הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

איש שם על לב, את עיקר תביעתו כיוון רבינו לעבר מנהיגי הציבור החרדי היושב בארץ, שאינו עושה מספיק למען הצלת השבט הספרדי אשר לו שורשים איתנים באמונה התמימה, וכאן בארץ מתנתק מעברו העשיר ומאבד כל הערכים הנצחיים אשר חונך בהם, ובקול מר ועיניים זולגות דמעה, בקעה זעקתו היוצאת מתוך לבו הטהור הכואב והדואב "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי?!", איך נעלה אל אבינו שבשמים והנוער איננו הולך איתנו בדרך ה'? כך חזר וזעק בקול שבור שפילח את לב שומעיו והותיר רושם אדיר על כל הנוכחים. נאומו של רבינו היכה גלים בארץ. עד ראיה מספר כי לאחר נאומו של רבינו, הבחין באדמו"ר מגור, ה'בית ישראל', כשהוא מתהלך בסערת נפש. למקורביו אמר: "הרב טולידאנו זעזע אותי עד עמקי נפשי! יש לפעול בכל דרך להצלת הילדים האלו!" בעל תפילה ורגש מיוחד תמצית שאיפת החיים היחידה של רבינו היתה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". מפורסם אצל כל מי שהכירוהו גודל אהבתו ודבקותו בבורא. כל ימיו היה חוזר ומשנן לו ולסובבים אותו יסודות האמונה בה' יתברך. הוא זכה למדרגות מופלאות שהן נחלת יחידי סגולה בלבד. יש כל מיני "מחדשים". יש מחדשים בתורה, ויש מחדשים במוסר, יש במחשבה, ויש בהבנה. יש בבקיאות, ויש בעיון. אולם רבינו היה "מחדש ביראת שמים"! כל דיבור או מעשה, רבינו היה מחדש בו רגש והתלהבות אדירה לעבודת ה'. רבינו נודע כבעל תפילה בעל רגש רב, תפילותיו וברכותיו היו כולם בכוונה עצומה בקול רם בדחילו ורחימו. כמעט שלא עברה עליו תפילה ללא בכיה ודמעות שליש על חורבן בית המקדש, על חינוך בניו ועל עם ישראל. כל יום טיהר וזיכך עצמו, והיה מפרט חטאיו בבכיות עצומות, והכל בהצנע לכת בחדרי חדרים בביתו שכל לילה התבודד עם קונו. פעם שאלו אותו איך זכית שכל בניך ונכדיך הם תלמידי חכמים יראים ושלמים? אמר להם אני ואשתי כל יום היינו ממלאים דליים של דמעות ובוכים ומתפללים על צאצאינו, ומזכירים בן בן, נכד נכד, בדמעות שליש. סיפר תלמידו ר' שמואל בן עמרם: "רבינו היה מלווה את השבת בשמחה ובשירים. את קדושת השבת שלו זכיתי לראות כאשר התארח אצלי שבת אחת בחיפה, ראיתי בו מלאך ה' צבאות, ממש 'עיר וקדיש מן שמיא נחית', שׂשׂ לדבר קונו, תפילותיו קטורת, הכל בדמעות שליש, אפילו אמירת 'בריך שמיה' שאנחנו אומרים לפני הוצאת ספר תורה אמר אותה בבכי. עוד זכורני, כאשר סיימנו בישיבת "כתר תורה" בעיר מקנס מסכת כתובות, במסיבת הסיום לאחר שנשא את דרשתו הנלהבת כדרכו בקודש, סיפר

שבלילה חלם והוא שר את השיר "אם אמרתי אספרה בלשוני נפלאותיך" (למשורר הנשגב ר' דוד חסין זצ"ל), לכן נשיר אותו כולנו, כל הרבנים הסכימו ברצון, והוא פתח בשיר בקול בכי וקיים 'וגילו ברעדה' ".

מאת: ר' רפאל ברוך טולידנו ה ָ תּוֹר ַ בוֹד ה ְ כ ִ ה ל ָ יר ִ ר שׁ ֵ שׁוֹר ֲ א ה ָ ר ָ ה וּב ָ כּ ַ ה ז ָ ר ָ ק ְ ז י ָ פּ ִ מ מּוֹ ַ ע ְ ר בּ ַ ח ָ מוֹ בּ ְ ן שׁ ָ מ ֱ א ֶ נ ה ָ ר ָ ח ְ ב ִ ה נ ָ מּ ֻ מוֹ א ְ שׁ ִ יוֹת לוֹ ל ְ ה ִ ל י הוֹדוֹ ַ ינ ִ ל ס ַ בוֹדוֹ, ע ְ כ ִ ה בּ ָ ל ְ ג ִ נ ה ָ ל תוֹר ֵ בּ ַ ק ְ דוֹ, ל ְ ב ַ ע ְ א ל ָ ר ָ ק אשורר שירה נוּ ֵ ד רוֹע ַ ל י ַ נוּ ע ָ ה ל ָ נ ְ תּ ִ נ ה ָ מּ ֻ א ָ יר ה ִ ח ְ נוּ בּ ֵ בּ ַ ה ר ֶ שׁ ֹ מ מוּתוֹ ְ ד ִ יט בּ ִ בּ ִ יתוֹ ה ֵ ן בּ ַ מ ֱ א ֶ נ ה ָ יר ִ א ְ ה מ ָ א ְ ר ַ תוֹ מ ָ בוּא ְ ם נ ַ גּ ל ֵ ת א ַ ב ֲ ה ַ א ְ ל בּ ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ ח י ַ מ ְ שׂ ִ י י ֵ ד ְ ל לוֹמ ֶ יל א ִ ח ְ נ ַ י הוּא מ ִ כּ ה ָ תוֹר ר ֵ רוֹ גּוֹב ְ צ ִ ל י ַ ר ע ֶ ב ֶ גּ ַ י ה ֵ ר ְ שׁ ַ א ה ָ תּוֹר ַ ר בּ ֵ ר בּוֹח ֵ ים דּוֹב ִ ר ָ ישׁ ֵ מ ה ָ ימ ִ מ ְ ה תּ ָ ה תּוֹר ָ ימ ִ ע ְ ה נ ָ בּ ַ ר ה ָ יר ִ א ְ ן מ ִ י ַ ה ע ָ ימ ִ כּ ְ ח ַ י מ ִ ת ֶ פּ

אשורר שירה להבת הקודש שבערה בנשמתו של רבינו מצאה ביטוי בפיוטים נפלאים ומיוחדים אותם חיבר בהזדמנויות שונות. בכך המשיך את מסורת גדולי ספרד להביע את רגשות ליבם בפיוטי הלל, הודאה ותפילה. פיוטים אלו זכו ללחנים מרוממי נפש, ורבים מהם היו מושרים בפי המתפללים בימי שבת וחג.

17

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו