הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בירושלים אשר יוכל להתלונן על הרב הגדול המנוח זצ"ל ברוב או במעט, וכל העם מקצה אך תהילתו יתנו מאד בא הנה עד היום הזה. זה ירחיםאחדיםאשרהיהשוכבעלערשדווי, ובהישמע היום השמועה בעיר כי שבה נשמתו למקור ממנו חוצבה, קול והי נשמע מכל העברים, אלמנות, יתומים, עניים ואביונים הרימו כתנים מספד על מעוזם ומגינם כי נאבד בדמי ימיו. כל אהלי המסחר אשר ליהודים סוגרו, וגם השולחים במלאכה, ידם שבתו ממלאכתם, וינהרו המונים אל בית המנוח אשר מחוץ לעיר ללוותו לבית-עולמו. כבוד גדול למאד עשו לו במותו. בביתו הספידו הרב בר אדון, ילדי התלמוד-תורה ובתי הספר, ונרות דולקות בידם הלכו לפני המיטה ויקוננו בקול מר קינות ומזמורי אבל. המון אדם רב למאד אשר לא נראה כמוהו על הלוויית מת מעת גווע וימות הרב הגאון ראשון לציון רבי דוד חזן ז"ל, נהרו אחרי מיטתו באבל ומספד על שר וגדול בישראל. ספדנים רבים ספדוהו עוד במקהלות עם עדי הורדה גווייתו לקבר אשר כרו לו על שדה הקברות המיוחד למערבים בעמק הר הזיתים. תנצב"ה. המנוח ז"ל השאיר אחריו שני בנים ושתי בנות, ה' ישלם ניחומים להם ולכל בית-ישראל המתאבלים עליו בתוך אבלי ציון וירושלים אמן"

כתב עת חבצלת (כרך להמחשה בלבד) ויקיפדיה

הכתבה שהתפרסמה בעיתון "חבצלת" ככתבה וכלשונה

"כסלו, אבל כבד ליהודים ביום הזה, כי אבידה גדולה נאבדה לאחינו תושבי ירושלים במות הרב הגדול ראש עדת רבני עדת המערביים כמוהר"ר דוד בן-שמעון זצ"ל. אט שבמרוקו. בשנת תקפ"ב ָ בּ ָ המנוח נולד בעיר ר ) ועד השלושים ושלש שנה לימי חייו הרביץ 1822 ( תורה בעיר ההיא והעמיד תלמידים הרבה, אשר מהם ישאו עתה על שכמם משרת הרבנות ברבים מערי מרוקו. ) עלה לירושלים ויבוחר לראש עדת 1855 בשנת תרט"ו ( המערבים, וחמישה ועשרים שנה שפט את העדה הזאת, והיה לה לרב ואב בית-דין, מורה ומנהל. הוא היה גדול בתורה ומצוין בבקיאותו בכל ספרות התלמוד, עד כי בצדק נוכל לתארו בתואר התלמודי "צנא מלא ספרא" (סל מלא ספרים). תכונות יקרות ומאד נעלות נטבעו בו. שפלות רוחו, ענוונותו הרבה, וטוב לבו הפליאו עיני כל רואיו ומכיריו. רועה נאמן היה לעדתו, וידאג מאוד למלאות מחסוריה באשר תשיג ידו. רבות עמל למטרה הזאת. ועמלו נעטר בעטרת מפעל, חפצו הצליח בידו לעורר לב נדיבי העם לחמלה על קהל עדתו, ויאסוף כסף ובנה בית-תפילה ובית תורה ולתעודה לחכמי העדה, כן בית תלמוד-תורה ובתי מעון לאלמנות ויתומים, עניים, זקנים וזקנות. בשנים האחרונות עזרו ה' לבנות גם בתי מעון לענייה, ובית-תפילה מהודר מחוץ לשערי ירושלים. מעודו לא התערב בדברי ריבות, בתוך עמו ישב, ודבר לא היה לו את איש זולתם. בתורת ה' הגה יומם ולילה, ולפעמים רחוקות למאד עזב את חצר לימודו אשר בו נמצאו כאלפיים ספרים עתיקים וחדשים, כמעט אין איש

) CC BY-SA 4.0 הכיתוב על המצבה (ויקיפדיה -

14

2021 : תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב, יולי-דצמ' 14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו