התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון אוגוסט 2025

אזור תעשייה 2025 אוגוסט | 22 גיליון

נשיא המדינה יצחק הרצוג: "התעשייה הישראלית התגלתה במלחמה במלוא תפארתה"

ניצחון הדורות הבאים

צילום: יוסי אלוני

לירן אהרון, יו״ר מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים ודור שלישי במפעל המשפחתי, מסביר מה הקשר בין סבו ניצול השואה לתעשייה הישראלית, ומדוע חשוב להגן על התוצרת המקומית

מנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל: החברות בהתאחדות" 2,000 "ההצטרפות להתאחדות מתגברת. לראשונה עברנו את

צילום: מנחם ואיתי רייס

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מרגיש בבית והפעם עם עמית טסלר, יו"ר ושותף בחברת מגם בטיחות בע"מ, המתמחה בפתרונות בטיחות למבנים 26 הפעם אנחנו שואלים למה עידן ארץ, הכתב לאנרגיה ודאטה ב"גלובס", מתנגד להגנה על המוצר הישראלי סקירת פעילות מנכ"ל ההתאחדות כך פעלנו למען התעשייה והתעשיינים 21 22

תוכן העניינים 2025 אוגוסט • אזור התעשייה הכפולה הכלכלית תעשייה מקומית, ניפוץ מיתוסים 06

עורך ראשי: ערן סידיס, ראש אגף שיווק ותקשורת התאחדות התעשיינים דורית קרן צבי עריכה: הגר רוה כתיבה: מירב אבישיד עיצוב גרפי: FREEPIK איורים ואילוסטרציות: התאחדות התעשיינים מו"ל: לפרסום במגזין: יעל לוקש, מנהלת תחום שיווק ופיתוח עסקי בהתאחדות התעשיינים, 050-9478808 yael@industry.org.il הפקה:

08

מפעל חייהם

במשפחת אהרון רואים במפעל המשפחתי קשר ישיר בין מורשת הסבא המייסד לבין תעשייה כחול-לבן

12

רואים רחוק רואים שקוף במפעל פיברוטקס מייצרים רכיבי הסוואה, ומציידים את הצבאות הגדולים עולם

052-6703322 studio@avishid.co.il www.avishid.co.il

29-34

כך מקדמים את התעשיה

הצטרפו לקהילת הוואטסאפ של התאחדות התעשיינים, לקבלת עדכונים שוטפים והטבות

נשיא התאחדות טרקלין עסקים: התעשיינים ד"ר רון תומר, במפגשים לקידום התעשייה הישראלית

16

נעים מאוד, בשר מתורבת

כל הזכויות שמורות להתאחדות © התעשיינים בישראל , 68125 , תל אביב 29 המרד www.industry.org.il או חפשו אותנו ברשתות החברתיות

לא צריך יותר לשחוט חיות, אפשר להסתפק בתא שלהן. וזה גם כשר

3

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

דבר הנשיא

עומדים באתגר דווקא בתקופה קשה למדינת ישראל וליחסינו עם העולם, התעשייה כחול-לבן מהווה עוגן חברתי וכלכלי

כשבועיים, מהווה צעד חשוב בהגנה על הייצור המקומי ובחיזוק התעשייה בפריפריה, ובמקביל, הגדלנו את מכסת , ואנו פועלים להגדלה 18,200- העובדים הזרים לתעשייה ל נוספת ולהסרת מגבלות בהעסקה. מדובר בפתרון חיוני למחסור בכח אדם, שיאפשר למפעלים להמשיך לייצר, להתפתח ולהתחרות בזירה הגלובלית. לצד כל אלה, התעשיות הישראליות ממשיכות להאיר ככוכב מנחה. הן לא רק תורמות לביטחון הלאומי, אלא גם מובילות את החדשנות הטכנולוגית, ומבססות את מעמדה של ישראל כמעצמה תעשייתית. אנו ממשיכים לפעול מתוך אמונה עמוקה באנשים, בתעשייה, וביכולת שלנו לבנות עתיד טוב יותר. התאחדות התעשיינים תמשיך לעמוד בחזית, ליזום, להשפיע ולפעול בשותפות מלאה עם כלל הגורמים, כדי להבטיח שתעשיית ישראל תישאר חזקה, מובילה ובעלת השפעה. לאחרונה יצאנו בקמפיין מוצלח שפירגן לתוצרת הארץ כחול-לבן בכל התחומים: ביטחון, מזון, תרופות, בניה, הייטק ועוד. הקמפיין ביטא בצורה מדויקת את כוחה ויכולתה של התעשייה הישראלית אל מול כל האתגרים, ואת חשיבותה וחיוניותה עבור ישראל והעולם כולו. המגזין שלפניכם מהווה ביטוי מרגש ומוחשי לסיפורה של התעשייה הישראלית כחול-לבן. כתבת השער משלבת בתוכה סיפור של תקומה וניצחון של ניצול שואה שפתח בית מלאכה קטן, שהפך למוביל בתעשייה הישראלית, סיפור שניתן למצוא רק בישראל. בהמשך, אנו גאים לפרוש בפניכם הצלחות רבות תוצרת כחול-לבן, ביניהן מפעל ישראלי שמספק הסוואה לצבאות הגדולים בעולם, מפעל שהצליח להפוך פסולת למשאב והפך לבינלאומי, נתונים כלכליים שמנפצים מיתוסים על התעשייה ועוד. לסיום, אי אפשר שלא להזכיר את המשימה הלאומית החשובה ביותר-החזרת החטופים. זו אינה רק חובה מוסרית, אלא קריאה אנושית שמאחדת את כולנו. עד שישובו כולם!

חברות וחברים יקרים, ב תקופה שבה מדינת ישראל עדיין מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים חסרי תקדים, התעשייה הישראלית ממשיכה להוכיח את עוצמתה, את עמידותה, ואת תפקידה המרכזי בשמירה על חוסן לאומי. בשיחות עם

צילום: מנחם ואיתי רייס

קולגות בחו"ל וסוכנויות הדירוג שאני מראה להן את ביצועי התעשייה אחרי כמעט שנתיים של מלחמה, אני מקבל תגובות של הערכה רבה לעמידות של כולנו. עם זאת המצב בזירה הבינלאומית הופך להיות מורכב יותר ויותר. הטלת המכסים מצד ממשל טראמפ על ייבוא מוצרים מישראל היא תזכורת לכך שגם בזירה הבינלאומית עלינו להיות דרוכים, גמישים וחדשניים. שווקים שהיו יציבים בעבר הופכים לתחרותיים ומורכבים יותר, והמשימה שלנו היא להבטיח שהתעשייה הישראלית תמשיך לייצא, לצמוח ולהוביל גם בתנאים משתנים. אמנם ישראל הוגדרה בקבוצת המדינות עם רמת המכסים הנמוכה ביותר, אבל עם זאת היה ראוי לצפות מידידתנו הגדולה להפחית את המכס על ישראל לרמה שתבטא את הקירבה שבין שתי המדינות, ואנו עדיין לוחצים להמשך המשא ומתן ושיפור התנאים לישראל. יש לזכור שבעבר זכינו במעמד מיוחד בארצות הברית והיינו בקבוצה הקטנה של מדינות להן הסכם סחר על מלא ואפס מכס על ייצוא לארצות הברית. יתרון תחרותי זה נשמט, וכיום אנחנו "רק" כשאר המדינות ברמת המכס הנמוכה. על כל זה יש להתכונן לתוצאות הצונמי המדיני הסברתי שרוחש עלינו בשווקי העולם ובעיקרו באירופה. לאור כל זה, המסקנה המיידית היא שאסור להשמיט ואסור לפגוע בתעשייה המקומית, אלא לסייע לה אף יותר בשעה שכזאת, ולכך מוטלת אחריות הממשלה לתקצב מעבר לתקציבים השוטפים, להקל ולייצר תוכניות משמעותיות לפיתוח התעשייה, לשיפור כושר התחרות, למשיכת השקעות ולעידוד הייצוא. זאת התשובה הציונית ההולמת לכל המאיימים על עתידנו הכלכלי. אני גאה לשתף כי התאחדות התעשיינים רשמה לאחרונה שני הישגים משמעותיים: חוק הטקסטיל, שעבר לפני

שלכם, ד"ר רון תומר נשיא התאחדות התעשיינים

5

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

הכפולה הכלכלית

תעשו כבוד לתעשייה הישראלית הגיע הזמן לנפץ את המיתוסים: התעשייה כחול-לבן היא סיפור הצלחה

כלכלנית במחלקת המחקר יעל גרטנר, הכלכלי באגף כלכלה של התאחדות התעשיינים

ה יא ממתנת את עליית המחירים, מציעה שכר מהגבוהים במשק, מספקת סביבת עבודה מתקדמת וחדשנית, מעסיקה מאות אלפי עובדים מכל רחבי הארץ והיא לא פחות מחיונית לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. לא, זה לא עוד מאמר על ענקית תוכנה או סטארט אפ מבטיח, זו כתבה על התעשייה הישראלית. כן, זו של המפעלים. מופתעים? חכו שתשמעו את המספרים. לא דועכת, אלא צומחת ומתחזקת .1 התעשייה הישראלית אולי לא תמיד זוכה לכותרות, אבל 12.2%- לפי המספרים היא בהחלט ראויה להן. היא אחראית ל מהתוצר המקומי הגולמי, ובשני העשורים האחרונים היא זינקה כמעט בכל מדד. למשל, היקף המכירות הכפיל את מיליארד שקלים בשנה לסכום אדיר של 300.5- עצמו מ מיליארד. הייצוא התעשייתי יותר מהכפיל את עצמו, 597.7 מיליארד. 4.5- מיליארד שקלים ל 2.1 מממוצע חודשי של אלו לא נתונים של ענף מקרטע, אלא של קטר כלכלי שמצעיד את המשק הישראלי קדימה. שכר גבוה, ועולה בהתמדה .2 נהוג לחשוב שבתעשייה הישראלית משלמים מעט. ובכן, , בזמן שהשכר החודשי הממוצע 2024 תחשבו שוב. בשנת שקלים, עובדי התעשייה נהנו 13,551- במשק עמד על כ יותר. מדובר באחד 50% , כמעט 19,599 משכר ממוצע של הענפים המתוגמלים ביותר במשק, כשהוא ממוקם רביעי בטבלת השכר. התגמול גבוה ולא בטעות, הוא משקף את הדרישה הגוברת לעובדים מיומנים, בעלי הכשרה והשכלה טכנולוגית. למשל, הידעתם כי המקצוע הנדרש ביותר בתעשייה הוא מהנדסים?

אחד המעסיקים הגדולים במשק בכלל, .3 ובפריפריה בפרט מעבר לתרומתה המשמעותית לכלכלה, התעשייה הישראלית היא גם עוגן מרכזי בשוק העבודה. למעשה, מדובר במעסיק 14.1% , אלף עובדים 400- השני בגודלו בסקטור העסקי, עם כ מכוח העבודה במשק כולו. 9.2%- מכלל המועסקים בסקטור, ו נוכחותה של התעשייה מורגשת במיוחד בפריפריה, במחוזות הצפון והדרום, שם היא המעסיק הגדול ביותר עם שיעורי בדרום. אך לא מדובר 13.7%- בצפון, ו 15.3% תעסוקה של רק בכמות אלא גם באיכות. התעשייה מציעה תעסוקה יציבה ושכר גבוה, ובכך יוצרת מסלול ממשי למוביליות חברתית ומפתחת את אזורי העדיפות הלאומית.

2024 השכר הממוצע בענפי המשק מידע ותקשורת

31,044

אספקת חשמל ומים שירותי ביוב, טיפול בפסולת שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח תעשייה, כרייה וחציבה שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים מינהל מקומי, ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי פעילויות בנדל"ן, שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות ממוצע המשק בינוי מסחר סיטונאי וקמעונאי ותיקון כלי רכב חינוך שירוצתי בריאות, רווחה וסעד

22,812 22,547

19,599

18,743 18,682

15,588

14,370

13,511

12,564

10,988 10,197

9,496 9,456

חקלאות, ייעור ודייג שירותי ניהול ותמיכה אמנות , בידור ופנאי שירותים אחרים שירותי אירוח ואוכל

8,195 7,813

6,955 6,304

6

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

חדשנות תעשייתית: שימוש ברובוטים .4 והדפסה בתלת מימד שילוב רובוטים בייצור, הדפסה בתלת ממד, מחשוב ענן ואבטחת סייבר הן כבר לא מלים גסות ככל שמדובר בתעשייה הישראלית. לפי סקר ייחודי של אגף הכלכלה בהתאחדות מהמפעלים כבר עברו לייצור מתקדם, 80%- התעשיינים, כ נמצאים בעיצומו של תהליך כזה או שוקלים אותו ברצינות. במקביל, ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה כמעצמה 6.1% טכנולוגית גם בתחום המו"פ. עם השקעות אזרחיות בגובה OECD- ), כמעט פי שלוש מהממוצע במדינות ה 2022( מהתמ"ג ), היא ניצבת בחזית החדשנות העולמית. וזה לא מקרי. 2.3%( התעשייה הישראלית כוללת שחקניות מובילות בתחומים כמו פיתוח שבבים, מחשבים, תרופות, מערכות ביטחוניות ועוד. ולצד כל אלה, נמשכת גם ההשקעה בתשתיות הייצור מיליארד 20.7- לבדה השקיעה התעשייה כ 2024 עצמן. בשנת שקלים במכונות ובציוד, כרבע מכלל ההשקעות במשק בתחום זה, כשרבע מהן מגיעות מייצור מקומי. התעשייה לא רק מייצרת, היא ממציאה את עצמה מחדש כל הזמן. התעשייה ממתנת את יוקר המחייה .5 , עולה כי מדד מחירי 2024 לבין 2013 מהשוואה בין שנת . אך האם 14.7%- המזון לצרכן (ללא פירות וירקות) עלה ב מקור ההתייקרות בתעשייה? בואו נפרק את זה. ראשית, מדד מחירי המזון לצרכן (ללא פירות וירקות) כולל את מרכיב הארוחות מחוץ לבית. ניכוי מרכיב זה מהמדד מגלה בלבד, עלייה של פחות מאחוז בשנה. 11.5%- כי הוא התייקר ב אולם, החלק היותר מעניין הוא שמדד מחירי היצרן (המחיר בו מוכרים תעשיינים את מוצריהם למשווקים) עלה באותה , כמחצית מעליית מדד מחירי המזון. 8.1%- התקופה רק ב עלייה זו מגלמת בתוכה את עליות מחירי הייצור, כמו חומרי . כלומר, התעשייה 43.5%- הגלם או שכר העבודה, שזינק ב על הצרכן והגנה חלק מעליות המחירים ספגה דווקא

הישראלי מפני עליית המחירים. ולראיה, בעולם אכן נצפו עליות מחירים חדות בהרבה. כך לדוגמה בתקופה המקבילה עלו מדדי מחירי המזון לצרכן (ללא , פי שלוש מישראל. 53.5%- ב OECD- משקאות אלכוהוליים) ב חיונית לחוסן המדינה . 6 בשנים האחרונות חווה מדינת ישראל שורת משברים, החל ממגפה עולמית ועד מלחמות, שהמחישו עד כמה שרשראות האספקה והייבוא עלולות להיות פגיעות. דווקא ברגעים כאלה, נחשפת חשיבותה של התעשייה המקומית. במהלך הקורונה, כשהסחר העולמי כמעט קפא, התעשייה הישראלית המשיכה לייצר מוצרים חיוניים. בחרם הטורקי היא סיפקה בטון לפתרונות מיגון, ובמבצעי "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", פעלו מפעלים תחת אש, לאורך הגבולות ומסביב לשעון, כדי לעמוד בצורכי מערכת הביטחון. הלקח ברור: לא ניתן להסתמך על ייבוא בלבד. תעשייה מקומית חזקה היא לא רק יתרון, היא תנאי בסיסי לחוסן לאומי. לכן חובה להשקיע, לחזק ולהבין שהתעשייה הישראלית היא נכס אסטרטגי, כלכלי וחברתי. כל עוד ממשיכים להחזיק במיתוסים, מתעלמים מההזדמנויות הגדולות של המשק הישראלי. הגיע הזמן לראות את התעשייה כפי שהיא באמת: חדשנית, חזקה, משתלמת, ובעיקר שלנו.

2013 לעומת 2024 מדדי מחירי המזון

29%

14.7%

11.5%

8.1%

מחירי ארוחות מחוץ לבית

מחירי מזון ללא פירות וירקות

מחירי יצרני מזון

מחירי השיווק בסופר (מזון ללא פירות וירקות וארוחות מחוץ לבית)

הפינה הדיגיטלית

, תיאר 2048- בנאום עתידני שהתקיים כביכול ב נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר כיצד יכול בהתנהלות נכונה להוביל 2025 המשבר ב להזדמנות שתהפוך את ישראל למעצמה כלכלית ודוגמא למדינה קטנה שפרצה את כל מדדי צמיחה: "מתוך המשבר העמוק בשנת , נבנה שיתוף פעולה שהפך את ישראל 2025 לאחת הכלכלות המתקדמות בעולם".

סרקו את הברקוד וצפו

7

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

צילומים: יוסי אלוני | הגר רוה לירן אהרון, יו״ר מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים, הוא דור שלישי במפעל המשפחתי אותו ייסד סבו, ניצול שואה שהנחיל ליורשיו לא רק את מוסר העבודה אלא גם את אהבת האדם. כשמשלבים תעשייה עם ערכים, קורים דברים טובים מ אחורי קווי הייצור של 'אהרון יוסף תעשיות בע”מ' שמגינות על חיינו יום יום", אומר הנכד. "אני רואה בתעשייה אחת מאבני היסוד של הריבונות הישראלית, עוגן של יציבות, חוסן ויכולת לעמוד על הרגליים גם כשאין ודאות". תעשייה מגויסת על ידי 1958־ עומד כבר דור שלישי. המפעל נוסד ב יוסף מאיר אהרון, ניצול שואה ולוחם ארגון ההגנה שבחר לבנות בארץ חיים של עשייה, ערכים ויצירה. אך את עיקר , ראובן ודוד אהרון הפיתוח והביסוס של החברה הובילו בניו, שהצטרפו למפעל בראשית דרכו והפכו אותו ממחסן קטן ביפו לחברה תעשייתית מתקדמת, הפועלת בחזית הייצור הטכנולוגי בישראל. במשך למעלה מארבעה עשורים, הם מובילים את החברה מתוך חזון, אחריות וחתירה מתמדת עובדים, ומובילה פרויקטים 200- כיום מעסיקה החברה כ הנדסיים מורכבים עבור מערכות הגנה אסטרטגיות, חברות רכבת בינלאומיות ותאגידי הייטק מתקדמים. היא מספקת פתרונות מלאים משלב התכנון ההנדסי, ועד אספקת מוצר

לחדשנות, איכות והישגיות. לצידם, לירן אהרון ניצבים כיום בחזית העשייה (בנו של ראובן), סמנכ"ל התפעול, ובן , מנהל שלומי אהרון דודו (בנו של דוד) הרכש והשרשרת הלוגיסטית – בני הדור השלישי, שצמחו במפעל, למדו מאבותיהם, וכיום יוזמים ומובילים אותו לעבר אתגרי העתיד. יחד, שלושת הדורות יוצרים שרשרת חיים תעשייתית ישראלית של מקצוענות, מסירות ואהבה אמיתית לתוצרת הארץ. לירן אהרון נולד אל תוך עולם התעשייה. "אני זוכר את עצמי הולך עם סבא יוסף

שלם, הכוללים עיבוד שבבי מדויק, זיווד מכני ואלקטרוני, ריתוך תעשייתי ורובוטי, תיעוד טכני, הרכבות חשמליות, הרכבות אלקטרומכניות ואינטגרציה מלאה, הכל תחת קורת גג אחת. הרבה יותר מאשר מקור פרנסה, לירן אהרון רואה בעשייה שלו שליחות. כל החלקים בפזל שלו מתכנסים לכדי תמונה אחת גדולה וכללית שנקראת התעשייה הישראלית, שהיא בעיניו מימוש החזון הציוני. "במקום לייבא, נייצר. במקום לחכות, ניזום", הוא אומר ומבהיר שלא מדובר בסיסמאות. "מדינה לא יכולה

"הצרכן הישראלי צריך לדעת שכשהוא בוחר ייצור מקומי, הוא לא רק תומך בכלכלה הוא גם מחזק את הקהילה, יוצר תעסוקה, שומר על הידע במדינה, ומבטיח עצמאות עתידית. כשהמשמעות תהיה ברורה, הבחירה כבר תגיע"

למפעל כשהייתי ילד", הוא מספר. "זו לא היתה רק עבודה, זו היתה שליחות, דרך חיים. סבא היה אדם ערכי, שקט ופשוט, עם שלייקעס, כובע ונפש גדולה. הוא חינך אותנו לכך שתעשייה זה לא רק ייצור, אלא גם אחריות, ערכים ותיקון עולם. הוא לא דיבר על מה שעבר, אלא הקרין מה ששרד בו". שתק את השואה. לאחר יוסף אהרון כמו רבים מבני דורו, ששרד אותה הגיע לישראל, ובמו ידיו הקים משפחה, בית ומפעל. "אותן קופסאות פח שסבא ייצר בכפייה במחנות העבודה הנאציים, הפכו בארץ ישראל למערכות הגנה מתקדמות

להרשות לעצמה להיות תלויה בזרים. גם בעידן גלובלי, היצרן המקומי הוא זה שימשיך לפעול כשאחרים יסגרו. "מי שאין לו תעשייה, אין לו שליטה, גמישות וכח מיקוח. הגלובליזציה לא סותרת ייצור מקומי, היא מחייבת אותו. דווקא כשיש תלות הדדית, נדרשת אסטרטגיה לאומית, חוסן תפקודי ויכולת לעמוד על הרגליים גם כשסביבך משתנים התנאים. תעשייה מקומית מאפשרת חדשנות אמיתית, רציפות תפקודית, עצמאות אסטרטגית והגנה על ידע, אנשים ותשתיות. בעולם כולו מבינים את חשיבות התעשייה

8

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

של המשוואה עומד הצרכן הישראלי, שקונה עגבניות מטורקיה כי הן יותר זולות. "הצרכן הישראלי צריך לדעת שהבחירה בתוצרת הארץ היא לא ויתור, זו העצמה. הבעיה איננה בלב של הצרכן, אלא ביכולת המדינה להנגיש את תוצרת הארץ ולהפוך אותה לבחירה מודעת ואטרקטיבית בעזרת מדיניות תומכת. הציבור הישראלי רוצה לתמוך במקומי, אבל אין לו מספיק כלים להבין מהו מקומי. אין סימון ברור, אין הנגשה, והמסר לא עובר. "כחול־לבן זה לא רק רגש, זה ערך, זו תשתית, זו אחריות. צרכן ישראלי צריך לדעת שכשהוא בוחר ייצור מקומי, הוא לא רק תומך בכלכלה הוא גם מחזק את הקהילה, יוצר תעסוקה, שומר על הידע במדינה, ומבטיח עצמאות עתידית. כשהמשמעות תהיה ברורה, הבחירה כבר תגיע". עושה רושם שגם אם הוא ממש יתאמץ, אהרון לא יצליח להפריד בין המפעל הפרטי של המשפחה לבין הראייה הכללית שלו את התעשייה המקומית והצרכן הישראלי. אולי זה הלהט, אולי ההסברים המשכנעים. "אם לא נשמור על הייצור המקומי, נאבד את הבסיס שעליו נשענת מדינת ישראל", הוא מבהיר. "תעשייה איננה רק ענף כלכלי, אלא תשתית לאומית המחברת בין ביטחון, חדשנות, ריבונות וחוסן חברתי. בתקופת הקורונה אירחתי בהתאחדות התעשיינים את נשיא מכון פראונהופר, מהמובילים בעולם בתחום המחקר היישומי, ושאלתי לדעתו על תרבות האקזיטים והסטארט־ אפים בישראל. הוא השיב 'אני מעדיף חברות בנות מאה שנה. הן מניעות את הכלכלה לאורך דורות, ומייצרות 150- ו ערך שאי אפשר להחליף'. זה שיעור חשוב. כדי שיהיו כאן יזמות והייטק, חייבת להיות תעשייה מקומית חזקה. "בנוסף, התעשייה היא עוגן משמעותי ביותר לפיתוח הפריפריה. מפעלים בפריפריה אינם רק מקור תעסוקה, הם מרכזים קהילתיים. הם מייצרים יציבות, תקווה וזהות, מעניקים לאנשים הזדמנות להתפרנס בכבוד, לפתח קריירה מקצועית, ולהישאר קרובים למשפחה ולשורשים. כל מפעל הוא קטר לצמיחה אזורית. הוא מושך ספקים, נותני שירותים, חינוך טכנולוגי, ובונה תשתית קהילתית שלמה סביבו. לכן, פיתוח תעשייה בפריפריה אינו רק יעד כלכלי, הוא שליחות לאומית. זה מה שמחבר את קצוות המדינה, מצמצם פערים, ומעניק משמעות אמיתית למילה שיוויון”. יש על מה לעבוד בהתחשב בשילוב המקצועי והאידיאולוגי שלו, לא מפתיע לגלות שאהרון פעיל בהתאחדות התעשיינים. בעצם, הכל

המקומית, ועל אחת כמה וכמה בישראל, זו אחריות לאומית". מבחינתו, מורשת סבו באה לידי ביטוי בתעשייה הישראלית. "עבורי, התעשייה המקומית היא סיפור של תקומה, של עצמאות אמיתית ושל בניין הארץ", הוא מסביר. "לעשות בעצמך, לפתח שיטות וטכנולוגיות, לחשוב, ליזום ולייצר בביתך, כל אלה הם מהות הציונות היהודית בארץ ישראל. זה לא רעיון תיאורטי. בזמן הקורונה, במבצע 'שומר החומות', ובעיקר באירועי השבעה באוקטובר, היו אלה עובדי התעשייה שקמו בכל בוקר, נכנסו לקווי הייצור והמשיכו לייצר ציוד, חלקים וטכנולוגיות, כדי לתת מענה באוקטובר אנחנו עובדים 7־ מיידי לצרכים מבצעיים. מה מסביב לשעון. אנחנו חלק ממערך החוסן של המדינה, וזו גאווה, אבל גם אחריות כבדה". אבל עם כל הכבוד לציונות, בסופו של דבר בקצה השני

המשך בעמוד הבא

9

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

התחיל בפקק בוושינגטון. "לפני שבע שנים, מאוחר בערב ואחרי יום ארוך ומפרך של פגישות בוושינגטון עם נציגי ממשל וקונגרס במסגרת משלחת ביטחונית במטרה לבחון הקמה של תשתיות ייצור בארה'ב, בדרך חזרה למלון נתקענו בפקק כבד. "אלה היו שעות של המתנה על כביש, מבלי לזוז. ופתאום, דווקא באותו רגע מתסכל, נפתח משהו בלב. נשיא התאחדות התעשיינים דאז, שרגא ברוש, לקח את המיקרופון באוטובוס וביקש שנחלוק מחשבות מהימים הראשונים. אמרתי שלפעמים נדמה שאנחנו עסוקים בלבנות אלטרנטיבות, במקום להילחם על מה ששלנו ושעדיין יש כאן בארץ אנשים, יכולות, ערכים, ושהבחירה לייצר בישראל היא לא רק כלכלית, אלא גם מוסרית, חברתית וערכית. "כנראה שמשהו בדברים נגע, כי בסיום הנסיעה שרגא הודיע לי שהתאחדות צריכה אנשים כמוני, ובאותו ערב יצאתי למסע. כשנה לאחר מכן נבחרתי על ידי התעשיינים ליו"ר פורום דור ההמשך של התעשייה, ומאז הדרך נמשכת. כיום אני יו"ר מטה 'מיוצר בישראל', הפורום האסטרטגי שמוביל את המדיניות לקידום תוצרת הארץ והתעשייה המקומית". מה אפשר לשפר בכל הנוגע לתעשייה הישראלית? "האתגר המרכזי הוא היעדר מדיניות תעשייתית. אין תכנון ארוך טווח, אין אסטרטגיה, אין ודאות. המדינה לא שואלת מה נרצה לייצר פה בעוד עשור, לא מקצה שטחים, לא יוצרת תמריצים ולא מעניקה עדיפות ברורה לתעשייה מקומית. הרגולציה מסורבלת, עלויות הייצור גבוהות, התמיכות חלקיות, ויש מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. "האבסורד הגדול הוא שבשום תחום אחר לא היו משווים בין יבואן לבין יצרן. מי שלוקח סיכון, מייצר כאן, משלם מסים, מעסיק עובדים, מפתח ידע ומשקיע לאורך שנים, לא דומה למי שמייבא, מוכר, ולעיתים מעביר את האחריות החוצה. אבל בישראל, המדינה מתייחסת לכולם כאילו הם שווים. המסר לתעשיין הוא תסתדר לבד או עבור לחו'ל, והמסר צריך להיות הפוך, שהתעשייה היא עוגן לאומי". דווקא בעיתות משבר, מבהיר אהרון, נחשפים הדברים שבשגרה קל להתעלם מהם. ואין דוגמה טובה יותר, הוא מוסיף, מהשבעה באוקטובר. "התעשייה הישראלית הוכיחה שהיא לא רק מנוע צמיחה אלא תשתית לאומית קריטית. כשאספקות נעצרו, יבוא נחסם, ושרשראות עולמיות קרסו, המפעלים בארץ היו שם. הם ייצרו חלקים חיוניים וציוד רפואי, נתנו מענה לצה"ל ולביטחון הפנים, והמשיכו להעסיק עובדים ולשמור על רציפות לאומית. "הציבור הבין פתאום כמה חשוב שיהיה מי שמדליק את האור גם כשמסביב חושך. מפעלים שלא סגרו דלת, עובדים שקמו יום אחרי מתקפה כשכולם בבית והמשיכו לייצר, זו לא רק עמידה כלכלית, זו גבורה אזרחית. המשבר האחרון היה

, דור שלישי במפעל 42 בן לירן אהרון, המשפחתי, נשוי ללינוי, ואב לארבעה, שלוש בנות ובן. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה, ומתגורר עם משפחתו ביבנה. השאלה על תחביבים קצת מפתיעה אותו, בעיקר כי הוא ממוקד מטרה במפעל ובמשפחה. "אין לי תחביבים קלאסיים", הוא מודה, "ולא באמת יש לי זמן פנוי. רוב הזמן אני עסוק עד מעל הראש". ובכל זאת, משהוא אחד מצליח לרגש אותו. מוזיקה. "מוזיקה תמיד מוצאת את דרכה פנימה, גם כשנדמה שאין רגע לנשום. בשבילי היא לא סתם צלילים, היא עוגן. היא יודעת להרגיע או להצית, להחזיר אותי לעצמי או לקחת אותי רחוק. אני שומע כמעט הכול, שירים עבריים, ניגונים חסידיים, יוונית, מוזיקת עולם, רוק ומוזיקה קלאסית, וכל סגנון מחבר אותי לזיכרון, לתחושה, לרגע שנשמר איפשהו עמוק. "מוזיקה בשבילי היא כמו חבר ותיק, שמופיע בדיוק כשצריך, מזור לנשמה, תחנת נשימה בין כל המשימות. לפעמים תו אחד מספיק כדי להזכיר לי למה אני עושה את כל מה שאני עושה". המנגינה שמלווה אותי ללירן אהרון אין זמן לתחביבים, חוץ ממוזיקה

10

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מהתעשייה, לרוב היא המפתח לעתידה. "התעשייה הישראלית מאופיינת באיכות גבוהה, עם התמחות בייצור פרויקטלי ובסדרות קטנות, מודל שמתאים לעולם משתנה שבו ערך מוסף ואיכות חשובים מהיקף", מסביר אהרון. "דווקא כאן טמון היתרון הישראלי. חדשנות יכולה לצמצם את הפער מול מדינות המבוססות על ייצור המוני וכוח עבודה זול. אם נחבר את עולמות ההייטק והפיתוח אל רצפת הייצור, נוכל לבנות תעשייה חכמה, יציבה ומתקדמת".

תזכורת כואבת לכך שאין תחליף ליכולת לייצר בבית". איפה המדינה בכל הסיפור הזה? "זה בדיוק האתגר. בישראל פועלים תעשיינים עם חזון, עובדים מסורים ויכולות ייצור מרשימות, אבל אין מדיניות לאומית סדורה שמובילה את המערכת. תעשייה איננה סקטור כלכלי רגיל, היא תשתית לאומית, בדיוק כמו חינוך, בריאות וביטחון, וההתייחסות אליה צריכה להיות בהתאם. בפועל, תעשיינים מתמודדים לבד עם מחסור בעובדים, רגולציה

התעשייה, מדגיש אהרון, היא המקום שבו רעיונות הופכים למציאות, טכנולוגיה פוגשת אנשים, וערכים מקבלים צורה מוחשית. "זו לא רק סביבת ייצור, זו עשייה של בנייה, של שייכות, של חזון. בעידן של טרנדים, מסכים וקיצורי דרך, דווקא תעשייה מציעה קרקע יציבה, עומק, זהות והשפעה אמיתית. אם תביאו אתכם סקרנות, אחריות ויצירתיות, תגלו עולם שמחפש בדיוק אתכם". אתה מדבר על חדשנות טכנולוגית, ובאותה נשימה על אנשים. בעולם יש

חונקת, יוקר בלתי נסבל והיעדר תשתיות מתאימות, ובו בזמן נדרשים גם להיות חדשניים, מייצאים ותחרותיים בזירה הגלובלית. "המדינה חייבת להוביל, להקל בנטל, להנגיש קרקעות, לצמצם עלויות קבועות, להשיב את ההכשרה המקצועית לקדמת הבמה, ובעיקר, ליישם העדפה ממשית לתוצרת הארץ בכל מערכת ציבורית". מה זה אומר בפועל? "שצריך להפסיק להתייחס לתעשייה הישראלית כמובנת מאליה, ולהתחיל

"בישראל פועלים תעשיינים עם חזון, עובדים מסורים ויכולות ייצור מרשימות, אבל אין מדיניות לאומית סדורה שמובילה את המערכת. תעשייה איננה סקטור כלכלי רגיל, היא תשתית לאומית, בדיוק כמו חינוך, בריאות וביטחון, וההתייחסות אליה צריכה להיות בהתאם"

כיום חשש שהטכנולוגיה מייתרת אנשים. "ההישג שאני הכי גאה בו הוא שבכל שלב, גם ברגעים של אי ודאות ומשבר, הצלחנו להחזיק בעשייה כנה, אמיצה ומלאת משמעות. הרחבנו את הפעילות, יזמנו שותפויות בינלאומיות, פתחנו שווקים חדשים, אבל מעולם לא איבדנו את הדרך. שמרנו על ערכים, על אנשים, והצלחנו להפוך את המפעל המשפחתי לבית של עשייה לאומית, טכנולוגית וציונית. זה לא מובן מאליו, זה דורש החלטות אמיצות בכל יום, ומחויבות לעתיד שנבנה לא רק במספרים, אלא באנשים, בתוכן ובחזון". ההשראה הוא סבא שלך? "אני שואב השראה קודם כל מאבי ודודי ולא מעט מתעשיינים שבמשך עשרות שנים קמים כל בוקר ופותחים את שער המפעל. גם כשקשה, גם כשהמדינה לא מקלה, גם כשהעולם משתנה סביבם וגם כשיש מלחמות. בעיניי, זה מופת אמיתי, לבחור שוב ושוב לקום ולעשות. "אבל כן, את ההשראה העמוקה ביותר אני שואב מסבי, יוסף מאיר אהרון, ניצול מחנות העבודה, לוחם בשורות ההגנה, שבחר בחיים דרך עשייה. הוא חרט על דגלו את אהבת האדם, גמילות חסדים ודאגה לאחר, ערכים שהפכו למצפן לדורות. בעיניי, השראה היא לא סיפור של הצלחה רגעית, אלא של דרך ארוכה, של עשייה שקטה, מסורה ובלתי מתפשרת, של אחריות ושל אהבת הזולת, ושל ההבנה הפשוטה שעם כל התקדמות, אף אחד לא נשאר מאחור. זו הרוח שבונה מדינה חזקה".

לפעול לפי חזון ברור ומחייב. הפחתת רגולציה, ביטול חסמים מיותרים ויצירת ודאות תפעולית הם תנאי יסוד. יש לעודד רכישת ציוד מתקדם והטמעת ידע טכנולוגי, לתמרץ השקעות בפריפריה, להוריד עלויות קבועות כמו ארנונה, חשמל ומים, ולעדכן את מנגנוני ההעדפה הממשלתיים כך שיבטיחו יתרון ממשי לייצור המקומי. העדפת תוצרת הארץ חייבת להיות מעוגנת כהוראה מחייבת, עם אכיפה ברורה ופיקוח הדוק. "לצד זאת, נדרש תכנון תעשייתי ארוך־טווח שיכלול פיתוח אזורי תעשייה, הכשרה מקצועית מותאמת וראייה מערכתית בין־משרדית. התעשייה לא מבקשת טובות, היא זקוקה לקרקע יציבה לפעול עליה, תרתי משמע. זו לא דרישה מגזרית, זו אחריות לאומית". חדשנות טכנולוגית למרות שבימים אלה התפוקה במפעל מתרכזת במערכות הגנה ביטחוניות, בחברה עוסקים גם בפרויקטים משמעותיים אזרחיים עבור תעשיות ההייטק, תשתיות, תחום הרכבות, אלקטרוניקה ומענה מקיף לחברות סטארט-אפ צעירות. לדברי אהרון, התעשייה המסורתית, בעיקר המקומית, לא עומדת בסתירה לחדשנות טכנולוגית. "יש לנו פה תעשייה חכמה, גמישה ומתקדמת, שמשלבת רובוטיקה, אוטומציה, קיימות וחדשנות. תעשייה שמשלבת את דור העתיד". חדשנות טכנולוגית, הוא אומר, היא לא רק חלק בלתי נפרד

11 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

הצלחה לא מוסווית הגר רוה

המפעל הוותיק פיברוטקס לקח את התעשייה המסורתית והפך אותה למתקדמת ביותר. תשאלו את הצבאות הגדולים בעולם שהמפעל הישראלי מספק להם הסוואה. אושרי לוי, סמנכ"ל השיווק, מסביר איך עושים את זה

ב

סוף שנות השמונים ציידה החברה את צה"ל בעשרות אלפי מערכות הסוואה, תוך ויתור על הפעילות האזרחית. לפיברוטקס מספר נקודות ייחודיות. "אחת מהן", מפרט לוי, "היא היותנו חברת ההסוואה היחידה בעולם שבה . כלומר, One-Stop-Shop הכל הוא הייצור הוא מרמת החוט ועד רמת המוצר הסופי, הכל נעשה תחת קורת גג אחת. אנחנו מבצעים השתייה, סריגה, ולאחר מכן תהליכי אשפרה, דפוס ופיקסציה. הכל נעשה בתוך הבית. במלחמה חברות אחרות נאבקו להביא רכיבים, בעוד לנו היתה גמישות ייצורית יחסית, והפקנו כמויות גדולות מאוד של מערכות לצה"ל בזמנים קצרים. זה היתרון של לא להיות תלוי באף גורם חיצוני".

, סמנכ"ל השיווק אושרי לוי ,37 גיל של פיברוטקס, עוסק במערכות הסוואה, אבל מבחינתו ההכשרה לכך . "התגייסתי 18 התחילה כשהיה בן ליחידת אגוז, שירתי בה שמונה שנים, ועד היום אני משרת במילואים ביחידה. עסקתי רבות בעולם התקיפה ובמבצעים מיוחדים, כך שיש לי רקע מעמיק בתחום. כחלק מהיותי צלף, ידעתי להתאים את עצמי בשטח בצורה טובה". מהחוט עד לרשת ,1965 פיברוטקס הוקם בשנת ותחילה ייצרו בו וילונות ומפות. לאחר מלחמת יום כיפור, צה"ל זיהה מחסור בהסוואה וחיפש תעשייה שתיתן מענה. יחד עם משרד הביטחון פותחו רשתות ההסוואה הראשונות עבור צה"ל, ועד

"זה שאנחנו זוכים בפרויקטים הכי גדולים בעולם, זה ממש מרגש". אושרי לוי

12

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

יותר, ובכך להשפיע באופן משמעותי על ניהול החתימה. למשל, אם מישהו מסתכל עליך באמצעי תרמי ואתה לובש חולצת ריצה, חום הגוף יעבור בקלות. לעומת זאת, אם תלבש מעיל פוך עבה, חתימתך התרמית תהיה נמוכה יותר. שלנו הוא DNA- "שנית, כימיה. ה התרכובות הכימיות והתהליכים שאנחנו מיישמים על חומר הגלם. תרכובות אלו מאפשרות לנו להידמות לסביבה. אנחנו לא יכולים לבלום את חתימת החום לחלוטין, שכן הלוחם עלול למות מחום. אז מצד אחד צריך לאפשר לו לנשום ולעבוד בצורה מבצעית, ומצד שני לנהל את חתימת החום. הסוד שלנו הוא היכולת הכימית לדמות תהליכים אחרים שייראו כמו הסביבה. "הדבר האחרון הוא רמה אפליקטיבית. התחום התרמי נפוץ מאוד היום, בין היתר בשל זמינותם הגבוהה של אמצעים תרמיים. לכל גוף בעולם – אדם, מחשב, כיסא – יש חתימת חום, כלומר אינפרא אדומה, שמורכבת משלושה פרמטרים: רפלקציה, שהיא מידת שיקוף חום הסביבה; טרנסמיסיה, מידת מעבר החום מהגוף החוצה. בחולצה תרמית הטרנסמיסיה גבוהה, במעיל פוך עבה היא נמוכה והפרמטר השלישי הוא אמיסיביות, יכולת החומר לבלוע את קרינת החום האינפרא אדומה. אם נלבש מעיל פוך, מרבית קרינת החום תיבלע, אך לא ניראה דומים לסביבה, שזו בעצם המטרה". "היכולת שלנו בפיברוטקס היא לשחק עם שלושת הפרמטרים, ולמצוא את האיזון הנכון עבור כל אפליקציה. עבור רכבים זה יהיה איזון אחד, עבור אנשים איזון אחר, ועבור כלים וספינות איזון שונה. אנחנו מציידים את הצבאות הגדולים בעולם, ואנחנו צריכים למצוא פתרונות גנריים, שיתאימו בצורה מיטבית למגוון שטחים כמו סוריה, לבנון, חולות עזה ומבנים". המשך בעמוד הבא

מאחר שאנשי המפעל עוסקים שנים רבות רק בהסוואה, ממשיך לוי למנות את יתרונות המפעל הישראלי, הוא הפך למוקד ידע עולמי בתחום. "בעולם הטכנולוגיה, הניסיון הוא נקודה משמעותית, וכך גם היכולת הכימית שלנו להשפיע על המוצר. מוצרי מערכות ההסוואה של פיברוטקס ייחודיים בכך שהן מערכות מולטי ספקטרליות. היום איומי התצפית מתקדמים הרבה יותר מאשר בעבר, וכוללים אמצעים תרמיים, ראיית לילה, רחפנים ולוויינים זמינים יותר. הדבר הזה מגדיל את איום התצפית באופן דרמטי, ואנחנו יכולים לספק מענה הסוואתי ברמה גבוהה מאוד מול כלל איומי התצפית. מי שיסתכל עלייך עם משקפת, ראיית לילה, אמצעי תרמי או לוויין, יתקשה מאוד לזהות אותך ויחשוב שאת חלק מהסביבה". מסגול לאדום העין האנושית, מסביר לוי, רואה תחום צר מאוד של אור, בין סגול לאדום. מתחת לסגול נמצא האולטרה ), ומעל האדום נמצא UV( סגול האינפרא אדום. "אמצעים אחרים רואים את התחומים שמעל ומתחת, ולכן חשוב שרשת ההסוואה תהיה מטופלת כך שהחתימה המולטי-ספקטרלית שלה תהיה ממוזערת. העין שלנו לא רואה את התחום הרחב שאותו האמצעים האחרים מצליחים לראות, ומול האמצעים האלה אנחנו צריכים לנהל את החתימות בעזרת מערכות ההסוואה. עולם הרחפנות שינה לחלוטין את הדרישה להסוואה, שבשנים האחרונות גדלה וצמחה בעשרות מונים, והיא צפויה להמשיך לגדול ככל שאמצעי התצפית משתפרים באופן משמעותי". איך מתגברים על האתגרים שמציבים אמצעי הראייה השונים? "ראשית, חומר הגלם. בזכות היתרון שלנו בייצור חומר הגלם הבסיסי, אנחנו יכולים להחליט שהוא יהיה צפוף יותר, מרווח יותר, גמיש יותר או קשה

"האיום של עולם הרחפנות שינה לחלוטין את הדרישה להסוואה. בשנים האחרונות, הדרישה להסוואה גדלה וצמחה בעשרות מונים, והיא צפויה להמשיך לגדול ככל שאמצעי התצפית משתפרים באופן משמעותי"

13 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מארצות הברית לחרבות ברזל פיברוטקס, חברה ותיקה בהתאחדות התעשיינים. מאז הצטרפותה, לפני שנה, מלווה ההתאחדות את 60- כ המפעל ומסייעת בהתפתחותו העסקית, אם זה ברגולציה וסיוע בתחום המוניציפאלי, יעוץ בתחום דיני עבודה, סיוע באתגרים הקשורים למכרזי משהב"ט, פתיחת שווקים בינלאומיים ועוד. החברות בהתאחדות סייעה לא פעם להמשכיות פעילות החברה (לדוגמא בתקופת הקורונה). לפני שבע שנים, כשזכו במכרז גדול לצייד את צבא ארצות הברית, נאלצו להקים שם מפעל זהה לזה שבישראל. "אני מסתכל על פיברוטקס, וזה מרגש לראות תעשייה כחול-לבן, באמת כחול-לבן, שמצליחה להגיע לטכנולוגיות הכי קיצוניות בתעשייה שהיא מאוד מאוד מסורתית. אנחנו מדברים על תעשייה מאוד מסורתית, עולם שבו התעשיות בתחומים שלנו די נעלמו" זאת בשל חוק בארי, שקובע שכל טקסטיל שנרכש על ידי הממשלה או הצבא האמריקני חייב להיות מיוצר כולו בתוך ארצות הברית, החל מחומר הגלם הבסיסי ועד המוצר הסופי. המפעל הזה, אומר לוי, מאוד הועיל לישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל. "הקמנו בארצות הברית מפעל ורטיקלי מלא, עם שני קווי ייצור ושרשרת אספקה כפולה. זה עזר לנו מאוד אחרי השבעה באוקטובר, שכן ספקים מקומיים גמגמו, ואילו לנו היתה גמישות ייצורית ושרשרת אספקה כפולה שאפשרו לנו להביא כמויות גדולות של מוצרים בזמני אפס". איך באמת התנהלתם בזמן המלחמה? "בבוקר השבעה באוקטובר הבינו בצבא שאין להם שום דבר רלוונטי ועדכני, ופתאום נדרשו כמויות גדולות

מהמפעל למתפרה הדרוזית בנוסף לייצור חומרי הגלם, פיברוטקס מתמחה בגזירה ותפירה של המוצר בהתאם לאפליקציה הנדרשת. "כשמדובר בכמויות גדולות", מספר לוי, "אנחנו לא יכולים לעשות זאת בתוך הבית. השותפים הטבעיים שלנו הן המתפרות הדרוזיות, שיש להן יכולת מקצועית וכמותית לבצע עבודות תפירה ברמה גבוהה ובכמויות 13-15 גדולות. זה תהליך שהחל לפני שנה. "היום ישנן טכניקות תפירה ומכונות שמקצרות את זמן העבודה, אך עדיין נדרשת מכונת תפירה ובן אדם. אנחנו מנסים להוריד את התלות במקצועיות של בני אדם, שהיא אחת מנקודות התורפה המרכזיות. לא נוותר על אנשים בעתיד הנראה לעין, אלא נסתמך יותר על הדיוק של המכונות ופחות על הדיוק של האנשים. זה מייעל תהליכים, מקצר זמנים ומוריד את התלות במקצועיות. הבחירה בשיתוף פעולה עם המגזר הדרוזי אינה מפתיעה, בהתחשב בקרבה שחש לוי אליהם. "הם מחוברים היטב, רבים מהם שירתו בצבא, והילדים שלהם משרתים בצבא. אני רואה בהם חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי, ויש משהו במסורת שלהם שדומה לסיפור של פיברוטקס, בכך שהם שימרו משהו לאורך שנים והתמחו בתעשייה מסורתית. גם במפעל שלנו הייחודיות הגדולה ביותר היא אנשים שעושים את אותו דבר שלושים וארבעים שנה. מנהל מחלקת הדפוס שלנו, לדוגמה, עושה את אותה עבודה ארבעים ומשהו שנה, והוא היום היחיד שיודע לתת מענה לדרישות המתקדמות של העולם המולטי-ספקטרלי. תעשיית הטקסטיל הביטחוני היא תעשייה מובילה וטכנולוגית, ומוכיחה שגם תעשייה שנחשבת מסורתית, מובילה חדשנות פורצת דרך".

באופן מיידי. יום-יומיים אחרי, פתחנו את המחסנים ותרמנו את כל מה שהיה לנו במלאי לחיילים. ברגע שמשרד הביטחון התעשת, דחינו כמעט את כל ההזמנות מלקוחות ברחבי העולם, ונתנו את המענה הטוב ביותר שיכולנו לצה'ל". כמו שאתה נשמע, המפעל שלך לא יכול היה לבחור משווק טוב יותר "אני מסתכל על פיברוטקס, וזה מרגש לראות תעשייה כחול-לבן, באמת כחול לבן, שמצליחה להגיע לטכנולוגיות הכי קיצוניות בתעשייה שהיא מאוד מאוד מסורתית. אנחנו לא חברת תוכנה, שדי ברור היום שאנחנו מובילים בעולם ההייטק. אנחנו מדברים על תעשייה

מאוד מסורתית, עולם שבו התעשיות בתחומים שלנו די נעלמו. כלומר, הן קיימות בסין, במזרח, בתאילנד, בהודו, הן לא קיימות במדינות מערביות. אז באמת זה איזשהו סוג של גאווה מאוד גדולה לראות תעשייה מקומית שבאמת עושה משהו פורץ דרך. "זה שהיום אנחנו חברת ההסוואה הכי גדולה בעולם, ואנחנו עובדים עם הצבאות המובילים בעולם, זה מייצר מצב שבו צבאות מערביים, בין אם זה צבא ארצות הברית, יפן או צבאות אחרים, משקיעים מיליוני דולרים כל שנה כדי שנפתח להם את הטכנולוגיה הבאה, ובסוף אותה טכנולוגיה פוגשת גם את החייל הישראלי. וזה שאנחנו, חברה ישראלית שהתחילה כחברה קטנה, זוכים בפרויקטים הכי גדולים בעולם בתחום שלנו, זה באמת מרגש".

15 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

מתמחה בייצור בשר מתורבת, כלומר לא צריך לשחוט חיה, Aleph Farms אפשר להסתפק בתא שלה. מדובר בתעשייה ידידותית לסביבה, ואפילו כשרה. צמחונים מוזמנים לנסות, טבעונים פחות ומה הקשר לביטחון הלאומי

הגר רוה

ה עולם הקולינרי בישראל בפרט ובעולם בכלל עבר בעשרים השנים מהפיכה של ממש. צמחונות, טבעונות, תחליפים שונים לבעלי רגישויות, נטול גלוטן, נטול סוכר, יש שיגידו נטול טעם. מאחר שטעם הוא עניין נרכש, אפשר להתייחס לבשר מתורבת כאל עוד טרנד בתחום המזון, דידייה טוביה, אבל אם תשאלו את יו"ר פורום חברות הפודטק באיגוד המזון, מדובר ממש בצורך, בעיקר במדינת ישראל. טוביה, ממובילי מהפכת המזון העולמית ויוזם חלוצי בתחום החקלאות ,Aleph Farms התאית, הקים את החברה המובילה בתחום הבשר המתורבת בישראל. "חקלאות תאית היא לא רק עניין טכנולוגי, אלא עניין של ביטחון לאומי", הוא מבהיר. "ביטחון תזונתי הוא היכולת של מדינה לספק באופן בטוח ונגיש תזונה איכותית לאוכלוסייה. "המציאות הישראלית מחייבת אותנו להתייחס לעצמנו כאל מדינת אי, וככזאת אנחנו פגיעים מאוד לכל שיבוש בשרשראות האספקה הבינלאומיות, בין אם בשל סכסוכים, חרמות מהסוג שחווינו בשנים האחרונות, או איומים על נמלים. גידול מקומי של בשר מתורבת, ללא תלות באקלים, בקרקעות או במקורות מים רבים, יכול לספק פתרון קריטי לאתגר הזה".

זה לשלב את הפילוסופיה של החברה והבחירה להתבסס על ידע חקלאי עתיק וערכים קיומיים, כדי להניע חדשנות מודרנית בתחום המזון. בעצם אנחנו שואפים להוביל את תחום החקלאות התאית כהמשך טבעי למורשת החקלאית-טכנולוגית של ישראל". טוביה הגיע לישראל מצרפת בסוף , ועבד כחוקר בתחום 90- שנות ה הביוטכנולוגיה והביוכימיה למזון במכון הוולקני. לאחר מכן עבר לעסוק בחדשנות וסטארט-אפים בתחום הביו-רפואי, לפני ששב לתחום המזון .Aleph Farms והקים את 2016- ב

חלוצה בחקלאות ישראל, מזכיר טוביה, ידועה כחלוצה בתחום החקלאות, עם המצאות כמו הטפטוף ושיטות גידול מתקדמות שהפכו אותה למובילה עולמית בפיתוח פירות וירקות בתנאי אקלים קשים ועם משאבים מוגבלים. טוביה סבור שניתן

לשכפל את ההצלחה הזו בתחום החלבונים מן החי, בעיקר לאור הנתונים שהוא מציג. "כיום, מהבשר הנצרך 88%

100% מהבשר הנצרך בישראל וכמעט 88% "כיום מהמספוא (המזון המשמש לגידול בעלי חיים, במיוחד עו שה מבחינה אסטרטגית"

היתה שיתוף Aleph Farms הקמת The Kitchen פעולה אסטרטגי עם של חברת שטראוס, הרשות Hub לחדשנות והטכניון. "זה היה שיתוף פעולה משולש בין תעשייה, רשות החדשנות ואקדמיה", הוא מספר. "מודל שיתוף הפעולה הזה, המוכר כעמוד תווך באקוסיסטם הישראלי, איפשר לחברה לרתום את המחקר האקדמי, התמיכה הממשלתית והיכולות התעשייתיות כדי לקדם את החקלאות התאית".

100% בישראל מיובא. בנוסף, כמעט מהמספוא (המזון המשמש לגידול בעלי חיים, במיוחד עופות) מיובא. תלות זו בייבוא הופכת את ישראל לחלשה מבחינה אסטרטגית, במיוחד בתקופות של משברים גלובליים או לחץ גיאופוליטי". איך הגעת לתחום הזה? "אני מגיע מתחום הנדסת המזון והביוטכנולוגיה, והחלטתי לשלב ידע מדעי עם ניסיון יזמי כדי להתמודד עם אתגרי המזון הגלובליים. החזון

16

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

בשומן רווי, וגם דל קלוריות. אנחנו פונים ספציפית לצרכנים שרוצים את החוויה של אכילת בשר, עם הטעם והכיף, ועם פרופיל תזונתי בריא יותר. "המוצר הזה פונה לשוק של צעירים שאכפת לו מהתזונה 40 מתחת לגיל פלוס שמפחיתים 60 שלו, וגם לבני באכילת בשר מכיוון שהם מתקשים בעיכול שלו. אז אנחנו נותנים עוד בחירה לצרכן ופתרון מספק. פלח השוק הצעיר פתוח למוצרים חדשים שנותנים גם את יתרונות התזונה והבריאות שהוא מחפש, ולגבי אוכלוסיה מבוגרת יותר צריך להרחיב את החשיפה לידע, כלומר להסביר מהו בשר מתורבת ומדוע הוא מומלץ". הטעם שלו דומה לזה של בשר רגיל? "הטעם של הבשר המתורבת הוא טעם בשרי לכל דבר, מכיוון שיש בו תאים אמיתיים מן החי, הוא טעים מאוד ומרגיש כמו בשר אמיתי". טבעונים יכולים לאכול אותו? "המוצר אינו טבעוני כי מקורו מן החי, אבל צמחונים בהחלט יכולים לאכול אותו".

למשל, אנחנו יודעים להוציא סוכר ממיץ תפוזים טבעי. השנייה , חברה הפועלת YEAT היא במסגרת הכלכלה המעגלית

מה היתרון של בשר מתורבת? "במקום לגדל חיה שלמה, אנחנו מייצרים את המוצר ישירות מתאים של פרה. התהליך הזה כולל לקיחת תאים בודדים מבעל חיים בריא, וגידולם במערכת סגורה ומבוקרת. היתרונות הסביבתיים של הטכנולוגיה הזו הם משמעותיים. תעשיית הבקר המסורתית מפליטות גזי החממה 9%- אחראית לכ העולמיות, ודורשת כמויות אדירות של ליטרים עבור 10,000 עד 1,000- מים, כ קילוגרם בשר אחד. "בשר מתורבת מציע חלופה, כי הוא דורש פחות מים ושטח קרקע, ומפחית באופן דרמטי את פליטות גזי החממה. בנוסף, תהליך הייצור אינו דורש שחיטה של בעלי חיים, מפחית את הצורך בשימוש באנטיביוטיקה וממזער את הסיכון למחלות זיהומיות כמו סלמונלה. אנחנו יכולים לדאוג לייצר יותר בשר וחלבונים עם פחות משאבים, ובדרך הזו לאזן טוב יותר את השימוש במשאבים הטבעיים שלנו על פני כדור הארץ". חדשנות בפודטק טוביה, נשוי ואב לשלושה המתגורר ברעננה, משלב בשיחה גם נקודת מבט אישית וציונית. הוא מתאר את העלייה לישראל כסיפור יזמות הדורש גמישות ויכולת הסתגלות. "המעבר לישראל", הוא מתאר, "הוא לא רק שינוי גיאוגרפי אלא אתגר עמוק הדורש חוסן אישי. כשאתה עושה עלייה, אתה צריך לשכוח חלקית את מה שהיה מוכר בחו'ל". בשר מתורבת הוא רק תחום אחד בו אתה עוסק. בעצם אתה מעורב בהובלת חדשנות רחבה בתחום הפודטק. "כן, בתחום הזה הקמתי שתי חברות , חברה Blue Tree , נוספות. האחת העוסקת בהפחתת סוכר ממשקאות טבעיים תוך שמירה על טעמם ומרקמם.

ומפיקה חלבונים פונקציונליים משמרים משומשים מתעשיית המזון. חברה זו מאפשרת ליצור תחליפי חלב ומוצרים אחרים עם ערך תזונתי משופר וטעם טוב יותר". בעצם אתם מתחרים בתעשייה המסורתית של חברות המזון. "להיפך, יש שיתוף פעולה בין חברות הפודטק לבין תעשיות המזון הוותיקות, שיכולות לשפר את מוצריהן, להפחית את רמת העיבוד ולפתח מוצרים בריאים יותר באמצעות טכנולוגיות חדשות שפותחו על ידי הסטארט אפים. זה דבר שלא מספיק קורה, ולדעתי זה החמצה". מה מעמדו של הבשר המתורבת בעניין הכשרות? היא החברה Aleph Farms" ההראשונה בעולם שקיבלה אישור ממשרד הבריאות הישראלי לשיווק בשר בקר מתורבת, ובנוסף קיבלנו "תהליך הייצור אינו דורש שחיטה של בעלי חיים, מפחית את הצורך בשימוש באנטיביוטיקה וממזער את הסיכון למחלות זיהומיות כמו סלמונלה" פסיקת כשרות מהרב הראשי דוד לאו, המאפשרת לאכול את המוצר כפרווה". איך משווקים בשר מתורבת, יש לא מעט מכשולים מול הצרכנים, לא? "אנחנו מתבססים על פיתוח של מוצרים יחודיים בשוק הבשר. אנחנו לא מתכוונים לחקות נתח קיים של בשר אלא לפתח נתחים חדשים שיציעו ערך ייחודי לצרכנים, לא רק בישראל, עם מגוון תכונות ייחודיות, כמו המוצר הראשון שלנו שעשיר בחלבונים, דל

אף על פי שהשוק נמצא עדיין בחיתוליו, טוביה רואה בו פוטנציאל אדיר לעתיד. "החברה גייסה עד עכשיו מיליון דולר", הוא מפרט, 140- כ "והגידול המשמעותי בהון איפשר לחברה להוריד עלויות ייצור ולשפר את התשתית הטכנולוגית שלה. החברה משתפת פעולה עם ענקיות מזון ,Mitsubishi, BRF בינלאומיות כמו , ומשקיעים בולטים Thai Union- ו כמו השף אייל שני".

17 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

מהמשבר להזדמנות Business Continuity Plan המשכיות עסקית כמנוע צמיחה לתעשייה הישראלית BCP

גיבוי לחלקי חילוף, אספקה תחזוקת מבנים וציוד: שוטפת של ציוד חיוני, הסכמים עם נותני שירות בחירום. שילוב ספקים מקומיים, ניהול מלאי שרשרת אספקה: ביטחון, חוזים עם חלופות לוגיסטיות ודרכי שינוע מגוונות. Disaster( DRP מיגון סייבר, אתרי מערכות מידע: גנרטור, גיבויים UPS ), תשתית Recovery Plan מרובי מיקומים והמשכיות קווי תקשורת. שיתופי פעולה (קונסורציומים) בין מפעלים סמוכים, הסכמות לייצור הדדי או שיתוף תשתיות חירום.

תקופות חירום ומשבר נהפכו לשכיחות באזורנו, ומשפיעות קשות גם על התעשייה הישראלית הניצבת מול מציאות מורכבת, רוויה באי ודאות. המפעלים שאינם נערכים בהתאם מגלים בשעת אמת כי יום אחד של השבתה עלול להפוך לשבר ארוך טווח. לעומת זאת, מצליחים לא רק לשרוד, BCP ארגונים שיישמו תוכנית אלא גם לצמוח ולהתחזק (הפיכת האתגר להזדמנות). ) היא מסגרת BCP(Business Continuity Plan אסטרטגית המתארת כיצד ארגון ימשיך לפעול תחת

אירוע משבר, תוך מזעור נזקים תפעוליים, כספיים, תדמיתיים ולוגיסטיים. מטרת העל היא הבטחת רציפות תפקודית לאורך זמן. לא מדובר בעוד תוכנית מגירה, אלא בגישה ניהולית פרואקטיבית, המצריכה היערכות מקיפה מראש והכוללת מחויבות הנהלה והטמעה שיטתית בארגון.

מערכות אוטומטיות הינן חלק בלתי נפרד מהמשכיות. האצת האוטומציה אינה רק פתרון לייעול והפחתת התלות בכוח אדם, אלא נכס קריטי בתקופות משבר. היא מחליפה כוח אדם בזמינות נמוכה, מקטינה תלות בשרשרת אספקה חיצונית, מאפשרת הפעלה מרחוק וניטור . מפעלים המאמצים 24/7 תקלות תכנון לוגיסטי מתקדם, מערכות אוטומטיות למחסנים וייצור ורצפות ייצור חכמות, מגיעים למשבר מוכנים ומסוגלים להגיב מהר, לדייק את השיבוץ ולהתאושש לפני המתחרים. היא לא רק גיבוי, BCP , ולסיום

מפעלים המאמצים תכנון לוגיסטי מתקדם, מערכות אוטומטיות למחסנים וייצור ורצפות ייצור חכמות, מגיעים למשבר מוכנים ומסוגלים להגיב מהר, לדייק את השיבוץ ולהתאושש לפני המתחרים

הינן BCP- סוגיות מרכזיות ב ,)Risk Assessment( זיהוי סיכונים כלומר הסתברות וחומרת הסיכון. הכוונה היא הערכת ההסתברות לרציפות תפקודית של המפעל, מהי רמת הקריטיות של כל תחום בפעילות על הייצור, האספקה והלקוחות, ואלו השפעות נלוות ייווצרו על מערכות תומכות. לאחר שלב המיפוי, יש לבצע פעולות של מזעור ) ובניית תוכניות תגובה ריאליות Mitigation( סיכונים ונבחנות, כגון פיזור מלאים, הקמת אתרי גיבוי, הכשרת צוותי תחזוקה בחירום, עבודה מול ספקים חלופיים ועוד. יש מספר היבטים, שעל מפעלים תעשייתיים BPC- ל לקחת בחשבון: תרחישים של חוסר בזמינות עובדים כוח אדם: (סגר, פינוי יישובים, גיוסי מילואים ועוד) מחייבים הכשרות חוצות תפקידים, יצירת צוותים מגבים ושימוש בטכנולוגיות אוטומציה להפחתת תלות.

אלא אסטרטגיה עסקית של ממש. מפעל שמיישם תוכנית אינו רק שורד משברים, הוא מבטיח את עתידו. BCP מדובר בכלי ניהולי מהמעלה הראשונה, שמאפשר לנהל סיכונים, להיערך לאירועים קיצוניים ולמצות את הפוטנציאל גם בזמנים קשים. חברת רוזנשטוק, המובילה בתחום התכנון הלוגיסטי, מערכות מידע וייעול שרשרת האספקה, מציעה ייעוץ תעשייתיות, החל BCP וליווי מקצועי בבניית תוכניות משלב התכנון ועד היישום. נשמח לעמוד לרשותכם.

לפנייה מקצועית בנושא: office@rosenstock.co.il | www.rosenstock.co.il

תוכן שיווקי

19 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

20

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

אבן דרך חברות 2,000- לראשונה התאחדות התעשיינים מונה יותר מ

דבר המנכ"ל

חברים יקרים, לאחרונה רשמנו ציון דרך חשוב בהתפתחותה של התאחדות התעשיינים בישראל, כשלראשונה בתולדותינו אנו מונים יותר חברות תעשייה 2,000- מ והייטק. רק בעשור האחרון .50%- גדלנו ביותר מ

נתוני התאחדות התעשיינים

2025 חציון ראשון

דוחות סיור 900

צילום: מנחם ואיתי רייס

הזדמנויות עסקיות 2,141 פניות שירות 3,654 הכשרות ואירועים 149 2024 חציון 126 משתתפים בהכשרות ואירועים 4,814 2024 חציון 4,480

זהו הישג משמעותי לא רק במספרים, אלא במהות ובחזון של התאחדות התעשיינים, לפעול ביחד לשיפור הסביבה העסקית ולקידום מטרות התעשייה וההייטק בישראל. התעשייה הישראלית שבה ומוכיחה את עצמה גם במלחמה כמי שמבטיחה את העצמאות הייצורית, החל ממוצרי מזון והיגיינה, וכלה במוצרים ביטחוניים מתקדמים. התעשייה היא מנוע הצמיחה של הכלכלה והחדשנות, וכל חברה תעשייתית, קטנה כגדולה, היא חלק מחוט השדרה הייצורי של המשק הישראלי. את זאת עלינו להמשיך ולהזכיר למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. הציון הזה הוא גם קריאה להמשך הדרך. נמשיך לשאת באחריות הכבדה לייצג את התעשייה וההייטק, לפעול בנחישות לחיזוק מעמד התעשייה, להבטיח תנאים תחרותיים ולהוביל מדיניות פרו תעשייתית שתאפשר לתעשייה לצמוח. בהזדמנות זו אקרא לכם להצטרף לפעילויות הענפות של ההתאחדות, להשפיע, להתעדכן וליצור קשרים חבריים ועסקיים. תודה מיוחדת לעובדי ההתאחדות המסורים והמצוינים, אשר מטפלים באלפי פניות בשנה ופועלים ללא הרף לייצוג התעשייה וההייטק בכל צמתי קבלת ההחלטות.

נתוני הקרן ההדדית

2025 בחציון הראשון של מפעלים קיבלו הלוואות להון חוזר ע"ס 5 ₪ מ' 5.5 DB הלוואות בטיפול בבנקים וב- להון חוזר 8 לציוד 2 10 הלוואות

בברכה, רובי גינל מנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל

מענקים

עבור ₪ מ' 1.5 126 מפעלים בחציון הראשון שילמנו 2025 של

21 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

הפעם אנחנו שואלים

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים

כך הפכתי מסוציאליסט לליברל כלכלי עידן ארץ, כתב אנרגיה ודאטה של עיתון גלובס: "עכשיו, אחרי שהאיום האירני נחלש, יש הזדמנות לשפר את הכלכלה הישראלית"

הגר רוה

מ גיל די צעיר נמשך עידן ארץ לתחום הכלכלה, תחילה לסוציאליזם, אבל כבר כנער שינה את התפיסה הערכית שלו והפך לליברל. "אולי שינוי העמדות האידיאולוגיות שלי תרמו לכך שמגיל צעיר נמשכתי להתעמק בכלכלה", הוא מנסה להסביר. "הייתי סוציאליסט, והיום אני ליברל מתוך הבנה שדרך מדיניות טובה ונכונה אפשר לשפר את החיים של האנשים ושל החלשים בחברה. אז למדתי באוניברסיטה כלכלה והיסטוריה, זה מלהיב אותי ואני מתרגש מהתחום הזה בכל פעם מחדש". לא במפתיע, הוא גם עשה מזה קריירה. "מזה ארבע שנים אני עיתונאי בעיתון גלובס, כותב על כלכלה ברשתות החברתיות, בתחילת דרכי בעיקר בפייסבוק, והיום יותר בטוויטר ובטיקטוק. אני מביע את דעתי על הדברים שאני מאמין בהם, מספק סקירות ומעביר ידע. אני אוהב לחקור ולהביא דברים לידיעת הציבור, זה כיף גדול". נסה להסביר איך עובדת כלכלה בצל המלחמה. "ראשית אני רוצה להתייחס לחוסן של המשק הישראלי בזמן מלחמה.

עידן ארץ צילום: פרטי

22

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

איכותית, תחרותית, יצואנית, שגם בן אדם בלי סנטימנט ציוני ירצה את התוצרת של המפעל הישראלי, כי זה הכי טוב. משק שמבוסס אך ורק על ייצור עצמי הוא בלתי אפשרי, לכן אנחנו צריכים לשאוף שהכלכלה הישראלית תתמקד בדברים שהיא טובה בהם, ולא להגן על אף אחד מתחרות מבחוץ". אחרי כל דברי השבח היחסיים שלו על הכלכלה הישראלית, ארץ מודה שלגבי הכלכלה העולמית הוא פסימי הרבה יותר. "לאחר כשלושה עשורים של גלובליזציה וסחר עולמי שזינק, אנחנו רואים שהמטוטלת נעה לכיוון ההפוך, של התפצלות והתנתקות. קצת כמו שהיה במלחמה הקרה, וזה

ברוב האויבים שלנו, דרישות מערכת הביטחון שלנו אמורות לרדת. השקעה של מיליארדים בביטחון, תבוא על חשבון ההוצאות החברתיות ותתבטא במיסים גבוהים, כך שתוספת מסיבית לתקציב הביטחון זה לא הדבר שאנחנו צריכים לעשות. זה גם יעבור לחשבון הגירעון ויגדיל את הריבית". תעשייה כחול-לבן ארץ מודה שיש מחלוקת בינו לבין התאחדות התעשיינים בשאלה האם להגן על הייצור המקומי בעזרת חסימות סחר. "אני מאמין שמה שמייצר תוצרת מקומית, תחרותית ואיכותית זה שוק חופשי, ייבוא וסחר חופשי", הוא אומר. תעודת זהות ירושלים מגורים: 30 גיל: עידן ארץ שם:

בזמן הקורונה היתה תוספת של חסכונות ואנשים ניצלו את זה בשנים שלאחר מכן, מה שגרם לכך שלמרות שזורקים עלינו טילים והורגים אנשים, הכלכלה איכשהו נשארת יחסית חזקה. בסוף אנשים מוציאים כסף, כי לרוב האנשים יש בעצם את החוסן הכלכלי, וזה הישג שלנו בתור עם ובתור ציבור. אנחנו רואים את זה גם בשוק ההון וגם בנתוני ההכנסות של משקי הבית, סך הכל השכר הריאלי די יציב". ומה יקרה פה אחרי המלחמה? "יש לנו עכשיו הזדמנות משוגעת לשפר באמת את הכלכלה הישראלית, במיוחד אחרי שירד מאיתנו, או לפחות נחלש, חלק מהאיום האירני. אם נצליח לסיים את המערכה בעזה בדרך כזו או אחרת, נוכל לקבל יותר השקעות, לייצר ולהיטיב את רמת החיים שלנו". זה יקרה, מבהיר ארץ, רק אם כל המגזרים ייכנסו לשוק העבודה וישאו בנטל. "אם הממשלה תפתח את המשק לתחרות בכל מיני מקומות שזה נדרש, תהפוך את עשיית העסקים למשתלמת יותר, בין היתר על ידי איזון הוצאות והכנסות, ואפילו תוריד מיסים, נוכל לראות שהתוצר לנפש שלנו הופך למהגבוהים בעולם. "כמובן שלשם כך צריך לצמצם את חברת הלומדים ההמונית, כלומר הממשלה תצטרך למצוא דרך לשלב את החרדים בשוק העבודה. אנחנו צריכים לעודד אקטיבית את כל המגזרים בארץ להיות שותפים בנטל הכלכלי, כולל המגזר הערבי. ועוד לא אמרתי מלה על הנטל הצבאי, אבל גם זו נקודה חשובה בעיניי". על מנת להסיר ספק, מבהיר ארץ כי דווקא עכשיו, לדעתו אין להגדיל בתקציב הביטחון. "מדברים על העלאת התקציב בעשרות מיליארדי שקלים, וברור לכולם למה חשוב שיהיה לנו צבא חזק, ומתוקצב ואיכותי. אבל כן, דווקא עכשיו, כשהצלחנו להכות בצורה חזקה

נשוי לליאור, מקדמת אתרים בגוגל, גרים בירושלים "אחרי כמה שנים שחיינו מצב משפחתי: כנוודים דיגיטליים באיסטנבול, מצפה רמון, ירוחם וחיפה. ליאור חיה בירושלים לא מעט שנים וכאן נמצאת הקהילה שלה, ואני מאוד אוהב את העיר". "התחביב העיקרי שלי הוא היסטוריה עתיקה של המזרח הקדום, המזרח היסטוריה כתחביב: התיכון של פעם. זאת מבחינתי ההיסטוריה שלנו, ואני טוען שמה שקרה לאחר תקופת הברונזה נחשב כאילו הוא התרחש לאחרונה". "שני ההורים שלי אנשי הייטק, אבל היום אמא שלי עושה דברים אחרים חילוני מסורתי: ומופלאים בתחום החינוך וההשקה שלו עם מדעי המחשב. אני מגיע מבית חילוני לגמרי, משפחה שעלתה מרומניה הקומוניסטית ולא היתה לה זיקה לדת כזו או אחרת, אבל אני דווקא מסורתי ולומד המון יהדות, זה מעשיר את החיים שלי בעוד מימד".

במקרה הטוב. המקרה הרע הוא שכל מדינה תהיה לעצמה, מה שיוריד את ההתמחות בייצור ואת הערך של המערכת הגלובלית. "הגופים הבינלאומיים כמו קרן המטבע, הבנק העולמי וכו', מקצצים את תחזית הצמיחה העולמית, מה שאומר שרמת החיים שלנו לא תמשיך להשתפר. זה הדבר שאני חושש ממנו, וזה הולך ומתגבש. אז אני לא יודע לאן זה הולך, ההיסטוריה מתרחשת לנגד עינינו, ולאחרונה בקצב הרבה יותר גבוה".

"תנאים של תחרות, והתחושה הזאת שאם אני לא אהיה מספיק טוב, מספיק יעיל, לא אשקיע בדברים הנכונים, מישהו אחר יהיה טוב ממני, התחושה הזאת בריאה לצמיחה כלכלית. "אנחנו רואים שהיכן שקיימות יותר הגנות על הכלכלה הישראלית, למשל בחקלאות הקלאסית, אין כמעט צמיחה בייצור. ולא סתם חוששים מהייבוא, כי אחרי שמגוננים על איזה מגזר כל כך הרבה זמן, הוא מתנוון. ואני רוצה שבכלכלה הישראלית תהיה תעשייה

23 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

עצות טובות

חיוניים להצלחה עשרה טיפים עם מוצר בפיתוח עצמי בכל גיליון אנו מארחים מומחה בתחומו, המעניק עצות מקצועיות ושימושיות לתעשיינים/יות והפעם: נועם קפלן, מנכ"ל מתוק וקל

את הסיפור שלכם - אתגרים, צוות, מקורות השראה - במיוחד בהקשרים ביחס לישראליות. 6 ישראל דגש על יזמות ופיתוח: start-up ממתגת את עצמה בתור . שלבו את הסיסמא בפרסומים nation והדגישו את החדשנות שמקורה במדינה. 7 דע את הכלים העומדים לרשותך: המדינה והגופים השונים שבה, מציעים כלים רבים לעזרה, החל מסיוע כספי משלב הרעיון והפיתוח, דרך הייצור ועד לשיווק ומציאת לקוחות בחו"ל. התייעץ עם ההתאחדות וגופים אחרים כדי למקסם את הכלים העומדים לרשותך. 8 כחלק מהחברה כל ישראל חברים: היצרנית בישראל, לאורך השנים יש לכם היכרות עם קולגות שהיו במצבים דומים בתהליך, ויכולים לתרום לכם. התייעצו, שתפו ואם אתם לא מכירים מישהו מדויק לצרכים שלכם, סיכוי גבוה שחבר קרוב יכול לקשר אתכם למי שצריך. כישראלים, ובעיקר כיצרנים, עזרה הדדית קיימת בשפע. 9 דגש על הערך הישראלי והזהות שים דגל ישראל או תו הציונית: מיוצר בישראל כדי להעצים את ההישג המקומי ולזכות באמון הצרכנים. 10 תיהנה צ'יק צ'ק לאט לאט: מתרבות העבודה בישראל של ריצה קדימה בספרינט אל היעד, אך אל תקפוץ מעל הפופיק עם הוצאות על רכישות כבדות. גם כדי לא להכביד על התזרים, וגם על מנת לגדר סיכונים.

בשוק תחרותי, הצלחת מוצר בפיתוח עצמי מחייבת תכנון מפורט והבנה מדויקת של צרכני קהל היעד. לפניכם עקרונות מרכזיים שיאפשרו לכם לפתח את המיזם שלכם ביעילות, ולמקסם את הסיכויים להצלחה. 1 הצורך לשמו נועד המוצר: בדיוק זיהוי כמו שגרהם בל טעה כשחשב שהטלפון שהמציא ישמש לשמיעת קונצרטים ולא לשיחות, כך יש להבין מה יכולה לעשות ההמצאה שלך ומה השימוש שיעשה בה הלקוח. מחקר שוק מהיר יכול לגלות הרבה מעבר למה שחשבת. 2 (המשתמשים זיהוי קהל היעד זיהוי מדויק של פלח והרוכשים): האוכלוסייה שיצרוך את המוצר, בין אם אלה רוכשים שישלמו עליו או משתמשים שישתמשו בו. לכל אחד צריך להבליט במוצר חדש יש הרבה שינויים מהירים שצריכים להתבצע לאורך כל שלבי החיים הראשונים. התבסס על ספקים מקומיים שיתנו שירות מהיר וטוב. 4 הגודל ישראל כפיילוט מושלם: הגיאוגרפי הקטן, מגוון האוכלוסייה והדמיון במבנה למדינות מערביות אחרות, הופך את ישראל לפיילוט המושלם עבור מוצרים חדשים. השקת מוצרים ופיתוח בישראל יתרמו רבות לקידום העסק במהירות, בראיה גלובלית. 5 לקוח ישראלי שקיפות ואותנטיות: מעריך פשטות, הגינות וכנות. הדגישו את היתרון בשימוש במוצר שלך. 3 התבסס על ספקים מקומיים:

תפקיד: מנכ"ל מתוק וקל בע"מ תואר ראשון השכלה: ושני במנהל עסקים 3+ נשוי משפחה:

24

2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'

*יובהר כי אין בפרסום זה משום המלצה ומתוק וקל מזמין את הקוראים לפנות ולקבל יעוץ פרטני בהתאם לצרכי הארגון וחשיפותיו.