הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

ולפני שהספקנו לזוז שמענו את גבריאל זועק: ״עזבו אותי! מה אתם רוצים ממני?!״

5 פרק מפגש עם חבורת השודדים משחקי הנבחרת החלו כמתוכנן וגזרו עלינו לוח זמנים צפוף של אימונים ומשחקים. היה מסובך לשלב בין הלימודים בבית הספר ולימודי התורה לבין האימונים והמשחקים, אבל למדנו לנצל את הזמן ולשלב בסדר היום שלנו, בצורה מושכלת, את כל המחויבויות. לפעמים אירחנו נבחרות מכל רחבי המחוז ובסיבוב השני התארחנו למשחקי גומלין. שולבנו בבית אחד של 'אד. על ָ ה ובּוז ָ ל ְ אד ָ ש, ט ֶ נבחרות חזקות מהערים מראק ה ֶ ס ְ בוֹנ ָ חולצותינו, שצבען כחול ולבן, היה הכיתוב: "א ל. לקראת כל משחק היה ַ ל ְ י-מ ִ נ ֶּ ל!", קדימה ב ַ ל ְ י-מ ִ נ ֶּ ב האצטדיון מתקשט בדגלים, בקונפטים ובבלונים וצופים מהקהילה היהודית בעיר גדשו את היציעים. כשהכרוז היה מזמין את השחקנים למגרש, הייתי ממתין לקריאת שמי במשחקי הבית, כשמשפחתי מקפידה להיות נוכחת. התרגשתי מאוד בכל פעם שקראו בשמי, אחיי היו מסמנים לי וי וקוראים קריאות עידוד. אבל לאחר חודש מפרך של אימונים ומשחקים התברר שהמשימות המחתרתיות אינן יכולות להמתין. בסיום אחד המשחקים, כשנסענו בחזרה הביתה באוטובוס המלא קריאות שמחה, אחרי שניצחנו במשחק מרכזי, ניצחון שהקנה לנו את ראשות הבית, ניגשה אלינו זוהרה, חילקה לשלושתנו בחשאי פתקים ולחשה לנו להישאר אחרי הירידה מהאוטובוס לפגישה עם יוס במפקדה שבחצר ביתו של הדוד שלמה. הלכנו למפקדה לתדריך, ומשם לבית הכנסת של רבי חיים דוד. בהפסקה, בין תפילת מנחה לתפילת ערבית, שבה נכנסים המתפללים לשיעור היומי, יצאנו אל החצר האחורית, שם המתין לנו יוס. הוא מסר לנו שבע מעטפות והדגיש כי השליחות חייבת להתבצע עוד הערב. הודענו להורים שאנחנו נפגשים בבית ס" לסיכום המשחק, ושנאחר. ֵ 'נ ֶ ה ז ָ הנעורים "ל שמנו פעמינו אל המנהרה. ז'אק האיר בפנסו את המסלול ואנחנו התקדמנו בתוך המנהרה כשז'אק מוביל, אני באמצע וגבריאל במאסף. התחלנו ללכת. לפתע שרק גבריאל את שריקת האזהרה ושלושתנו השתטחנו על רצפת המנהרה. הפנס של ז'אק נשמט מידו ברעש גדול.

חמישה אנשים, שכאפייה מכסה את פניהם, לבד מעיניהם, ונראו לנו כמו כנופיה של שודדים, החלו לגרור את גבריאל. הם האירו את כל המנהרה. ליבי פעם בחוזקה, זיעה קרה כיסתה את פניי, ואז הרגשתי יד אוחזת בכתפי. מישהו צעק: "סעיד! מצאתי עוד אחד!" והאיש גרר אותי למקום שבו השכיבו את גבריאל, שכבר היה כפות בידיו וברגליו. לאחר זמן קצר מצאתי את עצמי שכוב לידו, כשגם אני כפות.

"מה קורה עם ז'אק?״ לחש לי גבריאל. "לא לדבר!״ צעק אחד האנשים וסטר לגבריאל בחוזקה על לחיו.

אחרי עשר דקות ראינו שלושה מהאנשים גוררים לעברנו את ז'אק, שניסה להתנגד וצעק בקול, אך זה לא עזר לו. בתוך זמן קצר גם הוא נכפת. "מה אתם עושים כאן, ילדים?״ שאל אחד האנשים. "אנחנו בדרך למצודה,״ השבתי. "בשעה כזאת בלילה, ועוד דרך המנהרה? על מי אתה מנסה לעבוד, ילד?״ התקרב אליי האיש ונעץ בי את עיניו השחורות שיקדו מזעם, מעל לכאפייה שכיסתה את פניו. ״ברחנו מהבית דרך המנהרה ואנחנו רוצים להתחבא במצודה,״ השבתי. "הו, ילדים רעים, בורחים מהבית! בוא נראה

"מי שם?" שמענו קולות בערבית שהלכו והתקרבו אלינו,

33

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו