הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

גדה די היטליר' או 'הגדת היטלר' הינה יצירה 'ה מקורית שנכתבה בערבית יהודית ויצאה לאור ברבאט , לקראת סוף מלחמת העולם 1943-1944 שבמרוקו בין השנייה. "הגדת היטלר" שופכת את תוך המבנה הקלאסי של חלק "המגיד" בהגדת פסח את סיפור מלחמת העולם השנייה, את תלאות היהודים בשואה ואת נצחונם של בעלות הברית, מזווית ראיה של יהודי מצפון אפריקה. כך למשך כבר בתחילת החיבור אנו קוראים "בבהילו, במהרה באו האמריקנים!" ומיד אחר כך, "הא לחמא – הפנים הכחושות האלה שהיו לאבותינו בבהלה, מהיטלר, כל דכפין יתהלך בפחד, כל דצריך ברעדה בורח. השתא הכא לשנה הבאה בשלווה. השתא הכא בשוק השחור. לשנה הבאה 1 בישראל כבני חורין!" המחבר האנונימי של היצירה, נסים בן שמעון (כנראה שם עט) מביא את הקורא לצלול את תוך עולמו בהווה בו בזמן שברקע הקורא מקשר את המציאות החדשה עם גלות וגאולת מצרים לפני אלפי שנים; פרעה מתחלף בהיטלר, עשר המכות ממצרים מתחלפות במכות המלחמה דוגמת הפצצות, פרופאגנדה, שוק שחור וכו'. אך יש שינוי אחד דרמטי השונה מסיפור יציאת מצרים. הפעם אלו אינם בני ישראל היוצאים ממצרים. הפעם, אלו כוחות הרוע שהמחבר מוציא ממצרים – את הגנרל הנאצי רומל וחייליו. באתנחתא קומית, הבצק שלא טפח הוא לא המצות של בני ישראל אלא בצק המקרוני של החיילים האיטלקיים שלא הספיק לטפוח כי בעלות

מעין בשורת אחרית ימים המבשרת שתכף מוציאים את מקור הרוע ממצרים וכולנו בארץ ישראל.

אפשר להתווכח על גדולתו של יצירה זו. החרוזים לעיתים מאולצים, יש בדיחות מצחיקות יותר ומצחיקות פחות. הידע של המחבר בסיסי למדי ונשען על עיתונים ורדיו. אם היה למחבר חינוך יהודי, ספק אם למד יתר על המידה ואם כן, הדבר לא בא לידי ביטוי בהגדה. אפוא, לא השפה או המקורות הם המייחדים את "הגדת היטלר". סוד הקסם של יצירה זו, מעבר לפשטות שלה, היא בשני מובנים עיקריים. ראשית כל, אי אפשר להתעלם מהמסר הפורץ מתוך היצירה, מסר של אחדות עם ישראל, שכל ישראל ערבים זה בזה. הנה חי יהודי בתוך מציאות לא פשוטה במרוקו וחשוב לו לכתוב על אחיו באירופה, לשתף אותם יחד עם גורלו, כעם אחד. בנקודה זו יש לציין שהגדת היטלר היא חלק ממגוון יצירות מז'אנרים שונים הקושרים בין יהודי צפון אפריקה אחיהם באירופה סביב השלטון הנאצי. כך למשל נכתבו בזמן זה גם מגילת היטלר על ידי המחנך העברי ולימים חבר הכנסת אשר חסין, הקדיצה 'קצידא די היטיליר' על ידי מתתיה בן סמחון, הפיוט 'מי כמוך עלא היתליר' המבוסס על מילות הפיוט של ר' יהודה הלוי ועוד. המייחד את הגדת היטלר מבין אלו הוא שזאת היצירה היחידה המתחקה אחר מבנה ההגדה של פסח. מעבר למסר של אחדות עם ישראל, דבר נוסף המייחד את היצירה היא רגישותו של המחבר לחבר חיבור התואם את מידותיו של תקופתו.

הברית העיפו גם אותם ממצרים. מי יודע, אולי תפנית היסטורית זו במצרים, של יציאתם של כוחות הרשע, היא שהייתה מקור השראת החיבור. המחבר שומע על חורבן אחיו בפולין ובאשכנז, רואה את החיילים הגרמנים והאיטלקים במרוקו, בתוניס ובלוב, ומחפש נקודת אור. אלו הם בעלות הברית. הם אלו שמביאים הפעם את הגאולה. מה נשתנה הפעם מגאולת מצרים?

התרגום לעברית מבוססת על תרגומו 1 של ד"ר אבישי בר-אשר

יוני שניצר עם ההגדה

51

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו