הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בין השיר והאירוע היות וג'ו לא נהג לכתוב ולשיר שירי מחאה. מס' ימים לאחר מכן הוא כתב את השיר "לשכת עבודה" בשירו זה הוא הפך לזמר המזרחי הראשון המעז להשמיע בשיריו את מחאתו כנגד אפליית המזרחים בכלל ויוצאי מרוקו בפרט בישראל "הלבנה" . השיר מתחיל במרוקאית ורק 50 של סוף שנות ה אחרי כארבע דקות הוא עובר לעברית וכך הוא שר: "משית לשכת עבודה / אמר לי מאיפה אתה / אמרתי לו ממרוקו / אמר לי צא החוצה" הוא ממשיך ושר "משית לשכת עבודה/ אמר לי מאיפה אתה / אמרתי תיכנס בבקשה". (אמר לי) לו מפולניה /

הקודש. ישמח משה - פיוט קצר המהווה את הברכה הרביעית בתפילת 'העמידה' בשחרית של שבת.

https://www.youtube.com/watch?v=sv4c-qhccqM או-

בעיני רבים היה ג'ו סמל ומופת לאדם שלמרות קשיי ההגירה פיתח לעצמו קרירה בעלת משמעות בקרב שומעי המוזיקה המזרחית והמרכזית יחד. זה היה דבר נדיר לאותה תקופה. יחודו של ג'ו עמר שהוא ידע לעבור מעולם הפיוטים והתפילה לעולם הפופולרי. את השיר השני הוא באולפנים בארץ זאת בעקבות 1961 הקליט בשנת הנסיעה שלו לברצלונה, שם הוא ראה באחד הרחובות איש שיכור שוכב על הרצפה ומיד כתב על המפגש את השיר שהופך להיות אחד הלהיטים הגדולים של אותה התקופה. שיר השיכור.

https://www.youtube.com/watch?v=NVzEmGq_wC8 או-

בשיר לשכת העבודה היה זה ג'ו עמר המרוקאי - עולה חדש המתאר מה עובר על בני עמו. וזאת, להבדיל מאפרים קישון שכתב את סלאח שבתי, יהודי גלותי, חדש בארץ, שנאבק בממסד האשכנזי האטום. קישון היה מחויט, מנומס, משכיל, בהיר עור ואירופאי, סאלח לבש פיג'מה, חסר השכלה, כהה ומזרחי. הכניס הרב ידידיה פרנקל את מנהג 40 בשנות ה ההקפות השניות, זאת מתוך הזדהות למצוקה של קהילות יהודי אירופה שעקב הנתק התקשורתי עם אירופה לא היה ידוע אם הן חוגגות את שמחת התורה, בשל מלחמת העולם השנייה. הרב פרנקל אמר אז שאם קהילות אלו אינן חוגגות כעת-בליל יום טוב שני -את שמחת התורה, הרי שאנו נעשה זאת במקומן. עם הזמן התפשט מנהג זה גם מעבר לשכונת הזמר שליווה אותו היה 60 וה- 50 פלורנטין. בשנות ה ג'ו עמר, הרב רצה שהיה זה זמר אחד שיתאים גם לציבור הספרדי וגם לאשכנזי, כך נבחר ג'ו עמר שהיה לו קול יחיד ומיוחד שאיחד את שני הזרמים בשירתו.

https://www.youtube.com/watch?v=dJnZRCqJXkA או-

יש גם גרסה האומרת שג'ו כתב את השיר כמחאה על מאורעות ואדי סאליב שם נורה למות עקיבא אלקריף.

אירועי ואדי סאליב היו סדרת הפגנות רחוב ומהומות בשכונת ואדי סאליב בחיפה. 1959 שאירעו בשנת האירועים היו מרד חברתי נגד קיפוח ואפליה על רקע עדתי של המזרחים, ונגד הממסד של מפא"י ששלט באותם הימים במדינה. מעולם לא נאמר שהיה קשר

17

2021 יולי-דצמ' , תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב :14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו