יהדות מרוקו | מורשת, הגות ואמנות

פאס הינה קפסולה של זמן, שמורת טבע היסטורית, המנציחה להפליא את ימי הביניים. הסמטאות של המדינה –העיר העתיקה- מיועדות להולכי רגל בלבד, על שתים או על ארבע. מכול עבר נשמעות קריאות קולניות "בלק" (זהירות), של החמרים. בעיר העתיקה, שגווני השער שלה, העניקו לה את הכינוי "העיר הכחולה". יש בה מבצרים צרפתיים הצופים על העיר, מסגד קיירואן המפואר, ומבנים חשובים אחרים. ביתו של הרמב"ם הוא תחנה הכרחית בסיורם של מטיילים יהודים, אבל לא רק. מוסא אבן מימון הוא גיבור תרבות ערבי ומושא גאוותן, לא רק של טבריה, בה נקבר, אלא גם של פאס, בה חי תקופה קצרה וגם של קורדובה בה נולד. העיר העתיקה שכונות, שלכול אחת מהן מדרסה משלה, 187 מורכבת מ חמאם משלה ועוד מתקנים ההופכים אותה ליחידה אוטונומית כמעט. שוטטות בשוק המקורה של פאס מבהירה מדוע הפאסים נחשבים ל"ייקים" של מרוקו. יש אזור לפירות יבשים ואזור לחמוצים, ואזור לתבלינים וכך הלאה. כשמשוטטים בין חנויות העור וכפתנים, מבינים שיש היגיון בשיגעון וש"באזאר מזרחי", יכול לשמש דווקא כשם נרדף למקום מסודר. קזבלנקה, העיר הלבנה, אינה שכיית חמדה. אבל ההליכה לאורך הקורניש, הטיילת של שפת הים, מבט בבתים הלבנים שהעניקו לה את שמה, כל זאת אגב זמזום שירו של יהורם גאון, "יש מקום ליד הים". מעבר לכך, קזבלנקה מעניקה למטייל תחושה המרגשת של שהייה בעיר הגדולה בקצה המערבי של עולם האסלאם; מרכז לכינוסים של הליגה הערבית ועבורי גם מחזקת את התקווה שהשלום אפשרי. נהניתי לשבת בבית קפה, בשדרות מוחמד החמישי ולהתבונן בסרט הנע של העוברים ושבים. חובשי ג'לביות לצד אנשי עסקים בחליפות מחויטות. הבארים של קזבלנקה הם זולים והמוניים לטעמי, אך הם גם מקום נהדר ללגום ג'ין טוב, בשעות הערב. לפני כחצי יובל, התווסף לעיר מעוטת המונומנטים הזאת, המסגד הגדול של חסן השני, שנחשב לדעת רבים, למרהיב ביותר עלי אדמות. זהו מבנה 230 ענק. המינרט הגבוה של המסגד, המתנשא לגובה של מ', הופך אותו למבנה הדתי הגבוה בעולם. יותר מהפירמידה של ח'ופו בגיזה. מבנה רב הוד שכל כולו מלאכת מחשבת. שיר הלל לאומנות האנדלוסית. גם ברבאט אין הרבה, למעט המסגד הענק שבנתה השושלת המווחדונית במאה ולה מינרט מרהיב, שמו "טור חסאן", שךו חתך רבוע 12 ה והוא כולו מכוסה עיטורים. אחד משלושה (השני בסביליה והשלישי במרקש) כמו כן, ניצב בה הארמון שבנו הצרפתים בסגנון שהיה בעיקר פרשנות שלהם לסגנון המרוקאי. על המדינה שלה ובעיקר על המלאח, שכונת היהודים, התשובה המרוקאית לגטו של ונציה, כתב אלבר ממי את "נציב המלח". מה עם קברי מוחמד וחסן השני, מה עם המגדל

מאטיס וגם את מקור השראתו. מטנג'יר יצא גדול הנוסעים של העולם הערבי, אבן בטוטא, בדרכו למכה. הוא ערך שבעה מסעות לעיר הקדושה, כל אחד בנתיב שונה. בשובו טבע משפט מפורסם, שהעניק השראה לדורות של מטיילים: "אלו שמטיילים הרבה, יודעים יותר מאלו שמאריכים שנים". העיר נתנה את השראתה גם לברנרדו ברטולוצ'י , לסרטו "שמים מגינים מעל" ) Bernardo Bertolucci ( ). גם לטטואן יש שפע של צבעי The Sheltering Sky ( כחול ומבוך בסגנון מורי, עם השפעה ספרדית. ציוריות במיוחד הן המדינות של שפשואן, ההררית, ואסילה שלחוף הים, המעניקות למרוקו, גוון ים תיכוני, כשם שהדרום מעניק לה ניחוח אפריקאי. יש במרוקו מעט שרידים רומאיים, , הנודעת ) Volobulis ( היפים שבהם הם בוולובוליס ברצפות הפסיפס שבה. אכן, הרומאים לא השקיעו במערב הרחוק אפילו קמצוץ ממה שהשקיעו ב"אפריקה הפרה קונסולרית", הלוא היא תוניסיה, אבל המראה של המדרונות המתונים של כרמי הזיתים הגולשים ברכות אלה שרידים הרומאיים, הינו חזיון מרגש, בעיקר כששומעים ברקע את השיר "הפיתוי האחרון של ישו", של פיטר גבריאל. באתר עצמו, וילות מושקעות של ברוני הזיתים ולהן רצפות פסיפס מושקעות, שרידים של מקדש פיניקי וקינים של חסידות. למקנס חומה מרשימה, בית סוהר תת קרקעי, בריכות אגירה למים ומסגד מעוטר שבנה מולאי איסמעיל ומולו שוק מופלא, עתיק מראות וצבע. הקרמיקה המשובצת בחומה, העניקה לה את הכינוי "העיר הירוקה". מולאי איסמעיל היה מעין הורדוס מרוקאי, בנאי מופלא ומגלומן מטורף, שהדהים את מקורביו באירופה במפעלי הבניה שלו, באכזריות שהפגין ובמספר הנשים שרכש לעצמו.

39

2023 ינואר-מרץ , טבת-אדר תשפ״ג :17 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו