הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

הפיוט המפורסם ביותר שלו הוא ’אשורר שירה‘ שנפוץ בכל תפוצות ישראל. מאחורי פיוט זה, קיים סיפור מפליא אותו סיפר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל באחד משיעוריו: "פעם הייתי בעיר באר שבע, ושם שמעתי לראשונה בחיי את השיר 'אשורר שירה'. התעניינתי לדעת מי חיבר את השיר הנפלא הזה, וחשבתי שמקורו מאחד הקדמונים. שאלתי את הרה"ג רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל שישב באותו מעמד לידי, ואמר לי שלא קדמונים חיברו את הספר אלא קדמוניך. לאחר חקירה שמעתי שמחברו היה לא אחר מאשר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולידאנו זצ"ל בעצמו. שאלתי אותו שמעתי שכבודו חיבר את השיר הזה, והוא אמר לי שלא צחק עליי במה שאמר לי שזה שיר קדוש מקדמונים, מפני שבשעה שישב לכתוב את השיר, לא יכל להשלים אותו, והיה הדבר קשה עליו ביותר. מתוך כך הוא יצא מביתו החוצה לנשום מעט אויר, וכשחזר לביתו והנה הוא רואה שהשיר גמור. הוא שאל את אשתו אם ראתה מישהו שנכנס לחדרו שגמר את הפיוט שלו, ואמרה לו שאף אחד לא נכנס הביתה. או אז הוא הבין שפשוט משמים שלחו שליח להשלים לו את השיר שלו. לאחר שנפטר הרב הגאון הנ"ל הלכתי לנחם את משפחתו וסיפרתי להם את הסיפור הזה. היה שם אחד הנכדים שדחה את הדברים, כי לא האמין להם. אמרתי להם אם הרבנית יושבת שבעה בבית, ואמרו לי שכן. אמרתי להם בואו עמי לחדר השני שאלך לנחם גם אותה. שאלתי אותה בנוכחות הנכדים אם היא זוכרת את המקרה, ואמרה שהיא זוכרת היטב את המעשה עם הפיוט 'אשורר שירה', וכי השלימו אותו מלאכים משמים. אמרתי לנכדים אתם שומעים את המעשה מפי הרבנית עצמה מכלי ראשון. התפלאו מאוד הנכדים ואמרו לה האם באמת יכול להיות שדבר כזה קרה עם הסבא זצ"ל, והיא אמרה מה זאת אומרת אם יכול להיות - פשיטא שכך קרה, ודברים שבכל יום היו עם הסבא זצ"ל ועל מה הם מתפלאים, וגם זו הסיבה שהיא לא סיפרה להם מעולם על מעשים אלו כי לא ידעה שיש בהם חידוש. היום הרבה שרים את הפיוט הזה וזכה לתפוצה רבה, ולא בכדי הדבר, כי לא חובר בידי אדם אלא בידי מלאכים, כמו כל דבר שזוכה לתפוצה רבה הוא משום שחובר בידי אנשים כמלאכים קדושי עליון". (מאמר מרדכי, שיעורי י"ג אלול, עמ' רמב) כך היתה דרכו של רבינו לחבר פיוטים רבים, אשר הצד השווה שבהם הוא שכולם רצופי אהבה, גדושי ערגה, וחושפים טפח מרוממות נשמתו הטהורה והזכה. תיקון חצות סיפר הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל: יום אחד הגיע לדור בשכנותי חכם מארצות המערב. אחר קבלת הפנים ודרישת השלום נפנינו כל אחד לביתו. כשהגיעה שעת חצות לילה

שמעתי מבעד לקיר השכן החדש בכיות ויללות. התקרבתי סמוך לקיר והנה האורח קורא תיקון חצות בבכי מר על חורבן הבית. למחרת בבוקר שאלתי מי הוא השכן, וענו לי שהוא ראב"ד מקנס ר' רפאל ברוך טולידאנו". סיים הרב וואזנר ואמר: "דעו לכם שמיהודי חכם זה למדתי איך נראו אבותינו בשעה שבכו על חורבן בית המקדש". עם הגר"ח קניייבסקי מסופר על הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א שבצעירותו הגיע לבית רבינו. ר' חיים התיישב מולו, אך רבינו שנודע כמתמיד עצום, היה שקוע בלימודו וכלל לא הבחין באורח. לאחר זמן מה, קם ר' חיים ויצא מהחדר. כאשר שאלוהו בני הבית אם רצה משהו חשוב, השיב: "לא באתי לבקש דבר, באתי במצוות אבי 'הסטייפלר', שציווה אותי להסתכל בפניו של הרב טולידאנו כדי לזכות לקבל ממנו יראת שמים". עמוד החסד רבינו היה ידוע כבעל חסד עצום. הוא הקים מפעלי תורה חסד חשובים: 'ביקור חולים' - סיוע רפואי בחינם לעניים. 'מלביש ערומים' - אספקת ביגוד לנזקקים. 'מוהר הבתולות' – הכנסת כלה. 'מושב זקנים'. 'שובו בנים' - תנועה לחיזוק רוחני. את הכל עשה בלי פרסומת ומאחורי הקלעים. קיצור שלחן ערוך השלם רבינו הרבה לטפל בהוצאת ספריהם של גדולי משפחתו ושאר חכמי מרוקו, ולשם כך יסד את חברת 'דובב שפתי ישנים'. זו הסיבה שלא הספיק לפרסם בחייו את תשובותיו ופסקיו שמספרם הגיע לאלפים. כל מגמתו של רבינו היתה לזכות את הרבים. יעיד עליו חיבורו 'קיצור שלחן ערוך השלם' שהדפיס בסוף ימיו, כפי שהוא כתב בהקדמתו: "והנה בחסדי ה' זכיתי בהיותי ראב"ד במרוקו בעיר גדולה מקנאס לערוך כמה פסקי דינים בפלפולא דאורייתא... במשך שנים רבות, והעדפתי להוציא ספר זה לאור בראשונה שהוא נחוץ לרבים, וזה יהיה שכרי כשילמדו בו בני ישראל גדולים וקטנים, נערים ושבים". בתחילה היה בדעתו של רבינו לקרוא לספר 'קיצור כף החיים' כמו שמצאנו בכתביו, אלא שלבסוף חזר בו ונראה משום שיש מקומות שהכריע שלא כדעת 'כף החיים' אלא על פי מנהגי מרוקו ופוסקים נוספים. שלא לשנות ממנהגי אבות כשם שהקפיד רבינו על דקדוק ההלכה, כך הקפיד על שימור מנהגי אבותיו. הוא התנגד בתוקף לכל שינוי, בין בענייני הנהגה ובין בענייני הלכה, והורה להחזיק בכל מנהגי מרוקו עד קוצו של יו"ד בלא שינוי כל שהוא, אפילו במנהגים שנהגו בהם שלא כדעת מרן השו"ע. השקפתו היתה, כי גם בארץ ישראל צריכה כל עדה לנהוג כפי המסורת המקובלת

18

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו