הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

למצוא בספריות שם. אבל אחרי זמן קצר יחסית, (בית המדרש לרבנים בניו JTS גיליתי בספריית יורק) אוצרות מדהימים של כתבי יד וקטעי גניזה. הגעתי לרגעשלהכרעהלגבי המשךדרכי: החלטתי לשנות את הייעוד של אותה שנה, ובמקום פרויקט המחקר המקורי, סרקתי את כל קטעי הגניזה (כארבעים אלף במספר) מאוסף אדלר וכמה אלפי כתבי יד שמחוץ לגניזה שבאותה ספרייה, כדי לאתר חומרים ב'חכמת הלשון' (דקדוקים, מילונים וגלוסרים). העבודה הזאת ריתקה אותי מאוד, ואף שהקדשתי לה את כל מרצי וזמני, לא יכולתי לסיים אותה בשנה אחת. חזרתי לשם שוב ושוב, עד שכעבור שלוש עשרה שנה השלמתי את הפרויקט, ובסופו של דבר הוא יצא לאור בספרי 'אוצרות לשון'. ספר זה היה מבחינתי גולת כותרת: זו הייתה חוויה אינטלקטואלית מכוננת. על כל דף בגניזה הייתי צריך לשאול את עצמי אם הוא שייך לתחום שלי או לא, ומה טיבו? למדתי מהעבודה ההיא אלפי פרטים שלא הכרתי קודם, ואני חושב, שהספר מסייע כיום לחוקרים רבים המבקשים להעמיק בסוגיה זו או זו מחכמת הלשון. העם היהודי הוא עם של מילים, של יצירה מתמדת. מה ניתן ללמוד על רוח העם שלנו כאשר בוחנים את לשונות היהודים בגלויות, את הספרות, שיצרו במשך שנות גלותם? לדעתי, העברית והיצירה העברית היו בעיני העם 'המדינה נים היום את ַ שבדרך'. כל שנות הגלות (לא במקרה מכ עולם הספרות 'רפובליקה ספרותית'). היא הייתה נחמתו בעוני גלותו. העם התרפק עליהן וטיפח אותן. הן היו 'לשון הקודש', כי הן היו בבת עינו. העברית הכתובה והעברית שבתוך לשונות היהודים גילמו בעיני היהודים את התרבות, את השקלא וטריא, את ההומור והשנינה, את חכמת החיים, את לשון הסתרים, את היצירתיות בלי גבול, ואפילו פרשנות הומוריסטית של ביטויים מקראיים. כל זאת ניתן להוכיח בטקסטים שלנו: תראו למשל, כמה העירומה) =( ' שנינה משוקעת בביטוי 'ברחל בתךָ הנאקעטע שאמרו, ביידיש תוך עיוות מצלולי של הביטוי הקלסי 'ברחל בתך הקטנה'; וכן 'שחור ולבן' כדימויים לתשעה באב וליום ה' ָ אכ ָ הכיפורים בערבית של יהודי תוניסיה, או איך נוצר 'שת ככינוי לליל הסדר בפי יהודי עירק, שאינו אלא קונטמינציה של 'השתא הכא' מתוך פתיחת ההגדה של פסח, או 'מים עזים' ככינוי ל'אוזו' (הערק) ביוונית יהודית, ועוד אלפי ביטויים כאלו. כיוון שלא הייתה סוגה אחרת של אומנות (פלסטית למשל), כל היצירתיות שוּקעה בלשון, שבעל פה ושבכתב. אתה מתמחה בלשונות של יהודי צפון אפריקה. אילו מאפיינים מיוחדים יש ליצירה של קהילת צפון אפריקה? עיקר היצירה היא מתחום הספרות הרבנית, הלכה ואגדה,

Ouvrages écrits par le Prof. Aharon Maman ספרים שחיבר פרופ' אהרן ממן

נתקו ְ הספרות והשירה המבוססות עליו, תרבותית הם י עצמם מן היהדות. זה ה'אני מאמין' שלי: הקשר עם העברית לרבדיה חשוב לזהותנו. לכן, אינני מאמין ב'עברית ישראלית' שהיא כביכול מנוערת מ'עברית יהודית'. כאמור יש משלבּים שונים בכל שלב אחד וכשמדברים ִ לשון, וכשמדברים על יהדות זה מ שלב מקצועי אחר. כל עוד כולם מבינים את ִ על ספורט זה מ שלבּים, כל אחד בשעתו ובמקומו, אין הפרדה לשפות ִ המ שונות כביכול. לאורך שנות הקריירה וההשכלה - פילסת דרכים בנתיבי העברית והארמית, אחזת גם בספרות הערבית, בכתבי רבי סעדיה גאון. במשך שנים הוכחת יכולותיך בהבנת העברית הקדומה, העברית של ימי הביניים, נדבכי העברית לגווניה. וכמובן - העברית החדשה הממשיכה לרוץ ולבעוט. כיצד אפשר להתמודד במסלול הדינמי הזה? איך אתה רואה את תל השכבות של השפה העברית? מות. אם אתה מכיר ַ זה לא כל כך מסובך, כפי שאפשר לד בדינמיקה הטבעית של כל שפה באשר היא, ואם אתה לומד את רבדיה של העברית במקביל ללימוד ההיסטוריה של דובריה, זו הדרך להבנה האמיתית: אתה יכול להבין בנקל גם את דרך ההתפתחות שלה, גם את היסוד המבריח את כל ה, וגם את המאפיינים הייחודיים ֶ ה אל הקצ ֶ התקופות מהקצ לכל תקופה ותקופה. בכל זה יש סדר מופתי. 'תל שכבות' מעלה על הדעת גם 'עיי חורבות', אבל יש סדר בתוך ה'בלגן'. מה היו יעדיך כאשר ביקשת לזכות במילגה מ"קרן פולברייט" – אילו תגליות והישגי מחקר העלית בחכתך בשנות המלגה החשובה? לשבתון הראשון שלי, וקרן 1993- כשנסעתי לניו יורק ב פולברייט סייעה לי מאוד באותה שנה, התכוונתי להתמקד ראים במאה האחת עשרה. ָ בעיקר בחקר העברית של הק לקחתי איתי עשרות ספרים וכתבי יד כי לא ידעתי, מה אוּכל

13

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021