הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

מה גם שהסקרנות שהייתה בי – לשמוע ולראות יהודים מתפוצה שאינה מוכרת לי - אף היא דחפה אותי אליהם.

"תפילת המדינה". אומרים אותה ביום העצמאות, בתפילת שחרית וערבית. אין בי ספק בכך, שמעטים בתי הכנסת בתפוצות הגולה, להוציא מכללן את מרוקו, אשר מקובל בהן לומר תפילה זו - ובוודאי שאין היא נאמרת על ידי יהודים דתיים קיצוניים או נטורי קרתא בכל בית כנסת שביקרתי ביום העצמאות – וביקרתי בלא מעטים - נאמרה תפילה זו בשחרית ובמעריב בנוסח שחובר בישראל ושהוברח על ידי מי שהוברח למרוקו. הלומד להכיר יהדות זו יכיר לדעת פעם נוספת, שאמירת תפילה זו אינה אלא חוליה נוספת במסכת האהבה לישראל. מזדמן לי לשמוע מה עלה בגורלו של יהודי חרד, אשכנזי, אשר נקלע לבית כנסת במרוקו וקרא תגר על תפילה זו: הוא פשוט הושלך החוצה על ידי המתפללים... ואף זה, לימוד הגמרא בישיבות במרוקו מתנהל אך ורק בעברית, להבדיל מן המקובל בישיבות בארץ ובתפוצות הגולה, שלימוד הגמרא בהן מתנהל ביידיש. ועוד מעשה ביהודי, בעל מלאכה ב"מלאח" במרקש, העושה מלאכתו בנחושת. מעשי ידיו הם טסים שונים, צלחות, חנוכיות וכדומה. מנהג היה בידינו לקנות את החנוכיות שלו. לימים, כשבאנו אליו, מצאנו במלאי שהיה תחת ידיו חנוכייה אחת, שהיו חרוטות עליה המילים "הנרות הללו" בעברית. כידוע, בעבודתנו במרוקו התחזינו כנוצרים, וכאשר ביקשנו לקנות אותה חנוכייה סירב היהודי למכור אותה לנו, מחשש שתדבק הטומאה באותיות הקדושות. לא ידע אותו דלפון בן דלפון שאי-שם, בלבו פנימה, איוו להן ניצוצות של קדושה לשכון. כבעל נתינות גרמנית, שאימצתי אותה לעצמי לצורכי הסוואה, ערכתי ביקורים אצל רבני העדה, המייצגים את קהילותיהם בפני שליטים ופוסקים הלכה בקרב בני עמם, זוכר אני שני ביקורים שהשאירו עליי רושם בל יימחה. נזדמנתי אצל הרב שאול דנאן, רבה של רבאט הבירה, וממילא מייצג על ידי כך ענייני עמו במרוקו. אני, כ"אחד ממנהלי היא"ס במרוקו", ביקשתי עזרתו בזירוז היהודים לצאת ולהגר לארצות הים – קנדה וארצות אחרות. היה זה שקר מוסכם ומשחק ידוע, עקב צוק העתים. שאלני הרב: "האם יש ישיבות באותה קנדה שבה אנו מדברים?" השיבותי: "בוודאי שישנן ישיבות בבני ברק שבקנדה." נתחייך הזקן. עם פרדה החזיק הרב ארוכות בידי ואמר: "אני זקנתי, ספק אם אזכה, בניי בוודאי שייזכו. שנים הרבה יש לי טרוניה על הקב"ה, כיצד ראה לקפח גולת יהודי מרוקו. גאל יהדות תימן ויהדות מצרים ויהדות ערב, מדוע לא גאל גם יהדות מרוקו? אך חשבוני עם ריבוני מתאזן והולך. כשנסגרה היא"ס, שאתה מנהלה, ידעתי שיש בכך משום חבלי גאולה, ואכן צדקתי. הנה אתה כאן ועוסק בהגירה לקנדה'. הנה כי כן גם יהדות מרוקו נגאלת. אמרתי לך זאת ויותר משאמרתי יש אתי בלב." ולא אחרים היו הדברים בפגישתי עם הרב עובדיה מפז, אף הוא מן האריות שבחבורה. נזדמנו, אפוא, הוא ואני, שני

וכך מצאתי עצמי מתפלל יחד עם בני עמי בבית הכנסת שבפלס־ורדן אשר בקזבלנקה. היה זה ביקורי הראשון וניסיוני הראשון בתוך עדת יהודים מתפללים במרוקו. במרוצת הזמן למדתי להכיר אותם, אך בביקור זה - כמו גם בהזדמנויות אחרות באותה תקופה – הופתעתי בכל פעם מחדש כשעמדתי באורח בלתי אמצעי, על הקשר העמוק, החי והטבעי שלהם לציון. בבית הכנסת בפלס־ורדן, שהנו אחד מבתי הכנסת הגדולים של קהילת קזבלנקה, התפללו יהודים משכבות עם שונות. ניכר היה מתפילתם שהם יודעים את פירוש המילים, שלא כמצוי בתפוצות גולה אחרות, וכשהחלו אומרים את התפילה "פרוש סוכת שלום עלינו ועל כל עמך ישראל," הפסיקו כולם לאחר "ועל כל עמך ישראל" עד שניתן האות על ידי החזן, וכל הקהל המשיך בצוותא ובקול רם "ועל ירושלים". במרוצת הזמן הבינותי משמעות סדר זה. הבינותי שבירושלים אין עוסקים מיני וביה, לה, לירושלים, מקצים מקום כבוד מיוחד בתודעתו של יהודי. ממילא יובן יחס הממונים לעלייה לישראל. יום העלייה אינו מהווה ציון דרך בלבד בחייו של היהודי העולה. יום זה יש בו מן הקדושה היונקת מהתגשמות חזון הגאולה אשר הוא, העולה, זכה לה אישית - בחינת מעשה נסים שנעשה לו – ויש, אפוא, לכבד יום זה ומאורע זה. יהודי העולה לארץ מגיע לנמל היציאה כשהוא בלבוש השבת שלו. כך יעשה הלובש לבוש אירופאי בכל ימות השנה וכך יעשה הלובש את הג'לביה (הלבוש המקובל על יהודי הדרום בעיקר). היה מעשה ביהודי, כהן שמו, אשר חי בדרום, אך לאחרונה עבר והתיישב כרבים אחרים באחת משכונותיה של קזבלנקה רבתי. גם כאן, בקזה, המשיך לנהוג וללבוש כאיש הדרום ומנהג אבותיו בידיו, תוך אותן שנים ביקר גם בישראל. מסתבר, שבמרוצת הזמן הוא למד להכיר במקצת עולם אחר מסביבת ילדותו. כשהגיע תורו לעלייה הוא בא לנמל כשהוא לבוש אירופאית. בדרך זו הוא הבדיל בין קודש לחול וכך הוא ביטא גודלו של יום. נזדמן לי לראותו במקום אחיזתו בישראל, שוב נגלה לי יהודי הטיפוסי לאזורי הדרום של מרוקו, כשהוא לבוש ג'לביה מסורתית, כמקובל במקומו בימים של חול, גילויים אלה חוזרים ונשנים תמיד. עדותם היא עדות חותכת ליחס המיוחד לישראל. לבוש השבת, שאותו לובש היהודי העולה, הנהו בגד בלבד, אך בגד זה חושף טפח מן הנעשה בנפשו של אדם ביום העלייה לישראל. ועוד לתיאור דמותה של יהדות זו: כידוע קיימת תפילה מיוחדת שחוברה על ידי הרבנות הראשית בארץ לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל. תפילה זו מכונה בשם

58

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו