הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בוקר טוב וקסום באל-חוסיימה. התעוררנו לרחשי הגלים והים, סעדנו את ליבנו בארוחת בוקר נפלאה, ויצאנו לבית העלמין היהודי לקיים טקס אזכרה מרגש הנספים מספינת אגוז שנספו 44 ומרטיט לבבות, ל- .1961 ינואר 10 בלילה של במסגרת העלאת יהודים לארץ ישראל דרך ספרד, יהודים קפטן הספינה ובנו שעזר 44 עלו לאוניית אגוז וסייע לו. באמצע השייט, טבעה הספינה. כולם טבעו 22 גופות נמשו אל החוף, ו- 22 ורק הקפטן ובנו ניצלו. הגופות 22 גופות נעלמו כלא היו עד עצם היום הזה. שנמשו מן הים נקברו כאן, ובהשפעת פרס ורבין על מלך מרוקו חסן השני, ובהתערבות סם בן שטרית , התאפשרה הטסת הגופות 1992 מהפדרציה, בשנת לקבורה בהר הרצל ירושלים, ישראל, ב-כ"ג בטבת, בדיוק ביום הטביעה. הגופות הובאו ע"י מטוס של מרוקו במימון ובחסות המלך חסן השני, ברוב פאר והדר (כולל התכריכים, ההטסה והסדרי הקבורה). בכדי שיערכו 11 הטקס צולם והונצח והועבר לערוץ את הסרטון ויצרפו אותו לתחקיר שמצולם בימים אלה אודות "ספינת אגוז". אני (אביזמר) ביקרתי באל-חוסיימה כמה וכמה פעמים, ובאחת הפעמים, בשעה שהגעתי לכאן והשמש עמדה לשקוע, דילגתי מעל חומת בית העלמין מן הנספים 22 הגבוהה, וחיפשתי את המקום בו נטמנו שגופותיהם נמצאו אחרי שנפלטו מלב ים... וכאשר מצאתי את הקברים עמדתי נרגש ביותר ואמרתי "שמע ישראל" וגם תפילת אשכבה חרישית, וזה במקום הרחוק מאוד הזה מכל ציוויליזציה. הביקור פה מלווה אותי ומרגש אותי מאוד עד עצם היום הזה... זאת ועוד בהכירי את שמות הנספים, והסיפורים שמאחורי כל דוד אלקובי ז״ל, שערב 13 אחד ואחת, ובהם נער בן ההפלגה חגג בר מצווה, הדבר רק מעצים את האסון ואת הפרשה הכואבת הזו בקרב יהודי צפון אפריקה בכלל ומרוקו בפרט. יהי זכרם ברוך. אמן ואמן... הנה סקופ; באחד המסעות למרוקו היה במסע בכיר במוסד שסיפר לנו "שקפטן האגוז ובנו (המכונאי) כבר לא בוחרים יותר לפרלמנט של ספרד...". אחה"צ עלינו על סירה קטנה לשיט לעבר 3 בשעה האופק ולב ים, ולתצפית על האיים ועל העיר על מנת לשחזר את ההפלגה האחרונה של ספינת "אגוז". מדהים מהפנט ומרהיב... יופי עוצר נשימה. הדברים שנכתבים כאן הם מתוך ספרי האחרון ׳מרוקו יהדות בצל האסלאם בארץ המג׳רב׳

פואמה לזכרם של נספי אגוז כתבה : מלכה בן שטרית-אבוקרט כאן) 51 (מהספר "פואמות הלב"-ראו עמ' את הפואמה קראתי במהלך הטקס בבית העלמין באל-חוסיימה

במקום בו נפגשים האוקיינוס האטלנטי והים התיכון, למעפילי "אגוז" ממרוקו אסון נכון.

בין אל-חוסיימה לגיברלטר, מאמץ חשאי רב היקף לעלייתם, נמוג לאלתר, מעפילים, 44 טבעה "אגוז" ובה נכמר הלב על אובדן זקנים, נשים, גברים, ילדים ועוללים. יונה הנביא בירכתי ספינה נם בעת סערה, רב החובל אותו העיר והנחה במהרה: "מה לך נרדם, קום קרא אל אלוקיך" -אמר, נטש קברניט "אגוז", מסורת ימית לא שמר. זעקתם נבלעה בחשכת הליל, נגוזה תקוותם לחיים בישראל, גופות מהים נמשו ונקברו באל-חוסיימה, ביעד זר, 22 גופות במצולות ים שקעו, גורלם נגזר. 22 בחלוף שנים עצמותיהם למולדת הועלו, שערי מדינת ישראל לה כמהו, בפניהם לא ננעלו, חלקם צוינו וחלקם הובאו לקבורה בהר הרצל בירושלים, טמינתם חידדה כאב שבעתיים. "ממעמקים קראתיך יה, אדוניי שמעה בקולי" שוועה, נאקה, תדהמה, בעתה ותפילה, נאלמו באופל לילי, נזכור לנצח קרבנם התם וכאבם, ינוחו בשלום על משכבם.

חלק ב'-ואחרון 15 יפורסם בגליון

47

2021 יולי-דצמ' , תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב :14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו