הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

באותן שנים פעלו שליחי חברת 'כל ישראל חברים' ויסדו בה את רשת החינוך החילונית 'אליאנס'. בעקבות כינון המשטר הצרפתי ה'אליאנס' זכה למעמד רשמי ולגיבוי מוחלט מצד השלטון. ראשי הארגון החליטו כי לצד שתדלנות פוליטית להצלת יהודים במצוקה, מוטלת עליהם גם חובה "חינוכית" להביא את בשורת ההשׂכלה המערבית ליהודי צפון-אפריקה השרויים כביכול ב"בערות". ה'אליאנס' ביקש לשנות מהשורש את צביון הקהילה היהודית, מקהילה המבוססת על אמונת חכמים וקיום מצוות התורה, לקהילה "מודרנית" המבוססת על התרבות האירופאית. רבני מרוקו חששו מפני הסכנה הרוחנית הצפונה בהצעת העזרה של ארגון ה'אליאנס', אולם אנשיו היטיבו להסתיר את כוונותיהם מאחורי מסווה של שיפור תנאי הלימוד ושיטות ההוראה בלבד. בפועל, תלמידי ה'אליאנס' התחנכו להערצת התרבות הצרפתית, שמעו דברי זלזול קשים בקיום מצוות, ובמקרים רבים הוכרחו לשבת בגילוי ראש בכיתה. בדרך זו הפכו בתי הספר של 'אליאנס' לגורם המשמעותי ביותר לניפוץ חומות היהדות ובחילונו של הדור הצעיר במרוקו. לאורך השנים נוסדו מוסדות ה'אליאנס' כמעט בכל ערי מרוקו. כדי לעמוד על גודל השפעתם נציין כי בשנת תרע"ב בתי ספר של 'אליאנס', ועד לשנת 14 ) היו במרוקו 1912 ( בתי ספר. 85 ) כבר היו 1955 תשט"ו ( תלמוד תורה מקנס ) נבחר רבי יעקב טולידאנו אביו של 1922 בשנת תרפ"ב ( רבינו לשמש כראב"ד מקנס. בתפקידו כרב העיר, הוא לא חדל ממאמציו לכונן תלמוד תורה גדול ומפואר שיוכל לקלוט את כל ילדי העיר, וישמש תחליף הולם לבית הספר ), לאחר מאמצים רבים 1927 של ה'אליאנס'. ובשנת תרפ"ז ( התנוסס בניין התלמוד תורה לתפארה, ותינוקות של בית רבן מילאו חדריו. כעבור מספר שנים נתמנה למנהל הת"ת מרן 17 הגאון רבי שלום משאש, שהיה אז צעיר לימים, ובמשך שנה גידל דורות של תלמידים לתורה ויראת שמים. לתלמוד התורה נודעה תרומה אדירה בביצור חומות היהדות במקנס. יורה יורה ידין ידין רבים היו מפעליו של רבי יעקב למען הכלל והפרט. רבי ברוך התמסר לסייע לאביו בתפקידי הרבנות, שימש אותו ולמד אצלו דרכי ההוראה. לעיתים אביו היה מוסר לו שיכתוב תחתיו פסקים שונים. כמה מתשובותיו אלה נדפסו בספרי הרבנים השואלים. בשנותיו האחרונות של אביו, כאשר הוא נחלש מאוד, התחיל רבינו למלא את מקומו באפן רשמי. אולם הנה זה פלא, מדי חודש בחדשו כאשר קיבל רבינו את משכורתו, היה מעבירה בשלמותה לידי אביו, כי רצה להדגיש בכך שהוא רק ממלא מקומו. מאותה סיבה סירב ללבוש את מצנפת הרבנות בחיי אביו.

), בשעותיו האחרונות של ר' יעקב 1932 בשנת תרצ"ב ( בהיותו מוטל על ערש-דווי, ביקש להסמיך את בנו ר' ברוך למלא את מקומו כרבה של מקנס, בנוכחות שבעת טובי העיר. הוא קרא לבנו אל המיטה, סמך בשתי ידיו על ראשו והכריז: "יורה יורה ידין ידין". ברגעים האחרונים לחייו, ביקש ממנו רבינו שיברכהו. אמר לו ר' יעקב: "יהי רצון שכל צאצאי מעיך יהיו כמותך". לא נתרצה רבינו ושאל: "עד כאן ותו לא?". ואביו מתמה לעומתו: "היש בחפצך שיהיו עוד גדולים יותר ממך?". "בודאי" ענה הבן. אולם רבי יעקב היסהו ואמר: "הקשית לשאול בני – ולוואי!", וכעבור רגעים מעטים נעצמו שמורות עיניו לעד. , ומני אז לקח את שבט הנהגת העיר. בכל 42 רבינו היה בגיל יום ויום נהג לשבת שעות ארוכות בבית דינו, לשפוט בין איש לרעהו, כשהוא משקיע את כל כוחותיו לפסוק דין אמת לאמיתו. מעטים בעלי-הוראה מומחים כמותו קמו לשבטי ישראל בדורות האחרונים. שבת המלכה תקנות חשובות התקין רבינו בעירו בנוגע לשמירת שבת. בכל יום שישי לפנות ערב, יצא בעצמו לסובב על פתחי החנויות ודרש לנעלן לפני כניסת השבת. בלכתו נתלווה אליו שוטר מקומי שדאג לרשום דו"ח למי שהעז לסרב, ואף הביאו למשפט ממחרת השבת. סיפר תלמידו, ר' יהודה קיסוס, שבאחת הפעמים רבינו ראה ספר המגלח זקנו של אדם בתער. בראות הרב את שתי הרעות הללו, חילול שבת וגילוח בתער, נתן פקודה לשוטר להחרים להם את הסכינים ולנעול עליהם החנות עד שעה מאוחרת בלילה, ולא יגמור הספר את גילוח הזקן, ויבוא המסתפר על עונשו שישאר כך כל השבת. שניהם קיבלו עליהם את הדין, וביום ראשון שילמו קנס לקופת עניי ישראל. ברוך "ברוך" דיין האמת. הצלת החינוך הטהור רבינו נשא בליבו כאב איום על הנוער שנתרחק מחינוך של תורה. עוד בצעירותו, הוא ליווה את אביו במערכה הקשה נגד ה'אליאנס' במקנס. עתה, משהוטלה על כתפיו האחריות הרוחנית לבני הקהילה, הקדיש את כל כוחו לחיזוק החינוך הטהור, ולא רק במקנס כי אם בכל רחבי מרוקו. את פעולותיו החל בפקיחת עיני הציבור למגמותיה האמתיות של ה'אליאנס'. אולם הוא לא הסתפק ב'סור מרע'. הדרך האמיתית לבלימת השפעת ה'אליאנס', כך סבר, היא בהקמת חלופה ראויה - מוסדות חינוך תורניים המסודרים גם מבחינה גשמית בתנאי לימוד טובים. שהרי עד אז, תנאי הלימוד ב'צלאח' – תלמודי התורה – היו ירודים ומוזנחים למאוד.

14

2020 טבת-סיון תש"פ, ינואר-יוני :11 גיליון

"יהדות מרוקו-מורשת, הגות ואמנות" מאת הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו