התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון אוגוסט 2025

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

של המשוואה עומד הצרכן הישראלי, שקונה עגבניות מטורקיה כי הן יותר זולות. "הצרכן הישראלי צריך לדעת שהבחירה בתוצרת הארץ היא לא ויתור, זו העצמה. הבעיה איננה בלב של הצרכן, אלא ביכולת המדינה להנגיש את תוצרת הארץ ולהפוך אותה לבחירה מודעת ואטרקטיבית בעזרת מדיניות תומכת. הציבור הישראלי רוצה לתמוך במקומי, אבל אין לו מספיק כלים להבין מהו מקומי. אין סימון ברור, אין הנגשה, והמסר לא עובר. "כחול־לבן זה לא רק רגש, זה ערך, זו תשתית, זו אחריות. צרכן ישראלי צריך לדעת שכשהוא בוחר ייצור מקומי, הוא לא רק תומך בכלכלה הוא גם מחזק את הקהילה, יוצר תעסוקה, שומר על הידע במדינה, ומבטיח עצמאות עתידית. כשהמשמעות תהיה ברורה, הבחירה כבר תגיע". עושה רושם שגם אם הוא ממש יתאמץ, אהרון לא יצליח להפריד בין המפעל הפרטי של המשפחה לבין הראייה הכללית שלו את התעשייה המקומית והצרכן הישראלי. אולי זה הלהט, אולי ההסברים המשכנעים. "אם לא נשמור על הייצור המקומי, נאבד את הבסיס שעליו נשענת מדינת ישראל", הוא מבהיר. "תעשייה איננה רק ענף כלכלי, אלא תשתית לאומית המחברת בין ביטחון, חדשנות, ריבונות וחוסן חברתי. בתקופת הקורונה אירחתי בהתאחדות התעשיינים את נשיא מכון פראונהופר, מהמובילים בעולם בתחום המחקר היישומי, ושאלתי לדעתו על תרבות האקזיטים והסטארט־ אפים בישראל. הוא השיב 'אני מעדיף חברות בנות מאה שנה. הן מניעות את הכלכלה לאורך דורות, ומייצרות 150- ו ערך שאי אפשר להחליף'. זה שיעור חשוב. כדי שיהיו כאן יזמות והייטק, חייבת להיות תעשייה מקומית חזקה. "בנוסף, התעשייה היא עוגן משמעותי ביותר לפיתוח הפריפריה. מפעלים בפריפריה אינם רק מקור תעסוקה, הם מרכזים קהילתיים. הם מייצרים יציבות, תקווה וזהות, מעניקים לאנשים הזדמנות להתפרנס בכבוד, לפתח קריירה מקצועית, ולהישאר קרובים למשפחה ולשורשים. כל מפעל הוא קטר לצמיחה אזורית. הוא מושך ספקים, נותני שירותים, חינוך טכנולוגי, ובונה תשתית קהילתית שלמה סביבו. לכן, פיתוח תעשייה בפריפריה אינו רק יעד כלכלי, הוא שליחות לאומית. זה מה שמחבר את קצוות המדינה, מצמצם פערים, ומעניק משמעות אמיתית למילה שיוויון”. יש על מה לעבוד בהתחשב בשילוב המקצועי והאידיאולוגי שלו, לא מפתיע לגלות שאהרון פעיל בהתאחדות התעשיינים. בעצם, הכל

המקומית, ועל אחת כמה וכמה בישראל, זו אחריות לאומית". מבחינתו, מורשת סבו באה לידי ביטוי בתעשייה הישראלית. "עבורי, התעשייה המקומית היא סיפור של תקומה, של עצמאות אמיתית ושל בניין הארץ", הוא מסביר. "לעשות בעצמך, לפתח שיטות וטכנולוגיות, לחשוב, ליזום ולייצר בביתך, כל אלה הם מהות הציונות היהודית בארץ ישראל. זה לא רעיון תיאורטי. בזמן הקורונה, במבצע 'שומר החומות', ובעיקר באירועי השבעה באוקטובר, היו אלה עובדי התעשייה שקמו בכל בוקר, נכנסו לקווי הייצור והמשיכו לייצר ציוד, חלקים וטכנולוגיות, כדי לתת מענה באוקטובר אנחנו עובדים 7־ מיידי לצרכים מבצעיים. מה מסביב לשעון. אנחנו חלק ממערך החוסן של המדינה, וזו גאווה, אבל גם אחריות כבדה". אבל עם כל הכבוד לציונות, בסופו של דבר בקצה השני

המשך בעמוד הבא

9

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'