הבמה המרכזית של הנדל"ן 28.11.25

28.11.25

נדל"ן מדיה

אריאלה גוטנברג-יריב, מנכ"לית מכון הבקרה "קליברייט", שמלווה את המהפכה הזו מקרוב, מסבירה כי השינויים ברישוי הבנייה יוצרים היום מערכת עבודה חדשה בין אדריכלים, יזמים ומכוני הבקרה, המהווה הזדמנות אמיתית לעשות סדר בשטח. "מכון הבקרה הוא לא עוד טופס שצריך להחתים", היא אומרת. "כשיושבים יחד על התכנון, דברים נהיים ברורים יותר וסיבוכים נעלמים. יזמים ואדריכלים מגלים שאפשר להוציא פרויקטים לפועל בצורה יעילה, מדויקת ובעיקר בטוחה יותר". לפי המודל החדש, מכון הבקרה נכנס לתהליך כבר בשלבי התכנון הראשוניים ומשמש כשותף מקצועי של האדריכל מורשה ההיתר. במסגרת עבודתו הוא מבצע ניהול סיכונים המגדיר אילו רכיבים הנדסיים ייחשבו קריטיים לבקרה בתכן ובביצוע. אבל המשמעות של שיתוף הפעולה אינה רק טכנית. הכניסה המוקדמת של מכון הבקרה יוצרת עבור האדריכל שכבת הגנה נוספת, מאפשרת לזהות סיכונים עוד לפני שמתגלמים בתכנון המפורט, ומסייעת לבנות תכנון מדויק, בטוח ורציף יותר. זהו דיאלוג מקצועי שמוסיף בהירות ומקטין את מרחב הטעות לטובת כל השחקנים בפרויקט. גוטנברג-יריב מסבירה: "אנחנו נכנסים כדי להבין את החשיבה התכנונית ולוודא שהיא מתוגמת בצורה מיטבית כשיש דיאלוג מקצועי פתוח, אפשר למצוא פתרונות ולא חסמים. אנחנו עובדים עם האדריכלים, לא מולם". היא מתארת כיצד הבקרה שידוך משמים: אדריכלים ומכוני בקרה

צילום: דויד סקורי

הופכת לכלי עבודה שמעלה את הרף המקצועי של האדריכלים עצמם: "אחרי שניים-שלושה פרויקטים יחד, האדריכל כבר יודע בדיוק למה לצפות ומהי רמת הדיוק הנדרשת. זו למידה מצטברת שמשפרת את איכות התכנון בשוק כולו". הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר נכנסת לתמונה אחריותו של מורשה ההיתר. אדר' בועז שניר ממשרד "בועז שניר אדריכלים", מורשה להיתר שעבד לא פעם עם מכוני הבקרה, מסביר: "ברגע שאני חותם על היתר האחריות המשפטית היא עליי. טעות אחת יכולה לגבות מחיר כבד. מכון בקרה הוא רשת ביטחון. הוא מאפשר לאדריכל לעבוד בביטחון מלא ולדעת שיש מי שבודק, מחדד ומאשר". נמרוד, אדריכל ממשרדו, מספר על ההתנסות הראשונה שלהם בעבודה מול מכון בקרה: "זה הכניס סדר לכל שלב בתכנון. קיבלנו הנחיות ברורות, תמיכה מקצועית ואפילו ליווי מול העירייה. זה הופך את כל המערכת למדויקת יותר".

ומה בנוגע ליזמים? מבחינתם, שילוב של מכון בקרה בתהליך אינו רק "עוד שלב בדרך" אלא מהלך שמשנה את כל אופן ניהול הפרויקט. במקום לעבוד מול ארבע או חמש רשויות שונות, כל אחת עם דרישות, טפסים ולוחות זמנים משלה, היזם מקבל גורם מרכז אחד שמאגד את כל הדרישות, מסנכרן בין היועצים ומלווה את התהליך מתחילתו ועד סופו. זה יוצר רציפות תכנונית שמקטינה משמעותית את הסיכוי לטעויות ומונעת עיכובים יקרים בשלב הביצוע. בנוסף, כבר בשלב המקדמי ניתן לזהות כשלים תכנוניים, סתירות בין מערכות או דרישות תקינה שיכולות לשנות את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובמקרים רבים אף להציל אותו. "ככל שניכנס לתמונה בשלב מוקדם יותר, כך נוכל לזהות יותר סיכונים על הנייר ופחות 'על הבטון'", מסבירה גוטנברג-יריב. "זה חוסך ליזם כסף, חוסך לאדריכל זמן ומונע בעיות בפרויקט". היא מספרת על פרויקט

/ 17 /