הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בחקר הגניזה אוסף אדלר ניו יורק

Le Prof. Aharon Maman aux Archives de Paris פרופ' אהרן ממן בארכיון פריז

Consultation à la “gueniza” de la Collection Adler à New York

תקנות קהל ופסקי דין, שאלות ותשובות בהלכה ובמנהג וכדומה, אבל יש גם יצירה פיוטית מרהיבה הן בקהילות הצפון שהמשיכו במישרין את מסורת ספרד שלפני הגירוש, הן בקהילות הדרום, שהמשיכו מסורות מקומיות או עתיקות יותר. אחת השירות המעניינות היא שירת ה'מטרוז' שהיא מעין רקמה רב-לשונית, ערבית-עברית. בתחום זה יצירה ניה האנדלוסיים ָ ייחודית היא 'שירת הבקשות' על לח המרהיבים, שהיום זכתה לרנסנס בקהלים רבים ומגוונים. מה הייחוד הסגולי של לשונות 'הערבית יהודית' שנוצרו בקהילות הספרדיות- מזרחיות, כיצד נוכל להאיר את חיינו בעקבות המאמץ הרוחני שהושקע בנתיבים אלה? תחילה נוצר ה'קוינה' של הערבית היהודית ששימש את היהודים במרחב הערבי בימי הביניים, בדרך כלל – עד גירוש ספרד. אחריו – עלו לספרות גם הלהגים השונים שדוברו בארצות ערב השונות. בתקופה הראשונה נכתבו יצירות בנות האלמוות של רב סעדיה גאון ('ספר האמונות והדעות', תרגום התנ"ך לערבית), ר' יהודה הלוי ('הכוזרי') הרמב"ם ('מורה נבוכים'), ורבים אחרים. בתקופה השנייה נוצרו יצירות עממיות, נכתבה עיתונות פה, תרגומים של יצירות מלשונות אירופה, פואמות ֵ ענ ידת יוסף) ועוד. אחד המאפיינים ִ מי-קלסיות (כגון קצ ֶ ס של הערבית היהודית בין בתקופה הראשונה בין בתקופה כיב העברי שבהן, שהלך והתפתח עם הזמן. ְ השנייה הוא הר כאן אפשר לראות יצירתיות מדהימה, לא פחות מרשימה מהיצירתיות בכל שפה טבעית מדוברת. ראית מלמדת ָ האם ההתעמקות בתרבות של הקהילה הק משהו על זהותם הנבדלת, מדוע נוצרו קהילות, שבחרו חד ַ לפרוש מן המיינסטרים היהודי גם במחיר ריחוק מן הי היהודי? זו סוגיה ארוכה ורחבה מאוד. פילוגים על רקע תיאולוגי, סוציולוגי או פוליטי תמיד היו, הווים בזמננו, וכנראה יהיו גם ראים ָ דלות הק ָ בעתיד. היסטוריונים שונים תולים את היבּ באמצע המאה השמינית לספירה בגורמים שונים. בעיקרו לת השאלות הייתה ועודנה, מי מוסמך לפרש ֵ של דבר, שא

את כתבי הקודש ובאלו כלים. פרו בסמכות ָ כאן היה שורש הפילוג: הקראים הראשונים כּ קרא. ומשם ואילך ִ רש באופן בלעדי את המ ָ של הרבניים לפ הפרשנות השונה הובילה לצדדים מעשיים נבדלים. אולי ההבדל האקוטי ביותר הוא לוח השנה, שלפעמים הוא שונה רק ביום לכאן או לכאן, אבל הוא גורלי: לדוגמה, אם אנחנו מציינים את יום הכיפורים היום, והם מציינים אותו מחר, יוצא שהם מחללים את יום הכיפורים שלנו ואנחנו את לל ישראל, גם ְ ראים מעולם לא הוּצאו מכּ ָ שלהם. עם זה, הק לא בתקופות הפולמוס הסוערות ביותר. הם תמיד נחשבו ן ההיסטורי של ַ חלק מהקהל היהודי. אישית, לא עסקתי בפּ עברית, שהם כתבו במאה האחת עשרה ָ הקראים אלא בּ הקרינה על תחומים אחרים וכן במחשבה ֶ בתחום ההגות וש הדקדוקית שלהם. עולמות מרתקים. הם תרמו תרומות מכריעות בשני התחומים הללו, שהן חוליות חשובות בתולדות הלשון העברית מצד אחד ובהתפתחות המחשבה הדקדוקית העברית מצד שני. גניזת קהיר חשׂפה בפנינו דברים שהיו הולכים לאיבוד פה. ֵ אלמלא נשמרו בה, מסמכים היסטוריים וספרות ענ זו ספרייה ענקית. על יסוד חומרי הגניזה יכול היה שלמה דב גויטיין לתאר את מבנה החברה והתרבות היהודית סביב הים התיכון, וממשיכו מרדכי עקיבא פרידמן – לתאר בסדרת 'ספר הודו' את רשתות המסחר הבינלאומיות בנות הזמן. יש בגניזה עושר מדהים. דוגמה מיוחדת היא העדויות על מנהג ארץ ישראל הקדמון, ועל כחמישים אלף פיוטים הידועים לנו רק מהגניזה. ואלה רק דוגמאות לעולם עשיר ומגוון מאוד. אשר לסיכויי תגליות עתידיות, עד שלא יהיה מיצוי מלא של חומרי הגניזה, לא נוכל לדעת מה עוד יש בה. פרויקט פרידברג מיסודו של ד"ר דב פרידברג מקנדה קידם מגמה זו בצעדי ענק בשני העשורים האחרונים. אישית, זכיתי לגלות כמה ספרים אבודים בזכות הגניזה. התגליות אינן נפסקות: לפני שנים מועטות נתגלתה תיבה מה הוסיפה לתרבותנו "גניזת קהיר", האם, להערכתך, יש עוד תגליות צפויות בשנים הבאות?

14

2021 דבר הפדרציה העולמית

La Voix de la Fédération Mondiale 2021