הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

ה שרו ָ ימוּנ ִ בערב המ שירים רבים בכל הקהילות היהודיות, כך נהגו לשיר מּוּר: ֶ ז ַ בקהילת א

2 שיר

היהודים להימנע מלעבוד. הנשים הוסיפו שזו סגולה שהשנה החדשה תתחיל ברגל ימין. הן היו אומרות תוך כדי טבילת אס" – משמעותו "גרש בן ָ ר ְ יר בּוּ ה ִ הרגליים את המשפט "ס ס". הן הוסיפו, שעל פי האמונה, בחורה רווקה שתטבול ֶ ר ֶ ה רגליה במי הנהר באותו בוקר, סגולה שתתחתן באותה מנהג אחר שהיה נהוג בקהילה, היו נוטלים חלוקי שנה. נחל וזורקו אותם מאחורי גבם לנהר. יש שנהגו לשאוב מים מהבאר ולשפוך אותם על רגליהם על סף ביתם, וכל זאת כדי להרחיק את המזל הרע. המשפחות מהכפרים בהרי האטלס שהתגוררו בעיירה נהגו לקום השכם בבוקר לערוך טקס טבילה לאחר התפילה. בדרכם מבית הכנסת הם נהגו לשים שבע אבנים אחת על השנייה ליד ביתו של כל רווק או רווקה שלא השכימו קום לסגולה שיתחתנו באותה שנה. מּוּר לפי המשפחה ֶ ז ַ לאחר הטבילה, התארגנו יהודי א המורחבת, העמיסו את סליהם והלכו לבלות בחיק הטבע במעיינות ובבוסתנים באכילת בשר צלוי, מיני סלטים, ומיני מתוקים שנותרו מערב החג. ביום זה הגברים נהגו לשבות מּוּר נהגו הערבים ֶ ז ַ ממלאכתם ולצאת יחדיו אל הטבע. בא ה להעמיד לרשות היהודים את בוסתניהם ָ ימוּנ ִ ביום המ ה" ָ ול ְ יו ִ ה ְ יע" ובאזור "מ ִ אבּ ָ ר ְ ושדותיהם בקרבת נהר "אוּם א – אזור חקלאי מעובד, ואפשרו ליהודים לבלות עד שעות הערב. מעשה זה מצד הערבים נובע מהאמונה, שהיהודים הביאו ברכה לתושבי העיירה והכפרים הסמוכים לה. עצם השימוש באדמותיהם על ידי היהודים היא סגולה שהקרקע תהיה פוריה ותשרה ברכה. א ָ עוּד ְ ס ְ ה מ ָ כּ ְ ר ָ בּ ְ ה מ ָ ה / א ָ ימוּנ ִ א מ ַ אל ַ ה ל ָ א אן ָ י ְ ז ְ אם מ ָ ע ְ ל ְ יבּ א ִ יז ִ אהּ א ָ ל ְ דוּ / א ְ ע ֶ ס ְ חוּ וּת ְ בּ ֶ ר ְ ה ת ָ א י ִ אר ָ ר ְ כּוּם ד ְ יסוּל ִ יע ִ א/ א ָ ח ְ יכּוּם ס ִ ט ְ ע ִ אהּ י ָ ל ְ א ל ֵ א ָ ר ׂ ְ ש ִ י י ִ אם ד ָ י ִ ד ל ִ י ִ יז ִ אהּ א ָ ל ְ יהוּד/ א ִ א ל ָ ל ְ אהּ ע ָ ל ְ כּ א ְ אר ָ בּ ְ ה ת ָ א ה ָ ימוּנ ִ א מ ַ אל ַ ה ל ָ ם! א ִ י ַ ל ׁ ָ רוּש ְ י ְ כּוּנוּ פ ְ כוֹר ת ָ אם א ָ ע תרגום: ה / הו המבורכת בת מזל ָ ימוּנ ִ הו גבירתי מ הו תזכו ותצליחו / ה׳ יביא שנה טובה ה׳ ייתן לכם בריאות/ יחיו ילדיכם ברכת ה׳ ליהודים/ ה׳ יוסיף בחיי ישראל ה ָ ימוּנ ִ בשנה הבאה תהיו בירושלים/ הו גבירתי מ

1 שיר

תוך כדי שירה וריקודים בני הבית הכינו לאורחיהם את ה טבולה בחמאה ודבש והגישו אותה עם כוס תה ָ ט ֶ ל ְ המוֹפ ה היו מברכים את ברכת "המוציא לחם ָ ט ֶ ל ְ ע. על המוֹפ ַ נ ְ ע ַ ונ ה היא החמץ ָ ט ֶ ל ְ מן הארץ" ולאחריה ברכת "שהחיינו". המוֹפ הראשון שאוכלים בצאת החג. מּוּר התגוררו מספר משפחות מהכפרים למרגלות ֶ ז ַ בא ה בערב ָ ט ֶ ל ְ האטלס. לפי מנהגם לא נהגו לאכול מוֹפ ה, אלא למחרת מחשש לחמץ. רק למחרת אפו ָ ימוּנ ִ המ לוֹע". ְ ט ְ מ ְ ל ַ לחם מיוחד הנקרא "א ה, הגברים השכימו קום להתפלל ָ ימוּנ ִ למחרת ערב המ תפילת שחרית. בתום התפילה לא חזרו לבתיהם, אלא יע" בנקודת מפגש הנהר ִ אבּ ָ ר ְ הלכו היישר לנהר "אוּם א עם הים כדי לערוך טבילה ולקיים מנהג עתיק יומין שבו נהגו להשליך עצמות מסעודת ליל הסדר. על פי האמונה העממית, כל מי שקם השכם בבוקר סגולה שמזלו יקדים לקום. כאשר נשאלו זקני הקהילה אודות מנהג הטבילה, הם ענו: "זהו ביטוי לנס קריעת ים סוף". אכן ביום האחרון של פסח בתפילת שחרית מזכירים זאת בשירת הלל לפני יר ִ שׁ ָ ז י ָ ה א ֶ שׁ ָ נּ ִ יר לֹא י ִ ה שׁ ֶ שׁ ֹ ת מ ַ יר ִ שׁ ְ ה כּ ָ יר ִ שׁ ָ שירת הים: "א ת ַ פ ְ ל שׂ ַ ם ע ָ י ְ ר ִ ת מ ַ יר ִ שׁ ְ ה כּ ָ יר ִ שׁ ָ ה א ָ יר ִ שּׁ ַ י ה ֵ ר ְ ב ִ ת דּ ֶ ה א ֶ שׁ ֹ מ ה". השלכת העצמות ָ יר ִ שּׁ ַ י ה ֵ ר ְ ב ִ ת דּ ֶ ם א ָ י ְ ר ִ ר מ ַ שׁ ָ תּ ַ ם ו ָ יּ ַ ה היא המשכה של מסורת שעברה מאב לבן ולא נמצא לה הסבר ברור. לנשים היה הסבר מעניין לפיו מטרת הטבילה נועדה ל"גרש" את העצלות של ימי חג הפסח שאילצה את א ָ עוּד ְ ס ְ ה מ ָ כּ ְ ר ָ בּ ְ ה מ ָ ה / א ָ ימוּנ ִ א מ ַ אל ַ ה ל ָ א יהוּד ִ אד ל ָ א אוּל ָ ה י ָ דוּ / א ְ ע ֶ ס ְ חוּ וּת ְ בּ ֶ ר ְ ה ת ָ א מּוּר ֶ ז ַ אד א ָ א אוּל ָ ה י ָ ל / א ֶ א ָ ר ְ ש ִ אד י ָ א אוּל ָ ה י ָ א תרגום: ה / הו המבורכת בת מזל ָ ימוּנ ִ "הו גבירתי מ הו תזכו ותצליחו / הו אתם בני היהודים מּוּר" ֶ ז ַ הו אתם בני ישראל / הו אתם בני א

25

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו