יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

הכלכלית למרוקו עוד מוערכת וניכרת. מלך מרוקו היה לעיתים קורא ליהודי ארצו אשר עזבו לחזור.

גישתה של מרוקו לסכסוך הישראלי-פלסטיני מושפעת ממספר גורמים: הצורך שלה להתאים עצמה למול נורמות ערביות כוללות, אמונתה בפתרון דיפלומטי ורצונו של חסן השני לשחק בתפקיד מפתח בהשגת תוצאה שכזאת, ותפיסתו של חסן על יחסי יהודים-ערבים המושפעת מהיסטורית היחסים בין מוסלמים ליהודים במרוקו . המלך אשר בעל מורשת של דאגה לשלומם של בני ארצו, דאג מחד לשלומם של יהודי מרוקו אשר ראה בהם עדיין כנתיניו על אף שעלו לישראל. מאידך, גם דאג לנושא הפלסטיני ופעל לקידום הסוגייה. סיבה נוספת בולטת לרצונו של המלך לקיים יחסים עם ישראל היא להדגים את הערך האסטרטגי של הקשר המרוקאי לארה"ב ולגורמים מערביים אחרים ובכך להרוויח. כך כאשר קידם את נושא השלום בין ישראל לבין מדינות ערב, ציפה להגדלה בסיוע מארה"ב כפי שקרה עבור מצרים. כמו כן, המלך קיווה לסיוע מארה"ב על ידי תמיכה מהקהילה היהודית-ציונית בארה"ב שתגיע בזכות התקרבותו לישראל. נראה כי בנוסף ביקש לנצל קשריו עם הקהילה היהודית המרוקאית לצורך ההתקרבות ליהדות ארה"ב ולכן שלח את דוד עמאר שהיה יועצו הכלכלי וג'ו אוחנה 1985 באביב שהיה שר בממשלת מרוקו למשימה. פרק שני: יהודי מרוקו ומרכזיותם על מנת להבין את תרומתם של יהודי מרוקו ליחסים, יש להבין את ההיסטוריה של קהילת יהודי מרוקו ובכך את

,1967-1977 בהצהרות פומביות שנתן המלך חסן השני בין מניח המלך את העקרונות שהובילו את מרוקו לאורך ) הזיקה ההיסטורית 1 השנים, כאשר העיקריות שבהן היו: ( בין יהודים לערבים מבחינת אבותיהם ומקורם יכולה להיות בסיס להבנת היכולות של שני הצדדים להתקדמות לכיוון ) לישראל יכולת לתרום 2 מודרניזציה ופיתוח במזה"ת; ( ) סכסוך ממושך 3 למודרניזציה ופיתוח של המזרח התיכון; ( ) קיום שלום 4 עלול להוות סכנה ממשית לעולם הערבי; ( ' והכרה 67 ופיתוח אזורי מותנים בנסיגתה של ישראל מקווי ) פתרון הבעיות האזוריות 5 מלאה בין ישראל למדינות ערב; ( יהיה רק בתנאי דיאלוג, כולל דיאלוג בין ישראל לאש"ף. המיוחד בעמדתו של חסן היא אמונתו, שהתהליך לקראת שלום צריך להיות באופן של הידברות ישירה ללא תנאים מוקדמים על מנת להגיע להבנה של שני הצדדים. ניכר כי מבחינתו של המלך ניתן ואף רצוי להגיע למצב של שלום ואפילו שכנות טובה עם ישראל. המלך חסן השני ביקש להשוות זאת למערכת היחסים עם הקהילה היהודית שחיה במרוקו וקיימה יחסי שכנות טובה עם סביבתה. בניגוד למנהיגים ערבים אחרים, ניסיונו של מלך מרוקו עם הקהילה היהודית מביא אותו לנקוט עמדה נאורה יותר. המלך ראה עצמו מנהיג לגיטימי לתהליך השלום ובעל אינטרס אישי לכך.

מלך מרוקו חסן השני, מימין, משוחח עם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, שני משמאל, ושר החוץ שמעון פרס, משמאל, בארמון -נתי הרניק) AP . (צילום 1993 בספטמבר 14 המלוכה של סקיראת ברבאט, מרוקו, ב-

62

2023 : טבת-אדר תשפ״ג, ינואר-מרץ 17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו