הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

ראשית התיישבות יהודי המערב (מרוקו) בארץ-ישראל

לכך נקראה ארץ-ישראל מערבה, כי שכינה במערב, ו ולכן תראה שאנשי קודש המערביים (היהודים המרוקנים) באים ממרחק כדי לדור בארץ-הקדושה, כי הם משתוקקים ותאבים לחזות בנועם ה'... מאז ומתמיד, קיננה-במשך כל הדורות - להבת-אהבת ארץ ציון וירושלים בלבם של יהודי מרוקו. על אף שהישוב היהודי בארץ - באותם ימים- היה דל, וגם מצבם הכלכלי של היהודים היה קשה. ליהודי-מרוקו נכספה וגם כלתה נפשם לעלות לציון ובעיקר לארבע "ערי-הקודש": ירושלים, חברון, צפת וטבריה והם לא נרתעו מהיסורים. עליית יהודי-מרוקו לארץ-ישראל לא פסקה למן המאות הראשונות אחרי החורבן, כי הגעגועים והכיסופים שבערו בליבותיהם הניעום להגיע לציון, ועוד יותר רבנים וצדיקים שראו כי בלעדי ארץ-ישראל אינם מגיעים לשלמות. חלקם עלה בתקופות קשות שסכנותיהן מרובות. אנו יודעים, כי ירושלים הייתה

מאוכלסת יהודים ממרוקו שנקראו "עדת המערבים",

כבר בימי הביניים המשורר רבי יהודה אלחריזי בביקורו בארץ-ישראל כותב: "כי שם מן המערביים (המרוקאים) קהילה חשובה וטובה", בירושלים מצא את הקהילה החשובה מן "המערבים" (המרוקאים) שבראשה עמד רבי אליהו המערבי. ממקור אחר ידוע, כי לפני גירוש ספרד, ישבו בירושלים משפחות יהודיות ובתוכן משפחות 600 ובצפת כ רבות ממרוקו. אפשר לומר, בביטחה, שהישוב היהודי בארץ ישראל, במובנו הרחב, נוסד על ידי עולי-מרוקו. ממרוקו הייתה תמיד עליה מתמדת לארץ ישראל, והישוב המרוקני בה לא פסק אפילו לפני גלות ספרד. עדויות אחרות אפשר למצוא בספרים שונים. בשנת ), היו מתפללים בירושלים, 1528 חמשת אלפים רפ"ח ( "לפי מנהג המערביים (המרוקאיים), שנוהגים כדברי הרמב"ם ופוסקים באיסור והיתר לדעתו". גאוני המערב (מרוקו) בציון ,) 1703 כשהתחילו הרדיפות במרוקו בשנת רס"ג ( התחילה עליה מוגברת של "יהודי מרוקו" לארץ ישראל. באותה תקופה באו ממרוקו לארץ ישראל, גאוני תורה הידועים הרבה בספרות התלמודית, כגון רבי יעקב בירב שניסה לחדש את הסמיכה בישראל, וכן הרדב"ז (הרב דוד בן זמרה) - שהתיישב בירושלים, עבר למצרים, שם שימש רבה הראשי של מצרים, ובסוף ימיו היה בצפת. החיבה והגעגועים לציון, עוברים כחוט השני בכל שיריהם ופיוטיהם של משוררים ילידי מרוקו כולם כמהים לראות את ארץ ישראל בבניינה, וכולם משתוקקים לעלות אליה, "להתפלש בעפרה ולחונן את אבניה". ראשי המשפחות המערביות (המרוקאיות) ביפו, היו גואלי קרקעות של ראשון לציון, רחובות, פתח תקוה ועוד. בני משפחת עבו, גאלו את אדמת ראש פינה, ומשפחת שלוש הייתה מראשוני המייסדים את השכונות "נווה שלום" ו"נווה צדק", וממייסדי החברה "אחוזת בית", היא תל-אביב של היום. ------------------------------- ראו: דיין ש. חכמי המערב בירושלים (תשנ"ב) וידע שלי

שער המוגרבים בירושלים

10

2021 : תמוז-כסלו תשפ"א-תשפ"ב, יולי-דצמ' 14 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו