הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

אחד השירים מהשאנסונים הצרפתים שהוא שר בעברית היה "הו גיטרה"

השמיעו ברדיו להקת 60 באותם הימים של שנות ה הנחל, זמרים כמו אריק אינשטיין, יהורם גאון עם שירים כמו דינה ברזילי, לאחר מכן מופעים התרנגולים עם שיר השכונה, דבר אלי בפרחים, זו היתה המוזיקה השלטת. מוזיקה יהודית לא היתה נוכחת ברפרטואר. המוזיקה היהודית היחידה שניתן לשמוע היה פרקי חזנות שהושמעו בכל יום שבת אחר הצהריים. השעות לא היו 'פריים טיים' לא שעת שיא ולא קרוב אליה... המקום והזמן שהוקצה עבור המוזיקה היהודית מצפון אפריקה היה בשבת ובשעה שכולם נחים וישנים. אנו המתבוננים על מסלול חייו של ג'ו עמר יכולים להגיד שהוא היה בר מזל והצליח במקום שאחרים נכשלו. כשאנו חוקרים את דמותו אפשר לומר שלא ניתן לשים אותו במקום אחד עם האחרים הוא היה יוצא דופן - פייטן וזמר בעת ובעונה אחת. סגנון הפיוט שלו קליל ונעים. הוא נחשב כפורץ דרך לבאים אחריו. ניהל את מחלקת התרבות של קול ישראל 1953 בשנת יוסף בן ישראל שבעברו היה מלחין, מעבד מוזיקלי, מפיק מוזיקלי ומנצח ישראלי. באותה תקופה הוא היה המייסד של "המדור לפולקלור ומוזיקה מזרחית", ברדיו. הוא גילה את ג'ו עמר ונתן לו במה ברשות השידור והשמיע שוב ושוב את שיריו. בזכות השמעת השירים ברדיו הוא חדר לתודעה הישראלית ושיריו הושמעים גם בתחנות אחרות. באותם ימים נשאלה השאלה האם באמת בזכות קולו וסגנון השירה המיוחד הוא כובש את תחנות הרדיו או שזה היה עלה התאנה של הממסד התקשורתי. כך או כך כולם היו תמימי דעה שג'ו היה אדם מאוד מיוחד שמייצג מצד אחד את עולם הפיוט והתפילה לצד מוזיקה של בתי קפה של מרוקו, מוזיקה מקומית פופולרית. הוא שר שאנסונים צרפתיים, שירים ספרדים ואפילו פסדובלה. הצלחתו באה ללא ספק בזכות קולו המיוחד והיפה. הוא ידע להתאים את עצמו לקהל המאזינים שלו, פרפורמר מעולה שידע לכבוש את לב הקהל. באותה תקופה שג'ו הגיע לארץ, המוזיקה והפיוט המרוקאי נוגן רק בתוך הקהילה עצמה ולא פרצה החוצה, אולי מבושה או מחוסר סובלנות של קהל המאזינים. ג'ו עמר ידע להמחיש לחברה הישראלית לציבור הרחב מוזיקה פופולרית כמו הפיוט שלום לבן דודי שיר, שמצא מקום במרחב הכללי של המוזיקה הישראלית.

https://www.youtube.com/watch?v=Cl3fWqxUV0U או-

רפרטואר השירים שלו היה מגוון ושונה, מה שחיבר בין כל השירים היה קולו המיוחד והערב, מצד אחד הוא זימר את "ישמח משה" ומצד השני "אני שיכור". בעקבות ההצלחות שהיו לו הוא הוזמן להופיע בתוכניות רדיו זאת מעבר להקלטות הרבות שביצע באולפנים, הוא הוזמן לתוכניות פופולריות של אותה התקופה כמו שלושה בסירה אחת. היה גם וירטואוז הוא שר בירושלים 1959 גדול ובאחת ההופעות בשנת את "ישמח משה" בסגנון הודי ושיר השיכור ביידיש.

https://www.youtube.com/watch?v=P8unKucho0s או-

שמו של ג'ו הלך לפניו וקהילות רבות באירופה החלו הוא קיבל הזמנה 1969 להזמין אותו להופיע. בשנת להופיע בארצות הברית מקום שלא היה מוכר לו, לאחר היסוס קל כשהוא בשיא הצלחתו עזב את הארץ ועבר לארה"ב, שם הפך לחזן בכיר וחילק את זמנו בין אירופה ללוס אנג'לס. הוא נחשב בזמנו לאחד מבכירי החזנים בעולם, והעביר סדנאות חזנות בארצות הברית .

18

2021 : תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב, יולי-דצמ' 14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו