הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, 2022

במרוצת השנים התווספו עוד שמות נוספים כדוגמת "לילת אלמימון" – "ליל המזל" ועוד גרסאות. להלן מספר גרסאות: ה מלשון אמונה ָ ימוּנ ִ מ ה נקראת כך על שם האמונה שישראל בניסן נגאלו ָ ימוּנ ִ המ ובניסן עתידים להיגאל. הנה הגיע אסרו חג פסח ולא נותר מניסן אלא כשבוע, אך עדיין האמינו שהגאולה בוא תבוא. ה ָ - מוּנ ְ ל ְ א ה", פירושו ָ - מוּנ ְ ל ְ בּית קיים הביטוי "א ִ ר ְ ג ַ בערבית יהודית מ אספקת מזון, או צרכי מחייה באחריות ראש המשפחה. ה" לבני משפחתו החיים בצל ָ - מוּנ ְ ל ְ האב מחויב לספק "א קורתו. מאחר והוצאות החגים היו גדולות, ובמיוחד למעוטי א ָ ט ְ י ע ִ יכולת, לכן אחרי החגים נהגו לאחל אחד לשני: "ד אדוּ" – "מי שנתן פרנסת ָ י ה ִ ה ד ָ - מוּנ ְ ל ְ י א ִ ט ְ ע ִ יד, י ִ ע ְ ל ְ ק א ְ ז ְ ר החג, הוא ייתן פרנסה של אלו...". ה על שם רבי מימון – אביו של הרמב"ם ָ ימוּנ ִ מ , היה רב ספרדי מתקופת 1170 – 1110 רבי מימון בר יוסף הראשונים בימי הביניים, שימש כדיין בבית הדין של רבו רבי יוסף אבן מיגאש, והיה ידוע בזכות בנו הרמב"ם – רבי משה בן מימון. רבי מימון נאלץ לעקור ביחד עם משפחתו אס במרוקו. ַ מספרד עקב פרעות ביהודים ועברו לעיר פ משם נאלץ לברוח שוב עם משפחתו בעקבות גזירות . הפעם ברחה המשפחה الموحدون ידוּן – ִ ואח ַ ו ֻ שושלת אל-מ לארץ ישראל. החיים תחת השלטון הצלבני היו קשים מדי, והמשפחה המשיכה לנדוד עד שהגיעה למצרים והתיישבה שם. רבי מימון עצמו נפטר בארץ ישראל ונקבר בטבריה. לפי המסורת העממית, באסרו חג נפטר רבי מימון. ומכיוון שאין ה לזכרו. ָ ימוּנ ִ מקיימים הילולה בחודש ניסן, עורכים את המ ה על שם רבי משה עמאר ָ ימוּנ ִ מ 1853 יר חי ר' משה עמאר (משורר יהודי בשנת ִ ד ַ ג ַ בעיר א לערך). הוא התפרסם גם בקרב הערבים, שכינו אותו י" ו"מוסה עמאר" הנחשב בעיניהם ִ יר ִ ד ַ ג ַ "המשורר הא למשורר ערבי. 'ן ליד העיר ַ ע ְ ס ַ באחד הימים ביקר ר' משה עמאר בכפר א זאן, שם מקום ציון קברו של הקדוש הנערץ על יהודי ַ ו ). בשהותו במקום 1782 – 1740 אן ( ָ יוו ִ מרוקו, ר' עמרם בן ד הציון, שמע קול קורא: "משה! משה!". הוא פנה כה וכה, אך לא ראה איש. לאחר זמן שוב שמע את הקול הקורא: יר, הקהילה היהודית ִ ד ַ ג ַ "משה! משה!, עליך לשוב מהר לא יר, ובהגיעו אל עירו ִ ד ַ ג ַ שרויה בצרה גדולה". ר' משה מיהר לא אח היהודי אוסרים את נכבדי הקהילה ָ ל ְ ראה פרשים במ היהודית. הקצין שפיקד על הפרשים ראה את ר' משה עמאר, ירד מעל סוסו והושיט לו יד ושאל: "מוסה המשורר, מה לך בחארת אל יהוד" (הרובע היהודי). ענה לו ר' משה: "הן יהודי אנוכי ודורש טוב לעמי". ר' משה שאל את הקצין ה – ָ ח ֶ אודות הגזרה. הקצין ענה שהגזרה יצאה בפקודת הפּ המושל. ה, שקיבל אותו בכבוד, ָ ח ֶ ר' משה מיהר והתייצב לפני הפּ

וביקש ממנו לבטל את רוע הגזרה. "מה לך וליהודים?", ה בתמיהה, "הן משורר ערבי אתה!", השיב ָ ח ֶ שאל אותו הפּ לו ר' משה עמאר "הן יהודי אנוכי" והוסיף "אבקשך לצוות אח היהודי. נתן לו ָ ל ְ על הקצין והפרשים לעזוב את המ ה אישור בכתב לביטול רוע הגזרה והקהילה היהודית ָ ח ֶ הפּ צהלה ושמחה. ִ יר ִ ד ַ ג ַ בעיר א הואיל והנס הזה קרה בערב פסח, ציווה ר' משה עמאר את עמו לציין את מוצאי החג במנהג מיוחד, והוא קרא ה". ָ ימוּנ ִ למשתה בשם "מ ה בישראל ָ ימוּנ ִ חידוש מסורת המ עם קום המדינה הגיעו לישראל עולים מצפון אפריקה, אשר הביאו עמם את מנהגיהם, אמונותיהם ומטען הרוחני. יחד ה בארץ לא ידע את הרקע ָ ימוּנ ִ עם זאת חלק מחוגגי המ ההיסטורי, ויש אף שראו בו כחלק מחג הפסח עצמו. ה בישראל נערך בשנת ָ ימוּנ ִ הניסיון הראשון לחגיגות המ , כאשר נפגשו כשלוש מאות איש ואישה יוצאי העיר 1966 אס באסרו חג הפסח ביער בן שמן. היתה זו הזדמנות ַ פ לראות קרובי משפחה ומכרים שלא נפגשו זמן רב מאחר , 1967 ועם עלייתם ארצה פוזרו ביישובים שונים. בשנת לאחר שחרור ירושלים השתתפו כחמשת אלפים יוצאי ה בגן סנהדרין בשכונת סנהדריה ָ ימוּנ ִ מרוקו בחגיגות המ 1968 ה להתפתח. ב- ָ ימוּנ ִ בירושלים, וכך החל חג המ ה, וכעבור ָ ימוּנ ִ "ברית יוצאי מרוקו" אימץ את מסורת המ מספר שנים נטל את הארגון סם בן שטרית, הוא ייסד את "הוועד הציבורי לחגיגות המימונה בישראל" ולא שקט עד שהפך את המימונה כיום לחג לאומי מכובד. במסגרת הועד מיסד את מנהג הדלת הפתוחה, בכך שריכז ושידך בין מארחים למתארחים בליל המימונה. מדי שנה גדל מספר המשתתפים בחגיגות ליל ויום המימונה. בשנת השתתפו כמאה עשרים אלף איש בחגיגות בגן סאקר 1979 בירושלים.

מספריו של יעקב (אבויה) אלפסי 058 -6250878 : לרכישה

עקב החגיגות ההמוניותשהתקיימו בפארקים, הגיעו גם חריגים, וכך שינו החגיגות אט אט את מהותם הרוחנית והתרבותית והפכו לחגיגות מנגל, ריקודים וחפלות, הדיווחים בעיתונים הדגישו והנציחו זאת ובכך גרמו לפגיעה בתדמיתה של יהדות מרוקו.

21

2022 ינואר-יוני , טבת-סיון תשפ"ב :15 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו