הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אחד מהתלמידים היה סקרן לדעת האם המורים הענישו אותנו כשסרחנו. בוודאי, עניתי, וסיפרתי גם על העונשים הכבדים. כמו כן הרחבתי על מתקני ענישה ה בו היו ָ אק ָ ל ָ אד עץ הנקרא פ ָ שהיו עשויים בדמות ס מקבעים את רגלינו ומכים בהן בשוט שהיה עשוי מזנבו של סוס וזה כאב... אוי כמה שזה כאב בעיקר מהמורה ה, נהג ָ אק ָ ל ָ לערבית שהיה מגוון בעונשים. בנוסף לפ להעניש אותנו בעזרת סרגל מעץ על כפות הידיים ועל קצות אצבעות הידיים או במשיכה באוזן. שאלתי אותם מה עדיף על מה? לא קיבלתי תשובה. נפרדתי מהתלמידים לשלום ומיהרתי להיפרד גם ה ולהמשיך ָ יבּ ִ י שהזמינו אותי לשתותתהשׁ ִ דוּד ַ ה וח ָ שׁ ְ י ַ מע חילופי חוויות העבר. בטרם נפרדתי ממארחותיי ביקשתי לראות את מסמכי הבית, שכביכול מכר אבי לפני ה ענתה שהיא עצמה גרה בשכירות ָ ש ְ י ַ עלייתו ארצה. ע י. השארתי ִ אל ָ 'יל ִ והמסמכים אם קיימים הם בידיו של ז להן תשורה על האירוח ונפרדתי מהן לשלום. י שליווה אותי במשך שהותי לא הזכיר מאומה ִ אל ָ 'יל ִ ז אודות המסמכים וכאשר שאלתי אותו, הוא טען שבפעם הבאה שאבוא לביקור יראה לי את המסמכים. התאכזבתי מתשובתו לגבי מסמכי הבית, על אף שאני יודע שהבית מעולם לא נמכר, אלא הושכר לשנה אחת מהטעמים שהוזכרו לעיל. שמנו פעמנו למרכז העיר, שם הזמנתי את מארחיי לארוחה דשנה. אני הסתפקתי בסלט מרוקאי. לאחר ר ביד נדיבה. ֶ שׁ ֵ שאכלו לשובע, הענקתי להם תּ

אח ָ ל ְ המפגש עם המ -המשך מגליון קודם

א, פנינו לעבר מבנים ָ י ִ ר ְ ח ַ בּ ְ ל ַ ה א ָ שׁ ְ י ַ א ע ַ אל ַ ממתחם ל ין צרפתי שהוקם כמחנה ריכוז עבור ִ ט ְ ק ְ ר ַ ס ְ נטושים של ק יהודים שברחו מאירופה במלחמת העולם השנייה ומצאו מקום מקלט במרוקו. במחנה צבאי זה היו כלואים כ – פליטים יהודים, שהיו תחת השגחתם של חיילים 400 סנגלים, ערבים וצרפתים. אבי סיפר לי רבות אודות האירוח שזכו לו הפליטים בעיקר בשבתות ובחגים בבתי מּוּר, וזאת, על אף המצב הכלכלי ֶ ז ַ הקהילה היהודית בא הקשה שאפיין את הקהילה באותה תקופה. י (חברו של אבי) נזכר אף הוא בתקופת מלחמת ִ אל ָ 'יל ִ ז העולם השנייה, וסיפר שבכל שנות המלחמה חילקו מצרכים למחייה לכל האוכלוסייה בהקצבה ובפיקוח המושל הצרפתי. הוא סיפר שהיהודים קיבלו אבקת ְ בּ ְ ל ְ סוכר והמוסלמים קיבלו סוכר בגוש הנקרא "ק אר", כלומר חרוט סוכר. המשיך וסיפר שמאחר ָ כּ ְ ס ְ ד ואבי היה מזמין אותו לשתיית יין, הוא היה מחליף אתו את הסוכר ובכך אבי לא הופלה כיתר היהודים. השמש נטתה לערוב, הזדרזתי כדי להספיק ולבקר גם בבית הספר בו למדתי. היה זה ביום האחרון לביקורי ה ָ שׁ ְ י ַ בעיירת הולדתי ורציתי להספיק גם להיפרד מע י (אשר גרו בבית משפחתי). ככל שהתקרבתי ִ דוּד ַ וח שמעתי את קולותיהם של הדרדקים המסיימים משמרת שנייה של אחה"צ. למזלי התלמידים הבוגרים עדיין היו ם – ֶ ל ָ בכיתות. נטיתי לעבר כיתתי, נקשתי בדלת והמוּע המורה פתח את הדלת ואל מול עיניהם המשתאות של תלמידיו צעדתי בטוחות לעבר הכיסא והשולחן עליהם ישבתי כילד. במרוקאית שנשאתי עמי מבית אבי, הסברתי לתלמידים המשתאים, מי אני ומה מטרת בואי. על אף שהמורה הורה להם להזדרז לבתיהם טרם שקיעת החמה, הקיפו אותי התלמידים מעגלים מעגלים ושתו בצמא את סיפורי אודות בית הספר שהיה משותף ליהודים ולערבים. סיפרתי להם שכדי להגיע לבית הספר, היה עלינו הילדים לחצות בדרכינו את השכונה הערבית. מפחד להתנכלות לילדים שכר ועד הקהילה, שומר-מלווה ערבי. השכם בבוקר היה עובר השומר אח ושורק במשרוקיתו. לשמע השריקה ָ ל ְ בסמטאות המ היינו מתנקזים כל הילדים אל הרחוב המרכזי. תחת חסותו חצינו את השכונה הערבית לעבר בית הספר.

י שבביקורי ִ אל ָ 'יל ִ לבקשתו הבטחתי לז הבא אביא עמי את אחותי.

לרכישה: 058-6250878

נפרדנו לשלום בצלו של כדור השמש הענק שצלל אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי והותיר ה ָ ינוֹמ ִ באופק ה אדומה כדם ה אור ָ יל ִ ה ֱ א ֶ שה אדמדם על בתיה המאפירים של מּוּר. ֶ ז ַ א

27

2021 יולי-דצמ' , תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב :14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו