הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

טבת-סיון תשפ"ב

ינואר-יוני 2022

ת

י

מ

ש

ל

ו

ל

ע

י

ה

ה

ד

ה י

ת ו

צ

ר ד פ ה

ו ר מ

ו ק

יהדות מרוקו מורשת הגות ואמנות

כתב העת הדיגיטלי

דו שנתי-יו"ל בינואר וביולי

שנה לעליה ההמונית ממרוקו" 60 בסימן "

פרופ' אהרן ממן

מאיר קנפו

שאול טנג'י

סם בן-שטרית

יעקב (אבויה) אלפסי

אלברט מרציאנו

אברהם אביזמר

ברטי אוחיון

שבועון כפר חב"ד

עו''ד אושר טקאטש

יעקב וימן

אילנה שמול

רפי דהן

גליון 15

הכותבים: סופרים אנשי רוח ואישים

1

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דבר העורכת כתב העת הדיגיטלי יהדות מרוקו: מורשת, הגות ואמנות

שנה לעלייה 60 ליון חגיגי זה יוצא במלאת " ג ההמונית ממרוקו". אכן ראויה מדינת ישראל להתגאות בהישגיה של קהילה נפלאה זו-קהילת יוצאי מרוקו. אשר עשתה קפיצה נחשונית וסללה דרך - במקום בו לא היתה דרך.

יהדות מפוארת זו, הינה בעלת שורשים ותרבות, אהבת החיים ואהבת האדם. היא הוציאה מקרבה ענקי רוח גדולים בתורה ובחוכמה, אשר קנו להם שם עולמי. יוצאי מרוקו בארץ הגיעו לצמרת החברה הישראלית בכל מגזריה. תהליך קליטתם לווה בלא מעט ייסורים, לעתים קשים מנשוא, שלא כולם היו בלתי–נמנעים. הקשר לארץ–ישראל הינו חלק בלתי נפרד מתפיסת עולמה הרוחני של יהדות מרוקו, ומצוות העלייה ויישוב הארץ טבועה בחוזקה באורח חייה. כשם שהכיסופים לציון לא פסקו מעולם, כן גם העלייה לארץ–ישראל לא פסקה מעולם. וכך, בכל דור נמצאו נועזים שעלו לארץ בדרך–לא–דרך, והחלו ביישובה - הרבה שנים טרם הוכרזה כמדינה. יהדות מפוארת זו עלתה לארץ ברובה המכריע, וקיימה את מצוות ישובים ומושבים חקלאיים 111 הציונות והחלוציות, היא הקימה לאורכה ולרוחבה של המדינה אשר היוו חומות מגן אנושיות לאורך כל שנות קיומה. גליון זה, כקודמים לו, מופק במטרה להפיץ ככל יכולתנו ולהראות את האמת אודות יהדות מרוקו, אמת, אשר לצערנו עדיין נעלמת מספרי הלימוד בבתי הספר. יבואו על הברכה תורמי המאמרים לכתב העת, על הירתמותם, ביעדנו זה, להפיץ חינם לכל דורש - תיעוד 'חי ונושם' אודות מורשתנו המפוארה ולהעלות שוב קרנה של יהדות מרוקו-כקדם. בשם הפדרציה העולמית, בשם כל מנויי וקוראי כתב העת ובשמי, תודה ויישר כח גדול לתורמי המאמרים הוותיקים והחדשים שהצטרפו אלינו. ברוכים תהיו. יהי רצון שברכת השם במעשה ידינו. אמן.

15 גליון מס' 2022 טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני עריכה גרפיקה ועיצוב אליזבט בראל

כל הזכויות שמורות למפרסמי המאמרים ולפדרציה העולמית © הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו 94222 ירושלים 42 רח' יפו 02:6251221 : פקס 6257377- 02 טל': maroco 26@ netvision . net . il www.fede-maroc.com פייסבוק וביוטיוב חפשו אותנו גם ב:

אליזבט בראל עורכת

באם הנכם עוסקים בנושאים הקשורים ליהדות מרוקו, אנו מזמינים אתכם לתרום כתבות בליווי תמונות, לעורכת fedemaroc 26@ gmail . com אליזבט בראל, לכתובת : בצירוף פרטיכם.

הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו אינה אחראית על וודאות התכנים, נכונותם מוטלת על המחברים.

2

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

דיוקן 8-11

הגות

4-5 6

2022 שנה שנה וסימנה מאת סם בן-שטרית ה' ֶ ד ָ פּ ִ ט תּ ָ פּ ְ שׁ ִ מ ְ יּוֹן בּ ִ 'צ מאת פרופ' אהרן ממן-חתן פרס ישראל

א- ָ יר ִ צ ָ רבי ישראל אָבּוּח י ִ אל ָ א ס ָ אבּ ָ הבּ מאת שאול טנג'י

12-14

חב"ד והמלך מאת שבועון כפר חב"ד

מעגל החיים 15-19 20-25 26-27 28-30

חקר 50-53

מקזבלנקה להמבורג מאת יעקב וימן מּוּר ֶ ה בקהילת אַז ָ ימוּנ ִ המ מאת יעקב (אבויה) אלפסי ם ֶ לח מאת אילנה שמול נדלה ברשת- יהודי מרוקו במלחמת העולם השנייה מאת אתר מרכז תיעוד - יהדות צפון אפריקה מבצע "שובי רוני" מאת רפי דהן ממרות שפר מבית אבא מפרסומים בעמוד הפייסבוק של הפדרציה העולמית

כלי הנגינה המאפיינים את המוסיקה במרוקו-חלק א' מאת אלברט מרציאנו פורטוגל: מגירוש לאזרחות מאת עו"ד אושר טקאטש מבצע "יכין" 1964 – דצמ' 1961 נוב' מאת מאיר קנפו

54-56

57-59

32-35 37

שונות 36-37

פניני : סיור ברבאט לשומרי שבת מאת אילנה שמול מפעלי הפדרציה העולמית חדשות המדיה של הפדרציה סרטים אודות יהדות מרוקו

7 19 31

נופים ואתרים 38-44

מרוקו ש"לאחר" הקורונה יומן מסע-חלק ב' מאת אברהם אביזמר ביהכ״נ ר׳ ז׳וזף (יוסף) ביטון מאת אברהם אביזמר פאס אל-ג'דיד (המלאח) מאת ברטי אוחיון

45

46-49

3

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

)2010 (בניני האומה ירושלים בחגיגות עשור לפדרציה חברי ההנהלה מעניקים לסם בן-שטרית-נשיא הפדרציה אלבום מכתבי הוקרה 2022 תשפ"ב -

מאת: סם בן-שטרית כל הזכויות שמורות למחבר © שנה שנה וסימנה

בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : כל שנה וסימנה, שבו עומדים כלל האירועים-לרבות חגיגות המימונה ו“יום של כתב עת זה הצגנו את 8-13 עיון״ עם אנשי רוח. בגליונות

הסימנים של השנים , בליווי 2001-2021 תמונות מהאירועים שהתקיימו באותם השנים, דיסקים והזמנות שהופקו... בגליון זה הסימן 2022 שנקבע לשנת

.1986 מימין: שמעון פרס, סם בן-שטרית ויצחק שמיר מעל הבמה בגן-סאקר-מימונה באמצע: פסל ברונזה של הרמב״ם, מתנת עיריית טבריה לפדרציה.

4

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

יד" (ויקרא כו,ו). הביטוי "שלום" ִ ר ֲ ח ַ ין מ ֵ א ְ ם ו ּ ֶ ת ְ ב ַ כ ׁ ְ ץ וּש ֶ ר ָ א ּ ָ לוֹם ב ׁ ָ י ש ּ ִ ת ַ ת ָ נ ְ ה "ו ֶ יעמדו בסימן הנא 2022 ירועי תשפ"ב- א חוזר פעמים רבות בתנ"ך ובמקורות, החל מ"שלום שלום לרחוק ולקרוב" וכלה ב"עושה שלום במרומיו, הוא יעשה רוּךְ ּ ָ דוֹשׁ ב ּ ָ ק ַ א ה ָ צ ָ א: "לֹא מ ּ ָ ת ְ פ ַ ל ֲ ן ח ּ ֶ עוֹן ב ְ מ ׁ ִ י ש ּ ִ ב ַ מרה של ר ִ שלום עלינו ועל כל עמו ישראל". מסכת "עוקצין" נחתמת בא ים כט, יא). ּ ִ ל ִ ה ּ ְ לוֹם" (ת ּׁ ָ ש ַ מּוֹ ב ַ ת ע ֶ ךְ א ֵ ר ָ ב ְ ן ה' י ּ ֵ ת ִ מּוֹ י ַ ע ְ ז ל ֹ ר: ה' ע ַ מ ֱ א ּ ֶ נ ׁ ֶ לוֹם, ש ּׁ ָ ש ַ א ה ּ ָ ל ֶ ל א ֵ א ָ ר ׂ ְ ש ִ י ְ ה ל ָ כ ָ ר ּ ְ יק ב ִ ז ֲ ח ַ י מ ִ ל ּ ְ הוּא כ אנו אומרים "שלום" בכל פניה שלנו לזולת ולרבים, בכל יום, פנים אל פנים או בפנייה בטלפון. כאשר אומרים "קדיש", מסיימים באמירה "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל", ונסוגים שלש פסיעות לאחור. ללמדנו, כי השלום מחייב נסיגה ופשרה, למען קיום השלום. הצדיק באבא שלום אפרגן זצוק"ל נהג לעמוד במלוא קומתו בפני כל אדם ומקבלו בסבר פנים יפות, תוך אמירת שלום, ומזמינו לביתו. דר התקין בין הבריות ובין ֵ השלום נכון לפרט, למשפחה, לקהילה, למדינה ולכל העולם. הוא נועד לשמור על הס זמות, פיתוח וחיים שלווים. דוגמה מצוינת לכך קיבלנו רק עכשיו בזמן ַ העמים, ולאפשר פעילות יוצרת וסדירה, י המגפה העולמית. שיתוף הפעולה המחקרי בין מדינות העולם אפשר פיתוח של החיסון נגד נגיף הקורונה במהירות שיא שלא היה לה תקדים. השלום היה ונותר שאיפתה הכנה של מדינת ישראל ושל תושביה, מאז הקמתה, תוך פנייה לארצות קרובות ורחוקות, לרבות שכנינו הערבים. לו מדינות ערב היו נענות לפניותינו, הרבה דם ואש, שכול ויתמות, היו נחסכים מאיתנו ומשכנינו.

במשך מאות בשנים, אבותינו ואנחנו חיינו במרוקו בשלום ובהרמוניה עם תושבי מדינה זו ושלטונותיה. יוצאי מרוקו בתפוצות ואנחנו בישראל, קשוריםבעבותות אהבה למדינה זו בזכות יחסה הטוב והמטיב אלינו. זכינו לאוטונומיה מלאה דתית-תרבותית וכלכלית. אחדים מיוצאי מרוקו מונו ליועצי המלך, שרים ושגרירים ולכן, בצדק יהדות מרוקו נחשבת כמודל ל"דו-קיום" יהודי ערבי. עשרות בשנים התקיימו יחסים טובים בין מדינת ישראלים ביקרו מידי שנה 50,000- ישראל למרוקו, כ בשנה במרוקו. ועתה, עם קשירת יחסים דיפלומטיים מלאים וגלויים הקשרים יקבלו מימד נרחב יותר.

אזכרה למ"ד טבועי "אגוז" בהשתתפות כאלף בני נוער ואורחים בהר הרצל

התוועדות ראשי הפדרציה העולמית עם הנשיא יצחק הרצוג

מאמרים פרי עטו של נשיא הפדרציה, שהתפרסמו בעיתונות הארצית בש"ז

5

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

כל הזכויות שמורות למחבר © מאת: פרופ' אהרן ממן-חתן פרס ישראל ישעיהו (א, כז) ה' ֶ ד ָּ פ ִּ ט ת ָּ פ ׁ ְ ש ִ מ ְּ יּוֹן ב ִ 'צ

ה". פסוק ָ ק ָ ד ְ צ ּ ִ ב ָ יה ֶ ב ׁ ָ ש ְ ה ו ֶ ד ּ ָ פ ּ ִ ט ת ּ ָ פ ׁ ְ ש ִ מ ּ ְ יּוֹן ב ִ צ " זה, במנותק מכל הקשר, עשוי להישמע אופטימי, פסטורלי, ואפילו רומנטי, אלאשהוא פסוקים מזעזעים 22 בא בחתימת סדרה של מ'חזון ישעיהו' שבהם כינה ישעיהו את בני ה'. הוא הפליל ָ ר ֹ מ ֲ ם ע ַ ם' ו'ע ֹ ד ְ י ס ֵ ינ ִ צ ְ זמנו 'ק אותם הן ביחסם הבוגדני אל הא־לוהים הן ביחסיהם החברתיים העכורים, והטיח בהם ים ִ ב ּ ָ נ ּ ַ י ג ֵ ר ְ ב ַ ח ְ ים ו ִ ר ְ ךְ סוֹר ִ י ַ ר ׂ ָ דברים קשים כגון 'ש טוּ ֹּ פ ׁ ְ ש ִ תוֹם לֹא י ָ ים י ִ נ ֹ מ ְ ל ׁ ַ ף ש ֵ ד ֹ ר ְ ד ו ַ ח ֹׁ ב ש ֵ ה ֹ לּוֹ א ּ ֻ כ י ִ ם' (כג). לא בכד ֶ יה ֵ ל ֲ בוֹא א ָ ה לֹא י ָ נ ָ מ ְ ל ַ יב א ִ ר ְ ו קוראים פרק זה כהפטרה ב'שבת חזון' לפני תשעה באב: להזכיר לנו על מה חרבה הארץ. ן המשפט ֵ צפּ ַ ישעיהו העמיד לנגד העם את מ ָ יה ֶ ב ׁ ָ ש ְ והצדקהחברתי כיסוד לתיקון עולם. גם 'ו ה' מכוון לצדק חברתי. בכך לא היה ָ ק ָ ד ְ צ ּ ִ ב הראשון. כבר מראשית האומה עמד המשפט כבסיס לקיום נאות של החברה, לא רק בע מצוות ֶ בישראל אלא בכל העולם. בכלל ש וות להקים בתי ֻ 'בני נוח', אומות העולם מצ דין, כחובה א־לוהית מוחלטת. חברה ומדינה שאינן מעמידות בתי דין וחוקה לדון על פיה יה. כך אירע לסדום ָ בכל תחומי החיים סופן כל ועמורה שגם הסנגוריה של אברהם אבינו לא הצליחה להציל, וכך בתולדות הרודנים שלא צייתו לשום קודקס שיפוטי.

יש עמים שעשו צעדים ניכרים לקראת הדמוקרטיזציה של החוק, כמו בחוק הרומי, וויון לכול והשאירו פער ִ אבל לא העניקו ש מעמדי או מגדרי מעל לחוק. שאלה עקרונית היא מי מוסמך לחוקק. במסורת היהודית החוק ניתן מסיני, ומשם בשלשלת המסירה עברה הסמכות לחכמים, ממשה ליהושע ומיהושע לזקנים וכו' (אבות א, א). בתרבות האומות, מקור החוק היה המושל או מערכת הממשל, עד שבא הפילוסוף ) והגה 1755-1689 יה ( ְ ק ְ ס ֶ הצרפתי מונט את עקרון הפרדת הרשויות. הוא השווה את מעמד הרשות השיפוטית למעמדן של הרשות המחוקקת והמבצעת, גם בעצמאותן זו מזו. המתוקנות שבאומות השכילו לאמץ עיקרון זה והפכו אותו לאושיה מאושיות המשטר. אבל לא תמיד ההפרדה מוחלטת. עד היום הסנט האמריקאי עשוי לתפקד כגוף שיפוטי, וכך ועדות מסוימות בבית הנבחרים, אבל עקרון ההפרדה תופס, ולשמחתנו – גם במדינתנו. אמנם מזמן לזמן, מערכת איזוני וויזיה, ֶ הבלמים בין שלוש הרשויות טעונה ר שיוף ושיפור, אבל 'מבחן בוזגלו' (מיסודו של אהרן ברק) ממחיש את השוויון בפני החוק בלי משוא פנים לשום מגדר ולשום מגזר.

6

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מפעלים היסטוריים אירועים ופעולות "קרן מלגות לסטודנטים" לכלל תלמידי קהילות ישראל מרחבי מדינת ישראל. "ספר הזהב ליהדות מרוקו" מפעל הרשמה והנצחה שיופקד למשמרת עולם במשכן נשיאי ישראל בירושלים. "מדליון המעברה" ותעודת הוקרה שוכני 200,000- הצדעה לסבלם ולתרומתם של כ המעברות. הכתרת "דמויות מופת בעם היהודי" הרב 2003- הוכתר רה»מ אריאל שרון. ב 2002 ב- 2005 ח»כ שמעון פרס. ב- 2004 ישראל מאיר לאו. ב- מר 2009 בנק הפועלים וב- 2007- ח»כ לימור לבנת. ב האחים : ג›ו, רפאל ואבי נקש. 2010 נוחי דנקנר. ב- הרב אברהם 2014 הרב משה דאדון-לונדון. ב- 2013- ב השרה מירי רגב וענן שמשום, 2016- עמר-ניו יורק, ב מרים פרץ, 2018- ד»ר אנדריי גשיורובסקי, ב 2017- ב יוסף נסראדין 2020 ירדנה עובדיה, ב- 2019 ב חגיגות המימונה המרכזיות והמקומיות חג של "הדלת הפתוחה" ואירוח אלפי משפחות עולים בבתיהם של יוצאי מרוקו. מעפילי "אגוז" 44 אזכרה ממלכתית ל ליד קברותיהם בהר-הרצל ואזכרות מקומיות ברחבי הארץ-לרבות בבתי ספר. "יום יהדות מרוקו" שנתי מתן ביטוי לעושרה הרוחני והתרבותי בשירה, זמר, האומנות לסוגיה והספרות העניפה. "רבי שיח" ו"שבתות עיון" דיונים בהשתתפות אנשי רוח בנושאים ערכיים ואלה העומדים על סדר יומינו. "טיפוח קשרים עם מרוקו" עידוד ביקורים הדדיים וקיום קונגרסים לדיון בנושאים ערכיים ומשותפים. קשר עם יהדות התפוצות הרחבת רשת סניפי הפדרציה בכל מדינה ועיר, שיש בה

2001 תשס"א- "ערכים ומורשה" 2002 תשס"ב- "יובל לעלייה מצפון אפריקה" 2003- תשס"ג "לחיי העם הזה!" 2004 תשס"ד- "...ומבשרך לא תתעלם" 2005 תשס"ה- שנה לפטירת הרמב"ם" 800" 2006- תשס"ו "כל אדם עולם" 2007- תשס"ז "וענווים ירשו ארץ" 2008- תשס"ח שנה למדינת ישראל 60 "שרתי לך ארצי" - 2009 תשס"ט- (דברים, ל'-י"ט) "...ובחרתם בחיים..." 2010 תש"ע- "עשור לפדרציה העולמית" 2011 תשע"א- (דברים, י'-י"ט) "...ואהבתם את הגר..." 2012 תשע"ב- (תהילים קכ"ח ב') "יגיע כפיך כי תאכל" 2013- תשע"ג "שנת בר-מצווה לפדרציה" 2014 תשע"ד- (ויקרא י"ט, ל"ב) "והדרת פני זקן" 2015 תשע"ה- (דברים טז’ כ’) ״צדק צדק תרדוף" 2016- תשע"ו (ישעיהו סב-א) ה" ֶׁ ש ֱ ח ֶ יוֹן לֹא א ִ ן צ ַ ע ַ מ ְ "ל 2017- תשע"ז (משפטים כ"ז-ז') ״מדבר שקר תרחק!" 2018- תשע"ח (משלי י''ח-כ"ב) ״מצא אשה מצא טוב" 2019 תשע"ט- (מדברי חז"ל) ״גדולה מלאכה שמכבדת בעליה" 2020 תש"פ- שנה לעלייה ההמונית ממרוקו" 60" שנה לפדרציה העולמית" 20 ו" 2021 תשפ"א- ״ברוך אומר ועושה" 2022 תשפ״ב- ״ונתתי שלום בארץ״ בראשית כל שנה, הפדרציה העולמית קובעת סימן ערכי, ככותרת לכלל אירועי השנה והמפעלים : שנה שנה וסימנה: "קרן מלגות" לסטודנטים מעוטי-הכנסה מכלל קהילות ישראל הנחלת מורשת יהדות מרוקו, בישראל ובתפוצות, כחלק ממורשת מ � עמנו הדגשת חלקה ותרומתה של יהדות זו בתקומת העם וה דינה טיפוח ושמירת אחדות עם ישראל ושלמותו סיוע לעולים החדשים ולהנחיל להם פרק מקליטתנו המוצלחת בארץ הפדרציה העולמית: מייסדים וסניפים 1.1.2001 הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, הוקמה ב על ידי נבחרי עם ואנשי רוח; פרופסורים, חוקרים, סופרים, עיתונאים, משפטנים ואנשי ציבור.בפדרציה העולמית, התאגדו עשרות ארגונים, תנועות ומועצות קהילתיות בתפוצות. בישראל מרמת 70 סניפים. מתוכם 101 הפדרציה מונה כיום סניפים בפזורה: ממרוקו 31 הגולן בצפון ועד אילת בדרום, ו שבצפון אפריקה, המשך באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, ועד בלם שבאמזונס (ברזיל). מטרות על

ריכוז של יוצאי מרוקו וטיפוח קשרים תרבותיים-מורשתיים עם הקהילות. "פסטיבל מורשת יהדות מרוקו" עידוד מפגני תרבות, תערוכות ותצוגות.

"מדליון המעברה" הצדעה ליוצאי המעברות!

7

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הבאבא סאלי בצעירותו עם רבותיו

מאת שאול טנג'י מדריך טיולים, בלשן ומחבר "אינציקלופדיה זוטא לצדיקי מרוקו וחכמיה" בשבעה כרכים י ִ אל ָ א ס ָ אבּ ָ א– הבּ ָ יר ִ צ ָ בּוּח ָ רבי ישראל א chaoult1@gmail.com 0522492202 כל הזכויות שמורות למחבר ©

האניה, כסף לתשלום דמי הנסיעה לא היה בידו, וביקש מרב החובל שיאפשר לשוט חינם, והקברניט לא הסכים. רבי שמואל פרש את המחצלת שלו על פני הים התיישב בה ושט אתה בעקבות האניה, ומכאן מקור השם אבוחצירא א) בעל המחצלת), מדלג בקצת מרבי מסעוד אביו ָ יר ִ ס ְ בּוּח ָ (א של רבי יעקב האביר יעקב, רבי מסעוד אבוחסירא אביהם של הבאבא חאקי ומגיע לרבי ישראל אבוחסירא המכונה "באבא סאלי" י ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ א המכונה – בּ ָ יר ִ צ ָ בּוּח ָ רבי ישראל א ) וכבר 1890 באבא-סאלי, נולד בראש-השנה ששנת תר"נ ( בהיותו קטן, היה ידוע כפיקח, שנון ושוקד על התורה. בהיותו בגיל תשע, אביו הכניסו לחברת רשב"י (רבי שמעון בר-יוחאי) כך נקראו החברות הקדישות אז. לחברה זו התקבלו רק אנשים חשובים, שהיו מקדישים את זמנם לתורה, ובנוסף היה עליהם גם ללון עם חולים בלילות שהיו על סף חייהם, קראו אתם פרקי תהלים, את קריאת שמע, וגם טיפלו בפטירתם. לכבוד צירופו של באבא סאלי לחברה

א) ָ יר ִ ס ְ בּוּח ָ א א ֹ ר ְ ק ִ א (ל ָ יר ִ צ ְ בּוּח ָ מקור השם א אז, מחצלת תמיד הייתה ָ בּ ְ ל ֶ אבי השושלת היה רבי שמואל א א ָ יר ִ צ ְ צמודה אליו (פירוש המילה מחצלת לערבית היא ח א). ָ יר ִ ס ְ בּוּח ָ א (א ָ יר ִ צ ְ בּוּח ָ ה) , ומכאן מקור השם א ָ יר ִ ס ְ (לקרא ח

יום אחד רבי שמואל רצה לנסוע לאחד הישובים, והדבר יה רק באמצעות שייט. רבי שמואל הגיע לנמל בו עגנה

8

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

עלה שוב לארץ 1933 בשנת הקודש והפעם לא כתייר אלא כעולה, ממרוקו שוב למצרים (שם רצה לפקוד את ציונו של סבא, רבי יעקב, הגיע ליפו ומשם ברכבת לירושלים. בירושלים קיבלוהו בכבוד גדול, בראות באבא סאלי אתהכבוד הגדולשעשו לו בירושלים עזב בשקט את העיר ונסע לטבריה.

עוּד אביו ערך סעודה גדולה, אליה הזמין כל אנשי ְ ס ָ זו, רבי מ חברת רשב"י ומכובדים אחרים.

בגיל צעיר התפרסם באבא סאלי בברכותיו ותפילותיו, וכך י" שפירושו "אבא מתפלל". ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ זכה לכינוי "בּ

החליט לצום ממוצאי-שבת עד ערב שבת 13 בהיותו בגיל .6 ה – על משקל המספר ָ י ִ תּ ְ (יהודי מרוקו מכנים צום זה, שׁ זה אומר צום המתחיל במוצאי שבת ומסתיים ביום ששי לפני כניסת השבת. י" ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ לאור גדולתו בתורה בגיל צעיר התמנה "בּ לראש ישיבה, למרות הנטל הכבד, הוא קיבל את המינוי וביודעו את האחריות הגדולה וחובתו כלפי התלמידים. הוא עמד בתפילה לפני בורא-עולם שחס ושלום לא תצא תקלה מתחת ידו, רבי ישראל דאג להוצאות הישיבה, לאברכים והכל מכספו הפרטי. באזוריםאלה בהםהתגוררהמשפחתאבוחסירא, מתחתנים שנים התחתן, אך אחרי 15 בגיל צעיר, ובהיותו רבי ישראל בן זמן קצר, אשתו חלתה עד שנפטרה. מספר שנים אחרי שנה נולד להם 27 פטירתה, נשא אישה שניה, ורק בהיותו בן הבן הראשון וקראו לו רבי מאיר (רק לידיעה, רבי מאיר הוא אביו של באבא אלעזר שנרצח בבאר שבע) ביתו של רבי ישראל הבאבא סאלי היה פתוח, וכל אדם שפנה אליו, באבא סאלי קיבלו בסבר פנים יפות, כיבד כל אדם עני כעשיר, והתייחס בכבוד לכל שאלה קטנה כגדולה. , למרות 1956 עד 1912 הצרפתים ששלטו במרוקו משנת שהקימו בתי-משפט, הכירו בסמכותו ואם הטיל קנס או מאסר לאדם שלא הלך בדרך הישר, כיבדו את פסיקתו. באבא סאלי דבק בקדוש ברוך הוא, ריחם על אחד ואחד בעת הצורך, מהכנסותיו היה מפריש חלק מסוים לטובת עניי העיר, ובמיוחד בתקופת החגים.

חכמי טבריה ורבניה שהכירו בגדולתו של הבאבא סאלי,

ששו לקראתו, וכששמעו שרצונו להשתקע בארץ-ישראל הזדרזו והציעו לו שיקנה מגרש עליו יבנה בית. באבא סאלי שמע לעצתם, קנה מגרש עליו בנו בית עבורו. מטבריה נסע לצפת, חזר לטבריה ולירושלים וחזר שוב למרוקו. החליט סופית לעלות לארץ ישראל 1950 בשנת התש"י ולהשתקע בה, אך נאלץ לחזור למרוקו אחרי הפצרות אנשי קהילתו במרוקו. עלה לארץ ישראל והפעם לצמיתות. 1964 בשנת תשכ"ד תחילה התיישב בעיר ביבנה, אך המקום לא קסם לו כי חלק מתושביה אינם הולכים בדרך בה הוא רצה, ועבר לנתיבות.

הבאבא סאלי חלה, והתאמץ להסתיר את מכאוביו, ולמרות זאת כל מי שבא אליו קיבל אותו בשמחה ובמאור-פנים.

8 י נלקח לבית-עולמו ד' שבט ה-תשמ"ד ( ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ בּ ַ ה ). לזכרו הוקמו בנתיבות מוסדות תורה, ולזכרו 1984 בינואר ( מתקיימת הילולא רבת משתתפים כל שנה, בד' לחודש שבט. מקום קבורתו בנתיבות מהווה מקום השתטחות לאלפי ישראל מידי שנה בשנה.

יצא באבא 1921 בשנת סאלי בדרכו לארץ-הקודש, ואל נשכח שבאותה תקופה הדרכים היו קשות. ממרוקו לאלג'יריה ולמצרים ומשם ובשנת ישראל, לארץ ) חזר 1925 התרפ"ה ( י למרוקו. ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ בּ ַ ה

הילולת הבאבא סאלי בנתיבות

9

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מסיפורי הנסים של הצדיק

מסטירות הלחי, שלף אקדח שלו וכיוון אותו לכיוון הבאבא סאלי . עברו שניות רק שניות מספר, והנה המושל זורק את האקדח ומבקש את סליחת הבאבא סאלי באומרו: "כבוד הרב! אם אתה מוכן למסור עצמך עבור אחרים ולסטור על פני, ביודעיך שיש בידי להרגך, סימן שאתה איש אמת ודבריך דבר אמת, אם כן, אני מבקש את סליחתך. הבאבא סרלי אמר לו: "אני מוכן לסלוח לך בתנאי שיותר לא תפגע ביהודים, לא רק זאת, גם לעזור להם. האסירים היהודים שוחררו, ומאז שררה ידידות בין המושל ובין הבאבא סאלי. בתקופת המנדט הצרפתי במרוקו באזור תפילאלת היו שני מושלים: מושל צבאי, ומושל אזרחי לכל עיר. שני המושלים היו קצינים בכירים בצבא יבּ ִ נ ְ ) הגיע לעיר בּוּד 1939 הצרפתי. בשנת התרצ"ט ( שבמרוקו, המושל הצבאי החדש על האזור, וקבע מושבו בדירה לא רחוקה מבית-המשפחה ומבית הכנסת המשפחתי. בהגיע חודש הרחמים והסליחות הוא חודש אלול, וכמנהג ישראל, החלו באשמורת הבוקר הראשונה, לומר סליחות בקולי קולות ותקיעת שופר. לשמע הרעש הגדול, חיכה המושל עד אור הבוקר, ובכעס א ָ אבּ ָ רב, הזמין את הבאבא סאלי ואת רבי יצחק (בּ י), והזהיר אותו כי אם יפריעו לו שוב, הוא ישלח ִ אק ָ ח פלוגת חיילים ויפסיקו את התפילות. כעבורשבוע ימיםשבהמושלמהמחנההצבאי הסמוך, התיישב בכורסתו, כולו מתמוגג מנחת, שהנה היהודים פוחדים ממנו, ואינם יפריעו לו יותר בצעקותיהם. ביקש מאשתו להכין לו כוס קפה, בהביאה לפניו את הקפה, מצאה אותו רדום בכורסתו, ניסתה להעירו, אך כל מאמציה היו לשווא. בעלה מת על כורסתו. אשתו הבינה כי בעלה נענש ע"י הבאבא סאלי ועל ידי היהודים. הלכה מהר לבית הבאבא סאלי בקש את סליחתו. :2 סיפור עניש וקטיל

:1 סיפור עמידת הגבורה של באבא-סאלי מול שונאי-ישראל בימי מלחמת העולם השניה, השינאה ליהודים הייתה גדולה ועשו הכל להתנקם ביהודים. באחד הישובים במחוז תפילאלת, התיישב המושל הצרפתי, קתולי אדוק ושונא ישראל, שינאתו העבירה אותו על דעתו, וכל פעם הכניס יהודים לבתי הסוהר ללא כל סיבה. כששמע באבא סאלי כי יהודים נאסרו, נסע לאותו ישוב וביקש להיפגש עם המושל. שם נקבעה לו פגישה עם המושל הצרפתי. הבאבא סאלי איחר לפגישה בערך כחצי שעה, ובהיכנסו לחדר העיר לו המושל: "איך אדם כמוהו מרשה לעצמו לאחר לפגישה עם המושל? באבא סאלי ענה לו: "התפללתי ותפילת ה' חשובה יותר מפגישה עם בשר-ודם, הגם שהוא מושל". "תפילתכם אתם היהודים אינה מקובלת ואינה רצויה לפני אמר המושל, ועליך היה להופיע לפגישה בזמן, החל ויכוח סוער בין המושל לבין הבאבא סאלי והאווירה התחממה, והחליט להתנקם ביהודים מבלי פרט כל סיבה. כששמע באבא סאלי את דברו של המושל, סתר שתי סטירות-לחי לאותו מושל ואמר לו: "עכשיו אני מבין כי אתה מעליל עלילות-רשע על אנשים חפים מפשע, מכניסם לבתי כלא על לא עוול בכפם.

המושל שנפגע קשות מדברי באבא סאלי ובמיוחד

תמונת הרבי בעמוד זה: עיבוד מכריכת סדרת ספרי צדיקים של הרב אברהם אוחיון

10

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

:4 סיפור הצלת חייו של הרב אליהו הראשון-לציון

:3 סיפור מעשה הנס של ירידת גשם בקיץ למקוווה-טהרה יב שבמרוקו, הנהר ִ נ ְ בהעדר מקווה טהרה בעיר בּוּד שימש כתחליף למקווה, ביקש הבאבא סאלי לבנות מקווהבחצר ביתו שיתמלאממי-גשמים. הימיםהיו ימי תמוז שהוא חודש חם, ולא רק זאת, האזור הוא חלק ה, וירידת גשמים נדירה ואפילו בימי החורף. ָ ר ָ ה ָ ס ָ ה ְ מ הרבנים ניסו לשכנע את הבאבא סאלי שהחלטתו זו אי אפשר לבצע מחוסר גשמים, וכל ההשקעה תהיה לבטלה. אך באבא סאלי לא השתכנע, ודרש בכל זאת לבנות את המקווה. בלית ברירה החליטו למלא את בקשתו. הפועלים עבדו, ובנו את המקווה בחצר בית הבאבא סאלי כפי שהוא ביקש. חפרו תעלה ובקצה התעלה הניחו מעין מרזב קטן מברזל דרכו יזרמו מי-הגשמים לתוך המקווה. באבא סאלי בדק ביסודיות את המקווה וראה שהכל מוכן, יצא אל פתח הבית, נשא עיניו למרום ואמר: "ריבונו של עולם! עשינו מה שעלינו, עשה אתה למען קדושת עמך ישראל וטהרתו, והורד לנו גשמי-ברכה עד אשר יתמלא המקווה". טרם סיים לדבר והנה התחילו לרדת גשמי ברכה עד שהתמלא המקווה". כולם יצאו לראות את המחזה הנדיר, וכשראו במו-עיניהם כי המקווה שהתמלא במי-גשמים, והנה הבאבא סאלי גילה שהמרזב העשוי ברזל ואשר דרכו עברו המים מהתעלה למקווה הוא פסול, (לפי ההלכה המרזב חייב להיות מעץ) ולכן עלינו לרוקן את המקווה. י. ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ בּ ַ הרבנים שהיו במקום, התנגדו לדעת ה הרי הגשמים אינם יורדים אפילו בחורף ואם התרחש א- ָ אבּ ָ נס, יש להשאיר את המקווה ולא להרוס אותו. בּ י לא השתכנע וציווה לרוקן את המקווה ולהחליף ִ אל ָ ס את מרזב הברזל במרזב עץ. בלית-ברירה ובהרגשת מועקה רוקנו את המקווה ממימיו והחליפו את המרזב כפי שביקש הבאבא סאלי. בתום המלאכה, יצא הבאבא סאלי, לפתח הבית ואמר: "הקדוש ברוך הוא: עליך מוטל למלאותו שוב במי-גשמים, לא הפסיק הבאבא סאלי, להיכנס חזרה לבית, ורוח צפונית החלה לנשב, עננים כיסו את השמים וירדו גשמי-ברכה וכשנתמלא המקווה פסקו מלרדת. כל חבר הרבנים עמדו נפעמים בראותם את הנס מחדש. מעשה זה פירסם את הבאבא סאלי, בכל קצווי מרוקו כצדיק שתפילתו נשמעת בשמים וכבעל מופת.

לפני שקבע הבאבא סאלי את מקום מושבו בנתיבות, ביקר במספר ישובים באיזור הדרום לבדוק אפשרויות באיזה מהם ישתקע. בביקורו ל ֶ ישׁ ִ בעיר באר-שבע, התארח אצל רב העיר, רבי מ אן, בימי שהותו בעיר הוזמנו מנכבדי העיר ָ ה ָ ד לקבלות פנים לכבוד הבאבא סאלי. בין המוזמנים היה גם רבי מרדכי אליהו שהיה דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע לפני התמנותו לרב הראשי. הרב מרדכי אליהו שהיה שרוי בשנת אבל על מות אחיו, סירב להשתתף בסעודתו לכבוד הבאבא סאלי, כי ידע שבשעת הסעודה מרבים גם בשירה, והאווירה י לא ויתר ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ לא מתאימה לאבלים. אולם בּ על השתתפותו, ושלח מספר פעמים לקרוא לרב עד שהסכים לבוא. בכניסת הרב אליהו פנה אליו י ואמר לו: נדבר רק דברי תורה, בלי ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ בּ זמרה, וכך . כך עבר עליהם ערב ארוך ומהנה. פתאום הופסקה הארוחה, כאשר שמעו דפיקות דלת הבית. בעל הבית פתח את הדלת, ולפניו שני קציני-משטרה, שמיהרו לשאול אותו, אם הרב מרדכי אליהו נמצא בביתו? בעל הבית אמר להם כן". ביקשמהקצינים להיכנס לביתו, ומאד וכולם רצו לדעת: "מדוע הקצינים שואלים אודות הרב מרדכי אליהו. התברר שבאותו היום, התקיים דיון בבית הדין כאשר אחד הדיינים היה רבי מרדכי אליהו, אלה שחוייבו בדין, הדבר לא מצא חן בעיניהם והחליטו להתנקם בדיינים שדנו אותם לכף חובה. הם פגעו בדיין אחד ורצו לפגוע בדיינים נוספים וביניהם רבי מרדכי אליהו ומחשש שיפגעו בו, חיפשה אותו כדי להזהירו. עכשיו שאנו יודעים שהוא כאן, אנו שמחים שהוא כאן ושהוא בריא ושלם.

י פנה לרב אליהו ושאלו: "ואמר לו: אתה ִ אל ָ א-ס ָ אבּ ָ הבּ מעדיף לשמוע דברי תורה א לקבל מכות?

------------------------------- כתב וערך שאול טנג'י

הכרכים שחיברתי 7 (מתוך האנציקלופדיה בת מצדיקי 3.000 על מרוקו, יהודיה ועל יותר מ מרוקו. זכותם תעמוד לכם ולנו אמן ואמן

11

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

העמוד הפותח את הכתבה אודות פעילות חב"ד במרוקו

(מתוך כתבה מורחבת במוסף סוכות תשע"ו) מאת: שבועון 'כפר חב"ד' חב"ד והמלך כל הזכויות שמורות לשבועון כפר חב"ד © info@kcm.co.il 054-224-0130

יפר ל'כפרחב"ד' הרבמענדל רסקין ממונטריאול, ס בנו של הרב לייב רסקין: "בשנת תשמ"ג נערך בעיר איפרן שבמרוקו קמפ של חב"ד על שטח שהיה שייך לטבח צרפתי. הקמפ התקיים בתקופת צום הרמדאן, ובסיומו נסע הטבח לעיר הבירה כדי להכין אוכל לסעודת סיום הצום בארמון המלוכה. בסעודה עצמה עברו המכובדים לפני המלך להשמיע לו את איחוליהם לרגל סיום החג המוסלמי, ביניהם היה גם הטבח.

"כשהגיע תורו לברך את המלך, התפתחה ביניהם שיחה והמלך שאלו בין השאר מה קורה בבית־המלון שלו. השיב לו הטבח שכרגע נמצאים אצלו למעלה ממאה ילדים יהודים בקמפ המופעל בניהולם של רבני ליובאוויטש. אמר לו המלך: הם באים מטעם הרב הגדול מליובאוויטש? שתדע לך שהם האורחים שלי במדינה הזו... אתה צריך לכבד אותם מאוד ולתת להם יחס וכבוד באופן מיוחד".... ברכת הרבי למלך אפיזודה מדהימה זו, יכולה לשקף את היחס של מלכות מרוקו לחב"ד לאורך השנה. מרוקו היא המדינה הערבית היחידהשהקהילה היהודית שלה נהנית מיחס חיובי כל־כך מצד חצר המלוכה ושלוחי הרבי זוכים בכבוד רב, תמיכה ואהדה מזה שנים רבות. , סיפר לנו הרב רסקין ע"ה: II לאחר מותו של המלך הקודם, חסן "קהילת יהודי מרוקו ופעילי חב"ד נהנו כל שנות שלטונו של המלך מאהדתו הגלויה ומהביטחון והחופש שהעניק בחיי הדת ובכל

אחד ממוסדות חב"ד במרוקו

12

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

"ככל הידוע לי, הרב בנימין גורודצקי ז"ל הגיע בשעותהערב ל־ (מרכז חב"ד העולמי בניו-יורק) והמתין בחדר המזכירות, 770 וכעבור זמן קצר הגיע מר עמאר ונכנס מיד עם הרב גורודצקי אל הרבי. כעבור דקות אחדות, יצא הרב גורודצקי ומר עמאר נשאר בחדרו של הרבי במשך למעלה משעה. עמאר נכנס ליחידות נוספת באחד מלילות חנוכה תשד"מ. הוא הגיע עם בני משפחתו ונכנס

תחומי החיים, ומותו מצער מאוד. בין השאר, ייסד המלך במרוקו את חופש הדת, והכרתו הרשמית בדת II חסן היהודית אפשרה לכל הפעילות היהודית במרוקו להיעשות בגלוי וללא מורא.

"הקשרים בין המלך ובין הקהילה היהודית בכלל וקהילת שלוחי ומקורבי חב"ד בפרט היו

אל הרבי בלוויית הרב גורודצקי למשך כמה דקות, אחר־כך הרב גורודצקי יצא ועמאר נשאר ביחידות עם הרבי במשך כשלושת־רבעי שעה. כפי שאמרתי, ביחידויות אלה ובהזדמנויות אחרות, הרבי נתן למר עמאר הוראות כלליות בקשר

טובים, וכל פעולות חב"ד במרוקו נעשות בסיוע ישיר מצד חצר המלוכה. המלך עצמו העריך מאוד את פעילות חב"ד במרוקו, ודוגמאות לכך לא חסרות. מדי שנה הממשלה נתנה בהוראתו לשלוחי חב"ד מבנים מתאימים ללא תשלום כדי לאפשר לחב"ד לארח את ילדי הקמפים בימי הקיץ.

הרבי מליובאוויטש: מלכות מרוקו " " היא מלכות של חסד

ליהודי מרוקו והיחס אל המלך".

ידוע לך מה היה יחסו של הרבי אל מלך מרוקו? "הרבי עצמו ביטא את יחסו אל מלך מרוקו, כשאמר ביום ז' באדר תשמ"ה, 'מלכות מרוקו היא מלכות של חסד' ". למה בדיוק הרבי התכוון? "לחופש מלא בכל ענייני דת ופולחן ודאגה ממשית לשלומם של יהודי מרוקו". עוד סיפר על קשרים נוספים של שלוחי הרבי במרוקו עם חצר המלוכה: "כאשר עסקו בהדפסת התניא בערים שונות, על־פי הוראת הרבי, היה צורך ברישיון מיוחד למסע הדפוס הנייד וההדפסה. הרישיון הזה לא ניתן בקלות ואבי השתדל בנושא במשרד הפנים, תוך הסבר שהספר עוסק באמונה בבורא ובחשיבות מצוות הצדקה, עקרונות שמקובלים גם על הערבים במרוקו. בסופו של דבר הרישיון ניתן בידיעת המלך, שגם הורה להניח עותק אחד מהספרים הנדפסים בספרייה המלכותית. פרטי הדברים נמסרו לרבי ע"י הרב חדקוב, והרבי שמח על כך מאוד".

"היחס היה הדדי. בשנת תש"נ, עבר שגריר מרוקו בחלוקת הדולרים אצל הרבי. הרבי העניק למלך שני דולרים ואמר כי המלך יבין את מעלת הדולר שמוטבעת עליו האימרה 'אנו מאמינים בה'." המלך חסן השני נתמנה למלך בשנת תשכ"א. באותה שעה יהודי מרוקו חששו מאוד מפני העתיד, אך כעבור זמן קצר נודע שאביו המלך מוחמד החמישי ציווה עליו לפני מותו לא לפגוע ביהודים חלילה ולהעניק להם יחס של כבוד ואהדה. ואכן, המלך חסן הצעיר קיים את הצוואה ולאורך כל שנות מלכותו העניק ליהודים יחס חם ואוהד, ובכלל זה קשרי מסחר. היחס האוהד של המלך ליהודי מרוקו קיבל ביטוי בצורות שונות, ובין השאר נהג לבקר ביקורים של כבוד והערכה בבתי הכנסת של יהודי קזבלנקה. גם המלך החדש, מוחמד השישי, שומר על היהודים ומתנהג אליהם בצורה מכובדת. יחס מיוחד עדות מרשימה הן על יחסו של הרבי ליהדות מרוקו ומלכיה – מוחמד החמישי וחסן השני שמת לפני מספר שנים – והן על חופש הדת שמלך מרוקו העניק לנתיניו היהודים, שמענו בעבר מהרב צבי הירש רסקין, בנו של השליח הרב יהודה־לייב רסקין ע"ה: "היחס המיוחד של הרבי לשלוחי ויהודי מרוקו נמשך כל השנים, וידוע לי שהרבי ניצל כל הזדמנות כדי להעביר לנו וליהודי מרוקו הוראות מדויקות לגבי היחס שצריך להיות אל מלך מרוקו. אחד היהודים שזכו להיכנס למספר יחידויות (מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי) ולשמוע דברים בעניין זה, הוא דוד עמאר, מי שהיה מקורב מאוד למלך מרוקו. אחת היחידויות הללו התקיימה בחודש מרחשוון תש"מ, אף שבאותה תקופה הרבי כבר לא קיבל אנשים ליחידות.

המלך מוחמד השישי הסתובב בפריז בבגדים רגילים, כאחד האדם. הוא עצר ושוחח עם שליח חב"ד שעמד בדוכן התפילין )2018 שלו ואף סיפר כי שמע על הרבי מליובאוויטש (

13

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

)1985 מכתב שכתב הרבי למלך מרוקו חסן השני בשנת תשמ"ה (

מסוגל להמשיך לכתוב את יצירותיו המהוללות בערבית ובעברית, אשר זיכו אותו במקום בולט בקרב בני האדם הכי מהוללים בכל הזמנים. זה משמח מאוד שיכולים לערוך השוואה בין העמדה האדיבה של משפחת המלוכה כלפי הרמב"ם בזמנו של הרמב"ם, והעמדה של היהדות בת זמננו תחת שלטונו הנדיב של הוד מלכותו, שממשיך את המסורת של אביך המהולל, הוד מלכותו המלך מוחמד החמיש, זכרונו לברכה. למעשה, באוירה תורמת זאת, השלוחים התרבותיים שלנו יחד עם הקהילות היהודיות במרוקו, שמונהגים בידי מנהיגים רוחניים יוצאים מן הכלל, ומנהיגים מן השורה, ובראש ובראשונה ידידנו הכי נכבד, אדם בעל התמסרות והישגים יוצאים מן הכלל, מר דוד עמאר, נשיא הקהילה היהודית בקזבלנקה, והמזכיר הכללי של ועד הקהילות היהודיות במרוקו- היו מסוגלים לייסד ולנהל שורה של מוסדות חינוכיים ותרבותיים ראויים לשבח, אשר במשך השנים הקימו תלמידי חכמים גדולים ומנהיגים רוחניים אשר חבים חובה לארץ הולדתם ולקהילות שבהן הם נולדו והתחנכו. האזרחים היהודיים, כמו כל אזרחי מרוקו, נתברכו למעשה במונרכיה מהוללת, אשר חכמתה וטוב־ ליבה נזדווגו להחלטה בלתי ניתנת לערעור כלפי עקרון החירות והדמוקרטיה, מתוך התמסרות אישית לטובתם של כל האזרחים ולמורשת של ארץ המערב במרחק הגדול ביותר. השם יתברך ימשיך להרעיף ברכות נדיבות על הוד מלכותו ועל משפחת המלוכה, ועל כל העם במרוקו, במידה מלאה של בריאות ושלווה, הן בגשמיות והן ברוחניות. יורשה לי לסיים בנושא שבו הרמב"ם פותח ומסיים את ספר ההלכה שלו, "משנה תורה", ביחס לכך שהידיעה של האלוקות היא הבסיס לעתיד המין האנושי; העולם האידיאלי שבו אין שום

ב"ה כ"א באייר תשמ"ה 1985 במאי 12

הוד מלכותו המלך חסן השני מלך המלוכה המרוקנית הארמון המלכותי רבאט

שלום וברכה: יש לי הכבוד והעונג לשגר להוד מלכותו ברכות כנות של 850 ואיחולים לבביים בקשר ליום ההולדת ה־ המורה והחכם המהולל, הרופא והפילוסוף המפורסם, הידוע בעולם בתור 'מיימונידס' ובראשי התיבות של שמו היהודי, רבי משה בן מיימון- רמב"ם. יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד בניסן, בערך בשנת ), היה ההזדמנות לחגיגות ברחבי העולם 1135 ( 4895 בכל המדינות החופשיות, יחד עם קהילות יהודיות בכל המקומות, כולל הקהילה היהודית ההיסטורית בארץ המבורכתשל הוד מלכותו. הוד מלכותו וכל אזרחי מרוקו גרמו לזיקה מיוחדת עם טקס זיכרון היסטורי זה, מכיון שזה מתקיים במדינה שלכם, ובעיר פס, שם הרמב"ם עם משפחתו מצא מחסה מפני אי־סובלנות דתית. בפס, היתה לרמב"ם ההזדמנות לפתח את הידע שלו ברפואה, בשיתוף פעולה עם רופאים ערביים חשובים, אשר עמדו לצידו באופן טוב כאשר הוא התיישב בסופו

של דבר בקהיר ונקרא לכהן כרופאו האישי של

הסולטן סאלאדין ו מ ש פ ח ת המלוכה. תחת פטרונותו של ה ס ו ל ט ן , הרמב"ם ה י ה

קנאה ולא תחרות בין יחידים ואומות, אלא רק שלום, צדק וטוב לב תחת השם אחד. בברכה, [חי"ק]

תמונת הרבי בעמוד זה: עיבוד מכריכת סדרת ספרי צדיקים של הרב אברהם אוחיון

14

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

מזרחים על אקסודוס? - סיפור ממקור ראשו ן - סיפורה של קבו צה קטנה אחת, י יחודית ומי וחדת

קבוצת לה-רוש

מקזבלנקה להמבורג יעקב וימן מאת: חבר בצוות מורשת אוניית המעפילים "אקסודוס"

כל הזכויות שמורות לצוות מורשת אקסודוס © www.exodus-1947.com exodus1947.2017@gmail.com

מיהי קבוצה זו ומה קרה לאחר משלוח מכתבו זה של אליהו נחשון? בינואר 13 מספר מיכאל אילון (אוחיון): "יצאתי מקזבלנקה ב- בראש קבוצה בת שמונה צעירים שהחליטו לעלות 1947 לפלשתינה בדרך בלתי-לגאלית. השתייכנו לתנועה ציונית על-שם קרל נטר שקשורה לתנועת הצופים היהודיים של צרפת. לאחר ארבעה ימי הפלגה נחתנו בנמל מרסיי... במשרדי הסוכנות היהודית במרסיי כיוונו אותנו לחווה ... Agen ... ליד העיר " La Roche " חקלאית (הכשרה) בשם מפריס. היינו ארבעים E . I . F החווה שייכת לתנועת הצופים שנה שהגיעו מערים 22 ל- 18 צעירים וצעירות בגילאים שבין שונות בצרפת וצפון-אפריקה..." זהו רק סיפור אחד מני רבים של צעירים מצפון-אפריקה שהגיעו לשתי חוות הכשרה באזור טולוז – לה-רוש ), ואנו מכנים אותם "הקבוצה Escalquens ואסקלקאנז ( הצרפתית". ידוע שהיו קבוצות נוספות שהתגבשו בצרפת לקראת העפלה לארץ-ישראל (וניתן לכנותם "קבוצה צרפתית") אולם זו קבוצה ייחודית ומיוחדת המורכבת, כאמור, רובה ככולה מיוצאי צפון-אפריקה. היו ביניהם

״שלום לכם חברי קיבוץ גבע. הכשרת לה-רוש מורכבת מקבוצת מדריכים של תנועת הצופים העבריים בצרפת. תנועה זו... קימת גם בצפון אפריקה באלג'יריה, בתוניס ובמרוקו. איש הנמצאת בלה-רוש, חומר 25 קבוצה זו של אנושי יוצא מן הכלל מבחינת משקלם החלוצי, האישי והקבוצתי. בכל אופן, לא פגשתי כאן בצרפת, וגם מאלו המגיעים לצרפת, קבוצה כל כך מעניינת ויפה כקבוצה זו... קבוצה זו היא חשובה מאד ובעלת משקל רב והיא תהיה לברכה לתנועה שאליה תגיע. לדעתי, עלינו לעשות ככל האפשר לקרב ולרכוש קבוצה זו...״

זהו קטע ממכתבו של אליהו נחשון, חבר קבוצת גבע ושליח התנועה הקיבוצית לצרפת. המכתב נשלח מצרפת אל המזכירות העליונה של חבר הקבוצות .1947 בארץ-ישראל בחודש מאי

15

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

כאלו שעוד הספיקו להילחם נגד הגרמנים במסגרת "צבא צרפת החופשית" (למשל: שלמה טובול ושמואל דנן, שניהם מהעיר אוראן שבאלג'יריה). היו שהצליחו להינצל משואת יהודי צרפת (למשל: שושנה פרקוביץ טובול) והיו שהגיעו בעקבותשליחים שנשלחו לקהילות היהודיות בצפון-אפריקה (למשל: ארלט דנן לבית סמדג'ה מתוניסיה). מספר גד טובול: "המטרה בחווה הייתה לקבל הכשרה חקלאית ולהתארגן לקראת עלייה לארץ-ישראל". ומוסיף מיכאל אילון: "עבדנו שבע שעות ביום בחליבת פרות (ביד) בחריש (בלי טרקטור) וכו'... לא היה לי התענוג לחלוב פרות כי בחרו בי לתפקיד מרכז הקניות של החווה. הייתי נוסע לכפר הקרוב לרכוש מצרכים, וכל יום חמישי בשבוע הייתי נוסע ברכבת לעיר , שבמרחק שמונים קילומטרים, בכדי Perrigeux להצטייד בבשר כשר. בהכשרה היינו מכבדים ושומרים על השבת. בערבים היינו לומדים עברית, היסטוריה יהודית, צורת חיים בקיבוץ..." בין כל הצעירים, אלו מצפון אפריקה ואלו שהגיעו מקהילות יהודיות בצרפת, נוצרה אחווה ומספר קשרי נישואין נוצרו בתוך הקבוצה. ) הספינה Sete באותה תקופה מגיעה לנמל סט ( אשר נרכשה בארה"ב ע"י אנשי President Warfield המוסד לעלייה ב'. היא עוברת שיפוצים ומוכשרת להיות אוניית מעפילים המיועדת להוביל למעלה נוסעים 400 איש. (במקורה היא יועדה להובלת 4500 מ- אנשי צוות). 60 ועוד כ מספרים שלמה טובול ואלי קורקוס (בנו של המעפיל חיים קורקוס). אנשי "ההגנה" בצרפת ראו שהם צריכים עזרה לצוות הספינה בכל הטיפול באלפי הפליטים הצפויים להגיע ממחנות העקורים בגרמניה אל הספינה, הן טרם ההפלגה והן בעת ההפלגה. נחשון, השליח מקבוצת גבע, הגיע למחנה והודיע לאנשים כי הם מפסיקים את ההכשרה ומצטרפים לעולים לארץ-ישראל על הספינה הממתינה בנמל סט. ואכן, חברי הקבוצה הפסיקו את הכשרתם ונשבעו אמונים ל"הגנה". אלפי האנשים שהגיעו מהמחנות בגרמניה בסוף נשלחו למחנות של המוסד לעליה 1947 חודש יוני ב' באזור מרסיי, שם הכינו אותם להפלגה. המחנה 3000 ואליו הגיעו כ- Grand Arenas המרכזי נקרא איש. האחראי מטעם המוסד על מחנה זה היה איש הפלי"ם מיכה ("גד") פרלסון-פרי. חברי "הקבוצה

הצרפתית" הגיעו למחנה המרכזי ושם נוצרו ביניהם לבין "גד" קשרים מיוחדים והוא נתן להם תפקידים שונים. מספר מיכאל אילון: "אנשי הסוכנות הגיעו להסכם עם הקונסול הכללי של קולומביה... כי יספק ויזות הגירה במחיר של חמישה דולר לראש. חברי הקבוצה התגייסו לעזור בהכנת אלפי דרכונים ופספורטים של הפליטים... קיבלתי במרסיי מזוודה ובה מאות 3 פספורטים עם אשרת כניסה לקולומביה...נסעתי פעמים ברכבת לילה ממרסיי לליון, אל משרד הפנים הצרפתי, כדי להחתים את הפספורטים באשרת יציאה מצרפת... בזמן חלוקת הפספורטים התברר לאחראים שחסרים כשמונה מאות פספורטים חדשים. מחוסר זמן ייצרנו אותם בעצמנו בעזרת המומחים שלנו במחנה ליד מרסיי...". כדי לטפל באלפי אנשים במהלך הפלגה קשה היה איש. חברי 30 צורך לחלקם לקבוצות קטנות של "הקבוצה הצרפתית" מילאו תפקידים של ראשי קבוצות והיו כפופים ישירות לסגן מפקד האונייה, מיכה ("גד") פרי שהיה אחראי על הביטחון והטיפול באלפי המעפילים. מפקד האונייה היה יוסי הראל ורב החובל אייק אהרונוביץ', שניהם אנשי הפלי"ם. על המפגש הראשון עם המעפילים מספר שלמה בוסקילה: "פגשתי את האנשים האלה שזה עתה יצאו מהמחנות. איבדו הורים. איבדו ילדים. איבדו משפחה... אנשים שקטים, ממושמעים. לא ניתנו

16

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

על מסעה של האונייה נכתב רבות. ביולי 11 היא יצאה מנמל סט ביום כשהיא מניפה דגל הונדורס. מיד 1947 עם יציאתה למימי הים התיכון בכיוון לארץ-ישראל עקבו אחריה ספינות מלחמה בריטיות ומטוסי סיור. על מהלך ההפלגה כותב ביומנו מיכאל אילון: חם מאד בבטן האונייה. כולם סובלים ממחלת ים. בית חולים מפוצץ מרוב חולים. מרשים לפליטים לעלות למעלה לנשום אוויר. זאת לפי תור של חמש מאות איש ימינה וחמש מאות איש שמאלה – לשם שיווי משקל. הקבוצה שלנו אחראית על הסדר הזה. , כשהיא במרחק 1947 ביולי 17 ביום ק"מ מחופי הארץ, חשפה 40 של כ האונייה את שמה החדש "אקסודוס " / יציאת אירופה תש"ז. במקביל 1947 הורידו את דגל הונדורס והניפו את

עם חברים והמדריכים מרק ומגדה בראונר (יושב ראשון מימין) מחנה אסקלקאנז- חיים קורקוס

הוראות ופקודות. רק משמעת עצמית של כל אחד. האנשים הסתכלו עלינו ושאלו מה זה? כהה, עיניים חומות, לא יודעים אידיש. האם אתם באמת יהודים?" מוסיף אלי קורקוס, מתוך יומנו של אביו, חיים: היהודים מצפון אפריקה באו מתרבות צרפתית והיו לבושים בחליפות. כאשר ראו את הפליטים הם הורידו את החליפות ונתנו אותן לזקנים כדי שישמשו להם כרית.

משחתות 6 הדגל הכחול-לבן. באותו לילה תקפו בריטיות את האונייה כאשר במסגרת חלוקת התפקידים הוטל על חברי הקבוצה להגן על המקומות האסטרטגים: חדר ההגה הרזרבי, תחנת השידור, חדר המפקד. לאחר קרב שנמשך מספר שעות, במהלכו מעפילים ואיש צוות מתנדב מארה"ב, ונפצעו 2 נהרגו מעפילים, נכנעה אקסודוס והובאה לנמל חיפה. 150 כ בין הפצועים בקרב היה חבר הקבוצה הצרפתית שרלו ברונשטיין מתוניסיה. הועלו מעפילי אקסודוס, 1947 ביולי 19 ביום שבת, אוניות משא 3 ובתוכם חברי "הקבוצה הצרפתית" על בריטיות, "אוניות כלא", וגורשו מערבה. לא לקפריסין כמו מעפיליםרביםשהגיעו לפניהם, אלאלארץהמוצא – צרפת. שם, מול חוף פורט-דה-בוק, מנסים הבריטים לשכנע את המעפילים לרדת ודורשים מהצרפתים שיורידו את המעפילים חזרה לשטחם, כי משם הם יצאו. הצרפתים מסרבים להוריד את המעפילים בכוח אולם הם שולחים את נציגי הממשלה לאוניות הגירוש ומציעים למעפילים תנאים למי אשר יסכים לרדת מרצונו החופשי: אזרחות, דיור ועבודה. בתגובה עמדו אלפי מעפילים ושרו את "התקווה". ואז, מספר שלמה בוסקילה, נעמדו חברי הקבוצה הצרפתית, חלקם אזרחי צרפת ולוחמים למען צרפת החופשית, ושרו את ה"מרסלייז". ביומנים של מעפילים מסופר כי דמעות ירדו מעיניו של הנציג הצרפתי והוא סימן בידיו למעפילים "חיזקו ואימצו".

2017 חוה ומיכאל אילון

17

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

כמעט חודש שלם עגנו שלושת אוניות הגירוש מול חופי צרפת, בחום הכבד של יולי-אוגוסט באזור הים מעפילים נמצאים על כל אחת 1500 התיכון, כאשר מהאוניות וחיים בצפיפות גדולה בתוך מחסנים ממתכת. שלמה טובול מספר כי מקום הלינה שהוקצה לכל אחד איפשר בקושי ליישר את הרגליים. אם היית יוצא לסיפון לשאוף אוויר או לשירותים, לא היית מוצא שוב את מקומך. חברי הקבוצה מלה-רוש היו כולם על אוניית הגירוש "אמפייר-רייבל" ואילו חברי הקבוצה מאסקלקאנז היו על ה"אושן-ויגור". גם על אוניות הגירוש הם המשיכו להיות בתפקיד. איש "ההגנה" על "אמפייר-רייבל" היה מיכה ("גד") פרי והוא המשיך להפעיל את חברי הקבוצה הצרפתית כאנשי קשר בינו (היות ואסור היה לדעת את זהותו ותפקידו) לבין המעפילים ובינו לבין המפקד הבריטי של האונייה. חברי הקבוצה הם אלו אשר היו אחראים על המשמעת, הם אלו אשר ניסו לשכנע מעפילים שלא להיכנע ולרדת בצרפת והם אלו אשר פיקחו על הורדת מעפילים לחוף- אלו שקיבלו אישור, בדרך כלל מסיבות בריאות. בין כל הקשיים והבעיות היו גם רגעים של אושר. תינוקות נולדו על האונייה ואהבות פרחו. מספר מיכאל אילון: במקום להצטופף במחסני המתכת יחד עם מאות אנשים טיפסנו על גג צריף השירותים והמקלחות. שם יכולנו לנשום אוויר צח ובלילה לישון תחת הכוכבים. על גבי

הגג הזה, ובאווירה רומנטית, היה לי העונג להכיר את חווה, אשתי לעתיד, חברת "השומר הצעיר" מהונגריה, .1951 לה אני נשוי משנת לאחר שהמעפילים סירבו לרדת בצרפת, נשלחו שלושת ספינות הגירוש להפלגה נוספת של שלושה לנמל 1947 בספטמבר 7 שבועות ובסיומה הגיעו, ב המבורג שבגרמניה. המעפילים נשלחו למחנות מעצר של הצבא הבריטי באזור העיר לובק. קבוצת לה-רוש הועברה למחנה אמ-סטאו וקיבלו צריף ארוך יחד עם קבוצה של "השומר הצעיר" מהונגריה. מהמחנות בגרמניה החלו אנשים להגיע לארץ כבודדים ולא כקבוצה מאורגנת, לרוב בהפלגה דרך מרסיי. חלקם הגיעו עם סרטיפיקטים רשמיים שהשיגו עבורם המוסדות בארץ, וחלקם באשרות מזויפות של תיירים (עליה ד'). היו גם שהגיעו כבר לאחר קום המדינה. קבוצת לה-רוש התאחדה שוב בקבוצת גבע. חלק מהאנשים שהגיעו עוד טרם הכרזת המדינה הספיקו להשתתף בקרבות בעמק יזרעאל הן כנגד הכפרים הערביים באזור והן כנגד הצבא העיראקי שפלש לארץ-ישראל. החליטו מוסדות היישוב להעביר את 1948 בחודש יולי קבוצת לה-רוש לקיבוץ נווה-אילן. קיבוץ זה שהוקם על-ידי יוצאי המחתרת האנטי-נאצית 1946 בשנת בצרפת (מאקי) סבל מקשיים רבים בנוסף להפגזות

אקסודוס לאחר הקרב-צילום של המלח הבריטי תום דייל

18

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הרבות. חשיבות ההגנה על הדרך לירושלים, והשפה המשותפת של הקבוצות הביאו להחלטה זו. למרות ההפגזות והצליפות עמדו חברי הקיבוץ במשימה והצליחו לשמור על הדרך לירושלים. מיכאל אילון מונה למוכתר הקיבוץ וניהל את כל ההתקשרויות עם הכפר השכן אבו-גוש. משה קדוש שהצטרף בשלב מאוחר יותר מונה לקצין הביטחון. חברים אחרים מהקבוצה לחמו ביחידות שונות במלחמת השחרור, חלקם אף באותו אזור, כמו שלמה בוסקילה שלחם בחטיבת הראל. קיבוץ נווה-אילן סבל מקשיים רבים במהלך השנים הוא התפרק. רבים מקבוצת לה-רוש עברו 1955 ובשנת להתגורר בנגב ועסקו בתחומים רבים של פיתוח האזור. מסכם מיכאל אילון: "... הדרך לישראל על אקסודוס הייתה חוויה קשה מאד עבורנו, הצעירים. אבל איך הרגישו הזקנים, החולים, הנשים בהריון והילדים, שלא מזמן שוחררו ממחנות ריכוז גרמניים ועברו חודשים של טלטולים וסבל לפני שהגיעו למטרה הסופית ." י ש ר א ל שקבעו ומוסיף שלמה טובול: "... עבורנו זה היה הגשמה של חלום והרפתקה מרתקת. כל הזמן ליוותה אותנו התחושה שאנחנו זוכים בזכות גדולה, ושאנחנו שותפים לעשייה, לתחיית העם היהודי בארצו..." ------------------------- סיפורה של הקבוצה הועלה ע"י "צוות מורשת אקסודוס"- בתערוכה, סרט, סיפורים ושירים יחד עם חברי הקבוצה,

אתר אינטרנט של הפדרציה העולמית www.fede-maroc.com חדשות המדיה על פי תגובות שקיבלנו, החומר הרב והמקצועי המתפרסם באמצעי המדיה העומדים לרשותנו, משמש לתיעוד תרבות יהדות מרוקו בספרים, סרטים ובמחקרים רבים.

מחים לבשר על שינוי ש פני ותוכן אתר האינטרנט של הפדרציה העולמית.

האתר נבנה מחדש בממשק עדכני ובהתאמה לחידושי הטכנולוגיה. מעתה, ניתן יהא לגלוש באתרנו גם באמצעות הנייד והטאבלט, לדפדף ולהוריד שנתונים, כתבי עת ועוד.. אתר האינטרנט של הפדרציה העולמית, הינו חלון הראווה לפעילות סניפי הפדרציה בישראל ובתפוצות ובמה לדיאלוג מתמיד עם כלל הציבור. באתרנו, כחלק ממחויבותנו העמוקה לנושא, אנו משתדלים להנגיש עבור אלפי הגולשים הנכנסים לאתרנו בכל חודש, ידע רב ככל הניתן אודות חקר המורשת וההווי, המחזקת את תחושת השייכות לשורשנו ותרבותנו העשירה. האתר מחולק לקטגוריות העוסקות בפעילות שוטפת ובקטגוריות העוסקות בחקר קטגוריות "יהדות מרוקו" המורשת. באתר המורכבות מתרומת מאמרים ו"מרוקו" של חברי הפדרציה ואוהדיה. קטגוריות אלו עשירות בתכנים המשמשים לעבודות שורשים ולעבודות מחקר. הן כוללות ידע היסטורי רב אודות יהדות מרוקו מפי היסטוריונים אשר חקרו את תרבות המג'רב, כולל טעימה אודות מקור שם המשפחה, כפרים וערים במרוקו והצעות למסלולי טיול מפי מדריכי טיולים מנוסים ועוד...

מעפילי אקסודוס ובני דורות ההמשך. כל זאת במסגרת הכנס השנתי שנערך בחול-המועד סוכות 23/9/2021 , תשפ"ב בבית הפלמ"ח בתל אביב. הפדרציה העולמית סייעהבהפצתהאירוע באמצעי המדיה שלה, ובעקבותיו הוחלט על העלאת מאמר בנושא חשוב זה של ההיסטוריה היהודית כעדות ממקור ראשון - בכתב עת זה.

אנו מצדיעים לפעילינו חברינו ואוהדינו המסייעים בידינו. כולם יעמדו על הברכה!

19

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

יעקב (אבויה) אלפסי מאת: מּוּר ֶ ז ַ ה בקהילת א ָ ימוּנ ִ המ

כל הזכויות שמורות למחבר © max@netiv.org.il 058-6250878

ה מתייהדת ָ ימוּנ ִ המ ה ומנהגיה עוד בארץ ָ ימוּנ ִ על אף הסתייגויות הרבנים לגבי המ המוצא, העם לא שעה להם והמשיך כהרגלו לחגוג ולקלוט עוד מנהגים נוספים מהסביבה הלא יהודית. בלית ברירה, הרבנים נוכחו לדעת כי לפעמים מנהג מבטל הלכה. רק אז ה, פשוט "גיירו" אותה והקנו לה ָ ימוּנ ִ נכנעו ו"ייהדו" את המ חגיגיות דתית על ידי הכנסת מזמורים ופסוקים מתוך ספר משלי, פרקי אבות וגם מהאזהרות של חג השבועות וכו'. כל קהילה בחרה לה פסוקים ממשלי ומפרקי אבות ואימצה ה, וכל המרבה בקריאת הפסוקים הרי ָ ימוּנ ִ אותם לליל המ זה משובח. מקורות החג ה, אך לא הגיעו למסקנה ָ ימוּנ ִ חוקרים רבים חקרו בנושא המ ה השערות רבות לגבי שמו, אולם ָ ימוּנ ִ חד משמעית. לחג המ אף אחת מהן אינה מוסכמת על כולם. מכל מקום, כל קהילה העניקה לחג ממנהגיה ובכל הסביבה נפוצו אמונות ומסורות שונות לגבי משמעות החג וסמליו. יש הנחה ג". ַ רוּ ח ְ ס ִ שבתחילה נקרא החג "ליל האמונה" או "ליל א

ה ָ ימוּנ ִ מקורות חג המ

ה? ָ ימוּנ ִ ממתי קיימת המ ה, ָ ימוּנ ִ אין אנו יודעים בוודאות מתי החלו לחגוג את מנהג המ ה היתה קיימת כבר במאה ה – ָ ימוּנ ִ אך ישנן דעות לפיהן המ . חג זה נחוג אצל כלל קהילות היהודיות בצפון אפריקה 12 ואף במקומות נוספים כמו בבלקן ומקומות אחרים, אולם הוא מוכר כחגם של יהודי מרוקו. ה קיימת כבר מהמאה ָ ימוּנ ִ העדויות הקיימות מעידות שהמ יל. אם אכן כך הדבר, ֵ ע ְ וכנראה קודם כן כפי שצוין ל 18 ה – נשאלת השאלה מדוע משוררי מרוקו, פייטני אותה תקופה ,) 1792 – 1722 אס ( ַ נ ְ כּ ֶ ורבניה כמו המשורר דוד בן חסין ממ מחבר "תהילה לדוד" שלא דילג על אף מאורע ממועדי ה". ָ ימוּנ ִ ישראל, לא הזכיר בשיריו ולו במילה אחת את "המ כמוהו עשו יתר המשוררים בני דורו לפניו ואחריו. לכן השאלה חוזרת ונשאלת? מתי באמת החלו לחגוג חג זה? גם אצל חוקרים אין תמימות דעים לגבי מתי החלו לחגוג ה, וסימן השאלה נותר בעינו. ָ ימוּנ ִ את המ

20

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

במרוצת השנים התווספו עוד שמות נוספים כדוגמת "לילת אלמימון" – "ליל המזל" ועוד גרסאות. להלן מספר גרסאות: ה מלשון אמונה ָ ימוּנ ִ מ ה נקראת כך על שם האמונה שישראל בניסן נגאלו ָ ימוּנ ִ המ ובניסן עתידים להיגאל. הנה הגיע אסרו חג פסח ולא נותר מניסן אלא כשבוע, אך עדיין האמינו שהגאולה בוא תבוא. ה ָ - מוּנ ְ ל ְ א ה", פירושו ָ - מוּנ ְ ל ְ בּית קיים הביטוי "א ִ ר ְ ג ַ בערבית יהודית מ אספקת מזון, או צרכי מחייה באחריות ראש המשפחה. ה" לבני משפחתו החיים בצל ָ - מוּנ ְ ל ְ האב מחויב לספק "א קורתו. מאחר והוצאות החגים היו גדולות, ובמיוחד למעוטי א ָ ט ְ י ע ִ יכולת, לכן אחרי החגים נהגו לאחל אחד לשני: "ד אדוּ" – "מי שנתן פרנסת ָ י ה ִ ה ד ָ - מוּנ ְ ל ְ י א ִ ט ְ ע ִ יד, י ִ ע ְ ל ְ ק א ְ ז ְ ר החג, הוא ייתן פרנסה של אלו...". ה על שם רבי מימון – אביו של הרמב"ם ָ ימוּנ ִ מ , היה רב ספרדי מתקופת 1170 – 1110 רבי מימון בר יוסף הראשונים בימי הביניים, שימש כדיין בבית הדין של רבו רבי יוסף אבן מיגאש, והיה ידוע בזכות בנו הרמב"ם – רבי משה בן מימון. רבי מימון נאלץ לעקור ביחד עם משפחתו אס במרוקו. ַ מספרד עקב פרעות ביהודים ועברו לעיר פ משם נאלץ לברוח שוב עם משפחתו בעקבות גזירות . הפעם ברחה המשפחה الموحدون ידוּן – ִ ואח ַ ו ֻ שושלת אל-מ לארץ ישראל. החיים תחת השלטון הצלבני היו קשים מדי, והמשפחה המשיכה לנדוד עד שהגיעה למצרים והתיישבה שם. רבי מימון עצמו נפטר בארץ ישראל ונקבר בטבריה. לפי המסורת העממית, באסרו חג נפטר רבי מימון. ומכיוון שאין ה לזכרו. ָ ימוּנ ִ מקיימים הילולה בחודש ניסן, עורכים את המ ה על שם רבי משה עמאר ָ ימוּנ ִ מ 1853 יר חי ר' משה עמאר (משורר יהודי בשנת ִ ד ַ ג ַ בעיר א לערך). הוא התפרסם גם בקרב הערבים, שכינו אותו י" ו"מוסה עמאר" הנחשב בעיניהם ִ יר ִ ד ַ ג ַ "המשורר הא למשורר ערבי. 'ן ליד העיר ַ ע ְ ס ַ באחד הימים ביקר ר' משה עמאר בכפר א זאן, שם מקום ציון קברו של הקדוש הנערץ על יהודי ַ ו ). בשהותו במקום 1782 – 1740 אן ( ָ יוו ִ מרוקו, ר' עמרם בן ד הציון, שמע קול קורא: "משה! משה!". הוא פנה כה וכה, אך לא ראה איש. לאחר זמן שוב שמע את הקול הקורא: יר, הקהילה היהודית ִ ד ַ ג ַ "משה! משה!, עליך לשוב מהר לא יר, ובהגיעו אל עירו ִ ד ַ ג ַ שרויה בצרה גדולה". ר' משה מיהר לא אח היהודי אוסרים את נכבדי הקהילה ָ ל ְ ראה פרשים במ היהודית. הקצין שפיקד על הפרשים ראה את ר' משה עמאר, ירד מעל סוסו והושיט לו יד ושאל: "מוסה המשורר, מה לך בחארת אל יהוד" (הרובע היהודי). ענה לו ר' משה: "הן יהודי אנוכי ודורש טוב לעמי". ר' משה שאל את הקצין ה – ָ ח ֶ אודות הגזרה. הקצין ענה שהגזרה יצאה בפקודת הפּ המושל. ה, שקיבל אותו בכבוד, ָ ח ֶ ר' משה מיהר והתייצב לפני הפּ

וביקש ממנו לבטל את רוע הגזרה. "מה לך וליהודים?", ה בתמיהה, "הן משורר ערבי אתה!", השיב ָ ח ֶ שאל אותו הפּ לו ר' משה עמאר "הן יהודי אנוכי" והוסיף "אבקשך לצוות אח היהודי. נתן לו ָ ל ְ על הקצין והפרשים לעזוב את המ ה אישור בכתב לביטול רוע הגזרה והקהילה היהודית ָ ח ֶ הפּ צהלה ושמחה. ִ יר ִ ד ַ ג ַ בעיר א הואיל והנס הזה קרה בערב פסח, ציווה ר' משה עמאר את עמו לציין את מוצאי החג במנהג מיוחד, והוא קרא ה". ָ ימוּנ ִ למשתה בשם "מ ה בישראל ָ ימוּנ ִ חידוש מסורת המ עם קום המדינה הגיעו לישראל עולים מצפון אפריקה, אשר הביאו עמם את מנהגיהם, אמונותיהם ומטען הרוחני. יחד ה בארץ לא ידע את הרקע ָ ימוּנ ִ עם זאת חלק מחוגגי המ ההיסטורי, ויש אף שראו בו כחלק מחג הפסח עצמו. ה בישראל נערך בשנת ָ ימוּנ ִ הניסיון הראשון לחגיגות המ , כאשר נפגשו כשלוש מאות איש ואישה יוצאי העיר 1966 אס באסרו חג הפסח ביער בן שמן. היתה זו הזדמנות ַ פ לראות קרובי משפחה ומכרים שלא נפגשו זמן רב מאחר , 1967 ועם עלייתם ארצה פוזרו ביישובים שונים. בשנת לאחר שחרור ירושלים השתתפו כחמשת אלפים יוצאי ה בגן סנהדרין בשכונת סנהדריה ָ ימוּנ ִ מרוקו בחגיגות המ 1968 ה להתפתח. ב- ָ ימוּנ ִ בירושלים, וכך החל חג המ ה, וכעבור ָ ימוּנ ִ "ברית יוצאי מרוקו" אימץ את מסורת המ מספר שנים נטל את הארגון סם בן שטרית, הוא ייסד את "הוועד הציבורי לחגיגות המימונה בישראל" ולא שקט עד שהפך את המימונה כיום לחג לאומי מכובד. במסגרת הועד מיסד את מנהג הדלת הפתוחה, בכך שריכז ושידך בין מארחים למתארחים בליל המימונה. מדי שנה גדל מספר המשתתפים בחגיגות ליל ויום המימונה. בשנת השתתפו כמאה עשרים אלף איש בחגיגות בגן סאקר 1979 בירושלים.

מספריו של יעקב (אבויה) אלפסי 058 -6250878 : לרכישה

עקב החגיגות ההמוניותשהתקיימו בפארקים, הגיעו גם חריגים, וכך שינו החגיגות אט אט את מהותם הרוחנית והתרבותית והפכו לחגיגות מנגל, ריקודים וחפלות, הדיווחים בעיתונים הדגישו והנציחו זאת ובכך גרמו לפגיעה בתדמיתה של יהדות מרוקו.

21

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

סם בן שטרית, אשר עמד אז בראש תנועת "ביחד", פעל 'להחזיר עטרה ליושנה', והעביר את החגיגות בליל וביום המימונה לאולמות סגורים וחידש מנהגים שהונהגו במרוקו, כגון: אירועי "הדלת הפתוחה" והכנסת אורחים, קבלת "ברכת הרב" לאומה, משלחות "בני דודים" מגישים כתשורה "חמץ ראשון" כסמל להרבות השלום, ועוד... וזאת בנוסף לרב שיח בהשתתפות ראשי מדינה ואישי רוח ותכנית אומנותית עשירה ומכובדת. מּוּר ֶ ז ַ ה בקהילת א ָ ימוּנ ִ המ בזיכרונות ילדותי לכל חג היה ריח משלו: ריח ההדס והאתרוג מזכיר לי את חג הסוכות, ריח הגרניום את הפסח, ריח הפתילים השרופים את חג החנוכה, ריח החמין את השבת ה. ָ ימוּנ ִ ה הבלולה בחמאה ובדבש את חג המ ָ ט ֶ ל ְ וריח המוֹפ בשעה שרוב יהודי התפוצות נפרדים מחג הפסח ביומו מּוּר כמו שאר יהודי מרוקו ניכרת ֶ ז ַ האחרון, בקרב יהודי א ה. אווירת ָ ימוּנ ִ תכונה לקבלת החג הבא, הלא הוא חג המ מּוּר החלה בחלוף חג פורים, כאשר הנשים ֶ ז ַ החג בקהילת א היהודיות נהרו לשוק המקומי ששירת גם את כפרי הסביבה להצטייד במצרכים השונים. לעומתם הגברים כיתתו רגליהם לכפרים בסביבת העיירה לרכישת פירות העונה היישר חוֹת ודברי מתיקה ָ ק ְ ר ֶ מהעצים. כך למעשה החלו בהכנת מ

ה במוצאי חג ָ ימוּנ ִ שעתידים להיות מונחים על שולחן המ הפסח.

זכור לי שבחול המועד פסח היינו מתחילים במשלוח מנות לשכנינו הערבים, כפי שנהגנו בחג פורים. אכן הנשים ובנותיהן היו לוקחות את משלוח המנות לשכנים הערבים אח ָ ל ְ ה" הצמודות למ ָ ינ ִ ד ֶ ה" ו"מ ָ בּ ְ צ ַ המתגוררים בשכונות "ק – השכונה היהודית. באותה עת הגברים עם בניהם היו נוטלים את המשלוח מנות למכרים הכפריים המתגוררים יע". זכורני שהייתי מתלווה לאבי ִ אבּ ָ ר ְ מעבר לנהר "אוּם א עם סלים עמוסים במצות שהיו אהובות על הכפריים, תבשילי פסח כגון: פשטידות ביצים, מטעמי בשר למיניהם, סלטים מבושלים, ושׂיא היצירה הן ריבות מפירות העונה זוֹן". עם סלינו עמוסים, חצינו את ְ ע ְ מ ְ ל ְ המכונים בערבית "א טוֹ – הדייג ְ ס ֶ הנהר בסירה עד לגדה השנייה באדיבותו של ל המיתולוגי של העיירה. מהגדה המשכנו רגלית לבתי הכפריים שהיו בעסקי מסחר עם אבי, וחילקנו את המשלוח. אבי נהג א" – "תטעמו ממטעמי חגינו". ָ נ ְ יד ִ ן ע ְ לומר לכפריים: "דוּכּוּ מ אח ָ ל ְ בתמורה השכנים הערבים בשכונות הצמודות למ והכפריים היו מחזירים במוצאי החג מגשים עמוסים מיני ה, מיני ָ ט ֶ ל ְ ירקות, דבש, חמאה, חלב, קמח להכנת המוֹפ לחמים, שנפרדנו מהם במשך שמונה ימים. החלפת משלוחי מנות הוא עדות לשכנות טובה רבת השנים.

22

2022 : טבת-סיון תשפ"ב, ינואר-יוני 15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו