיים בנושא העבודה. מטרתה להראות מה כבר ידוע על הנושא, אילו מחקרים נערכו בעבר, ומהו הבסיס התיאורטי שממנו נובעות שאלות המחקר והשערות המחקר. סקירת ספרות טובה אינה אוסף של סיכומי מאמרים נפרדים, אלא פרק מאורגן הבנוי סביב רעיונות מרכזיים. יש להציג את המחקרים הקודמים באופן שמדגיש את הרלוונטיות שלהם למחקר הנוכחי, ולהראות כיצד הם מסייעים להבין את התופעה הנחקרת. לדוגמה, בעבודה העוסקת בהישגים לימודיים ניתן להקדיש חלק אחד למוטיבציה לימודית, חלק נוסף לחרדת בחינות, וחלק נוסף לקשר בין מאפיינים אישיים לבין ציונים. בדרך כלל, מומלץ לבנות את סקירת הספרות בצורת משפך: להתחיל בנושא הרחב, ולאחר מכן להתמקד בהדרגה במחקרים הקרובים יותר לשאלת המחקר. כך ניתן להוביל את הקורא מן הרקע הכללי אל המחקר הנוכחי באופן ברור והגיוני. במסגרת הסקירה יש להתייחס למה שכבר נחקר בעבר, אילו ממצאים מרכזיים נמצאו, ומהי התרומה האפשרית של המחקר הנוכחי ביחס לספרות הקיימת. יש לציין את המקור של כל מחקר המוצג בסקירת הספרות. במדעי החברה, נהוג לציין בגוף ). חשוב לשלב בסקירה 1995 הטקסט את שמות המחברים ואת שנת הפרסום, למשל: כהן ולוי ( גם מחקרים מרכזיים הנחשבים לאבני דרך בתחום, וגם מחקרים עדכניים המשקפים את מצב הידע הנוכחי. בסיום סקירת הספרות חשוב ליצור חיבור ברור בין הספרות הקודמת לבין המחקר הנוכחי. כלומר, יש להסביר כיצד המחקרים הקודמים מובילים לשאלת המחקר ולהשערות המחקר, ובמה עשוי המחקר הנוכחי להוסיף על מה שנעשה בעבר. שאלות והשערות המחקר 6.3.5 שאלת המחקר המרכזית מגדירה מה העבודה מבקשת לבדוק. היא צריכה להיות מנוסחת כשאלה ברורה, ממוקדת וניתנת לבדיקה באמצעות נתונים. לדוגמה: האם קיים קשר בין רמת המוטיבציה הלימודית לבין הציון במבחן? השערת המחקר היא טענה הצפויה מראש, הניתנת לבדיקה אמפירית. לדוגמה: יימצא קשר חיובי בין רמת המוטיבציה הלימודית לבין הציון במבחן, כך שככל שרמת המוטיבציה גבוהה יותר, כך הציון במבחן יהיה גבוה יותר.

215