הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

נקודת מפנה ליהודי אירופה, ויש בכך רק לתת אלומת אור למקרים דומים בגולת יהודי המזרח. הסיפור של אשר כנפו – ובהמשך נבחן זאת גם בסיפורו של אלבר ממי – מלמדים אותנו על אותו מתח זהויות, על אותו שבר בין גלות לגאולה.

של גלות וגאולה, לאן פני העם היהודי מועדות.

וזה שם הספר – 'נציב המלח', מבט לאחור: להקפיא לרגע את המציאות שהייתה: לנסות לבחון את ההוויה של "נציב המלח" כעדוּת לדורות, מה היה באותה ר, ומה נוכל ללמוד מתמונת ֵ תקופה שהוביל למשבּ בר, כדי ללמוד לגבי ָ ע ֶ העולם של אז כדי להבין את ה חיינו, לגבי המורשת והזיקה, לגבי העתיד.

ההיסטוריה לימדה אותנו שהיה קשה ליהודים להבין שהגולה אינה בית אמיתי.

פר את נקודת הראות שלו במתח ַ אשר כנפו מציג כמס הזה, שליווה את יהודי צפון אפריקה - וכנפו מחויב לאמת הפנימית שלו. בספרו הוא מציג סיפור של יהודי בגולה, סיפור שיש בו את המסר של שלילת הגולה. המסר הוא, שאין אפשרות של קיום יהודי בגלות. גם ר מועד. ַ צ ְ אם טוב ליהודי, הטוב הזה הוא ק לאורך הגלות הארוכה, שליוותה כצל נורא את חיי העם היהודי, הייתה גם טענה, שהיהודים אינם מעוניינים להיחלץ מן הגלות. לאורך כל חיי היהודים בגולה, הם ספגו עלבון והשפלה, וכאשר הגיע המועד שבו מאסו בנוכחותם - הם זכו לרדיפות ולגירושים. מרק ענתבי משקף בסיפור של אדם אחד את הגורל היהודי. גם הוא וגם אביו היו מצליחנים יהודים בגלות, אך נפלו בבוא העת. התווית של 'יהודי' רדפה אותם: השניים הוכּו ונרדפו כיהודים. גורלם מוצג כסמל, כמודל: האנטישמיות רדפה את היהודים בכל ארצות פּזוריהם. אלבר ממי ו"נציב המלח" כדי להציג זווית ראייה נוספת, הבה נביט בספרו של אלבר ממי 'נציב המלח' - וננסה לראות כיצד התמודדה יהדות מרוקו במתח הכואב בין גלות לגאולה. אלבר ממי כתב כמה ספרים, חלקם ספרי הגות, אך עד היום זוכרים לו חסד נעורים בעיקר בשל ספרו רב העוצמה "נציב המלח". - ולאחרונה התבשרנו 1920- אלבר ממי נולד בדצמבר יצא לאור ספרו 1953 . בשנת 2020 במאי 22 על מותו ב- - נציב המלח. את La satue de sel הראשון, הרומן ההקדמה לרומן כתב אלבר קאמי. בידי 1960 הספר "נציב המלח" תורגם לעברית בשנת יוסף לוז ויצא לאור בהוצאת "עם עובד" ב'ספריית ילקוט'. החיים בגטו היהודי מוצגים בגעגועים, לעתים באור קסום, אבל יששםשבילשמוביל לחילופי הגוונים בין חושך לאור. והנה הקריאה בספר המרתק, לוקחת אותנו למבט שני, למחשבות, למסקנות בעקבות המבט לאחור. מכאן צצה במלוא חומרתה השאלה

הבה ננסה לראות: מה הם לבטי הזהות בספרו של אלבר ממי "נציב המלח"?

ה פילוסופית סדורה, אין זה ספר ָ נ ְ ממי אינו פורש מש עיון. ממי מיטיב לספר סיפור, לחשוף יומן חיים של אדם מתלבט. ב"נציב המלח" אנו מתוודעים לקורותיו של אלכסנדר בנילוש, גיבורו של ממי בספר "נציב המלח". הסיפור של בנילוש עדיין רלבנטי גם לימינו, גם לחיינו. הלבטים של בנילוש, ייסורי ההתבגרות, קשיי הזהות – כל אלה נראים כל כך רחוקים - ועם זאת כל כך קרובים. ( על פי הביוגרפיה הרשמית שלו, הוא יהודי ממוצא תוניסאי. השם אלכסנדר מרדכי בנילוש הוא שמו האמיתי, והשם "אלבר ממי" הוא שם ספרותי). רישומי הזמן עדיין לא נמחקו, וההדים ממרחק נראים, כאילו מדובר בעידן אחר לחלוטין, עידן התמימות. ובכל ר שוב באוויר, אותם הרהורים ולבטים ֵ זאת: משהו מנס שבים אלינו, שוֹבים אותנו: אותו וידוי של גיבור הרומן "נציב המלח", מתעקש לגעת בנו, לטלטל אותנו: שימו צמת הווידוי לא פחתה עם ָ לב לקול הכואב, לניגונים. ע השנים: "אולי מאריך הזיכרון אותה תקופת אושר שבה הייתי תמים בעולם, שדימיתיו תמים". אלה שורות הפתיחה לפרק השלישי של הזיכרונות. כיום אתה קורא את השורות, וצמרמורת אוחזת בך – אתה חש שאתה קורא שירה. גן העדן האבוד הולך להיעלם. קהילה במשבר – מרד או המשכיות? הסיפור נפרשׂ טיפין טיפין, ואנו נחשפים לעלילת חיים עשירה של הגיבור, של הקהילה, שבּה הוא חי. מעבר לשלשלת האירועים, אנו מגלים ביומן הכתיבה פיגה של תרבות המערב והערצה ְ של הנער לא רק ס לערכיה, אלא גם אותות לאסון שיבוא: התפכּחות הדרגתית מייסרת, התנפצות התמימות, התנפצות האושר.

ממרחק של זמן ברור לנו היום יותר ויותר פשרו של

54

2020 : תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' 12 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו