הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הטביע חותמו בכל נושא של תורה ויהדות ומוסדות צדקה וחסד, וכן פעל בלהט ובמסירות לישוב ארץ ישראל, עורר והפיח רוח חיים לבנות את חורבות ירושלים. טירדותיו הרבות של הרב צוף דב"ש בכל עייני הקהילה גזלו ממנו זמן, עם כל זאת לא זנח הרב את תלמודו ואת שקידתו הגדולה במעמקי ים התלמוד והפוסקים. בית-דינו שהוא עמד בראשו, טיפל בכל הנושאים והבעיות ההלכתיות והיום יומיות שהתעוררו בקרב בני הקהילה. לכל בעיה מצא הרב פתרון הולם. כמו-כן כתב וערך פסקי-דין תוך כדי ציון מקורות רבים. גם מארצות רחוקות ואפילו מאחת הערים ברוסיה בשם ז. ש"ט) פנו אליו בשאלות וביקשו את ֶ ל ֶ טעלז (לקרוא ט חוות דעתו בהלכה. גולת הכותרת של מידותיו התרומיות, היא הענווה שבו, שלמרות גאונותו בתורה, עסקנותו ופעילותו הציבורית במימדים ענקיים "לא גבה לבו ולא רמו עיניו", בשלום ובמישור הנהיג את העם והשכיל לסול מסילות בלבבם. כל הנהגתו הייתה בדרכי נועם, בדברי חיבה וריצוי. "צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו" (הנכון צדיק ה'... תהלים קמ"ה/י"ז). אופייני לענוותנותו נהג לחתום את שמו "מעט דב"ש. גם כאשר חוות דעתו ההילכתית הייתה מופנית לאחד מגדולי הדור, היה נמנע מלהכריע ולהחליט. אף בשירתו אשר נבעה ממעייני נשמתו, היה הרב מבטל את ה"אני" שלו, ומה גם כאשר הדברים היו מופנים כלפי שמיא (שמים).

- 1860 במשך שנים תמימות משנת תר"כ עד תרכ"ד ( ) נשא הרב צוף דב"ש את עול הציבור לבדו. הוא 1866 היה הרוח החיה, לביסוסה של וקיומה של העדה. דאג לעניים וליתומים ולאלמנות, הוא הפך להיות מנהיגה של העדה, וכל העם כיבדוהו. מצודתו של הרב צוף דב"ש הייתה פרושה לא רק על ירושלים, אלא גם מחוצה לה נדד מעיר לעיר כדי לסייע, לעודד ולחזק את בני העדה. ) בראות הרב כי הקהילה גדלה, 1866 בשנת תרכ"ו ( ועד מעט ירבץ תחת משא עבודתו, ואף עתותיו לתורה מתמעטים, ביקש הרב צוף דב"ש מראשי העדה למנות ועדה של שבעה אנשים שיסייעו לו בעניינים השונים של העדה, ועדה זו אושרה ע"י הקונסול הצרפתי בירושלים אשר המערביים היו תחת חסותו. כשראה שצר המקום בירושלים העתיקה כי רבו המערבים הבאים ממרוקו, אחד המפעלים הכבירים שעשה הרב צוף דב"ש למען עניי עדתו היה הקמתה של התיישבות יהודית חדשה מחוץ לחומות. הוא רכש את המגרש הראשון מחוץ לחומה והקים עליו בשנת ) את השכונה הראשונה מחוץ לחומות 1868 תרכ"ח ( ירושלים "מחנה ישראל" הקיים עד היום, שבמרכזה עמד בית-כנסת שנשא את שם מייסד השכונה: "צוף דב"ש". שכונה אחרת הייתה שכונת "ממילא" וכל בתיה נועדו לעניי העדה. השפעתו של הרב צוף דב"ש לא הצטמצמה בחוגי הקהילה המערבית, אלא חרגה ממסגרתה והקיפה את הקהילות השונות בירושלים ובערים אחרות. הוא

כישרונו הגדול עמד לו שתוך פרק זמן קצר, למד אתכלהתקנות והמנהגים של ארץ-ישראל ושל עיר הקודש ירושלים. הוא אסף וקיבץ את כל מאמרי חז"ל מהמקרא, מהמשנה, מהתלמוד, מדברי הפוסקים הרבים, ואחרונים ראשונים המדברים בשבחה של ארץ-ישראל. ביאר ואף חידש חידושים רבים ודרושים,

רחוב המערבים בלב שכונת מחנה ישראל אותה ייסד הצוף דב"ש (ויקיפדיה-תמר הירדני)

שנות עמל היו ימי שני

12

2021 : תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב, יולי-דצמ' 14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו