הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

בל, שחש גיבור הספר. ככל שאנו קוראים ומעמיקים ֵ הס להבין את פרקי חייו, מתבּהרת לנו משמעותו של בר: הלבטים של גיבור הסיפור בנילוש הם ראי ֵ הש לתקופה, לזמן הסערה, לנפש צעירים רבים בדור. כמו הגיבור של אשר כנפו – גם הגיבור של אלבר ממי – שניהם במלכודת של חלומות – האם להאמין בגולה או להבין שזה לא הפתרון עבור העם היהודי. ראינו זאת כהמחשה בסיפורה של ספינת 'אגוז' – קבוצה יהודים הלוקחת גורלה בידיה כדי להיחלץ מן הגולה. לא פלא שהפדרציה וסם בן שטרית הפכו מל, למודל של קידוש הרעיון של גאולה ֵ אותם לס לאומית, בחירה בּציון. ל ניתן לומר, שהלבטים של בנילוש ֵ כיום ממרחק של יוב ושל חבריו באותם ימים רלבנטיים גם לימינו: המתח בין גלות לגאולה, הקרע בין ארון הספרים היהודי לבין דמה המערבית, הקונפליקט בין האמונה לבין ִ הק החילון. כל שורה בווידוי של בנילוש, בלבטי הצעירים באותה תקופה, כמו משיבה אלינו הדים מחייהם של יהודי הגולה, ואולי אף מזכירים לנו גוונים של תלישות ונדודי זהות בימינו. נפשו המיוסרת של בנילוש פונה אלינו, מכה בנו ושואלת: היכן אנחנו. במשך דורות נקלעו היהודים למציאות נוראה של גולים, תלאות נפשיות ופיזיות עם מפוזר ונרדף. המיעוט היהודי היה בתקופות שונות קורבן למשטרים שניצלו את מעמדו הנחות: עם חסר בית, והיהודי חש בין עולמות. ראו בו נווד תלוש ללא בית, ובספר התפילה שלו הוא ידע, שיש ארץ מבטחים. הזיקה לא פגה, היהודים הלכו וארץ ישראל הלכה איתם לכל מקום, הם חשו שהמולדת הישנה לא שכחה אותם, המולדת קיננה בליבם. במאה התשע עשרה והמאה העשרים הלכה הדילמה והחריפה. הציפייה הייתה לאורך דורות, שהאל יגאל אותם, ישיב אותם לציון. כאשר החלו להתעורר תנועות לאומיות – הרגיש היהודי שמצבו משתנה, השאלה הלכה וגברה: האם יש סיכוי להצלחת הקיום בגולה, להשתלבות בעולם של מהפכות לאומיות ותרבותיות? בדורנו התברר, שהרדיפה האנטישמית אילצה את היהודים לעלות לארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה קם מרכז טריטוריאלי יהודי. ולאחר גלות ארוכה ידעו היהודים שיש להם מקלט בטוח ביום סגריר. כאשר יהודים מגיעים לארצם, מתבטל מצב הזרות בינם לבין שכניהם. התפיסה הציונית הוכיחה עצמה כנכונה:

כינוס היהודים בארצם שלהם, קיבוץ הגלויות בארץ המולדת הישנה הוא הפתרון לבעיה היהודית. פתרון זה הוצע בספרו של הרצל 'מדינת היהודים', והוא אומר בפסקה הפותחת של ספרו: הרעיון שאני מציע לכם בספר זה הוא רעיון ישן נושן. הוא קרא להחזרת היהודים לארצם, וטען שקיומם בתוך גויים מעורר שנאה כלפיהם. סיפורו של מרק ענתבי מייצג את הגורל היהודי. הוא נופל מרום מעמדו ומוכה בל: לא נחשוף ֵ ומושפל, עוברת עליו תקופה נורא של ס את תלאותיו ונדודיו. סיפוריהם של אלבר ממי ושל אשר כנפו – מגלים כמה הקיום בגולה הוא ארעי, כמה הוא שביר: אין זה פתרון המבטיח חיים יהודיים שלמים, קיום בזכות ולא בחסד. נסיים בסיפא של הרומן שמציג כנפו –'הבית השלישי': ל ָ ש ָ סיפורו של ענתבי גיבור הסיפור הופך להיות מ ליהדות הגולה, המבקשת את זהותה, את חייה, את התשובה לפתרון המיוחל. כך גם סיפורו של אלבר ממי 'נציב המלח'. שני הגיבורים אוחזים יד ביד: בנילוש ה על השבריריות של הזהות בגולה. מרק ענתבי ֶ תוה הגיבור של כנפו חש את השוט המאיים של הגולה, אינך בן בית בעיניהם, את התמיד זר. לאן פני היהודים מועדות, מה הפתרון? מרק ענתבי מסיים את חייו בארץ ישראל. לא במקרה הסיפור נקרא "ביתו השלישי". מרק עובר שלושה גלגולים, וישראל היא ביתו השלישי. בנילוש מחפש בית, כשהגולה אינה בית. הגאולה עבורם היא הבית

הלאומי: השם הוא סמלי: עם ישראל חזר לארצו בדורנו, והבית הזה הוא הבית השלישי.

(עיצוב תמונת אלבר ממי-תפארת חקק) אלבר ממי וספרו "נציב המלח"

55

2020 תמוז-כסלו תש"פ-תשפ"א, יולי-דצמ' :12 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו