התאחדות התעשיינים | אזור התעשייה, גיליון אוגוסט 2025

אזור התעשייה התאחדות התעשיינים

מארצות הברית לחרבות ברזל פיברוטקס, חברה ותיקה בהתאחדות התעשיינים. מאז הצטרפותה, לפני שנה, מלווה ההתאחדות את 60- כ המפעל ומסייעת בהתפתחותו העסקית, אם זה ברגולציה וסיוע בתחום המוניציפאלי, יעוץ בתחום דיני עבודה, סיוע באתגרים הקשורים למכרזי משהב"ט, פתיחת שווקים בינלאומיים ועוד. החברות בהתאחדות סייעה לא פעם להמשכיות פעילות החברה (לדוגמא בתקופת הקורונה). לפני שבע שנים, כשזכו במכרז גדול לצייד את צבא ארצות הברית, נאלצו להקים שם מפעל זהה לזה שבישראל. "אני מסתכל על פיברוטקס, וזה מרגש לראות תעשייה כחול-לבן, באמת כחול-לבן, שמצליחה להגיע לטכנולוגיות הכי קיצוניות בתעשייה שהיא מאוד מאוד מסורתית. אנחנו מדברים על תעשייה מאוד מסורתית, עולם שבו התעשיות בתחומים שלנו די נעלמו" זאת בשל חוק בארי, שקובע שכל טקסטיל שנרכש על ידי הממשלה או הצבא האמריקני חייב להיות מיוצר כולו בתוך ארצות הברית, החל מחומר הגלם הבסיסי ועד המוצר הסופי. המפעל הזה, אומר לוי, מאוד הועיל לישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל. "הקמנו בארצות הברית מפעל ורטיקלי מלא, עם שני קווי ייצור ושרשרת אספקה כפולה. זה עזר לנו מאוד אחרי השבעה באוקטובר, שכן ספקים מקומיים גמגמו, ואילו לנו היתה גמישות ייצורית ושרשרת אספקה כפולה שאפשרו לנו להביא כמויות גדולות של מוצרים בזמני אפס". איך באמת התנהלתם בזמן המלחמה? "בבוקר השבעה באוקטובר הבינו בצבא שאין להם שום דבר רלוונטי ועדכני, ופתאום נדרשו כמויות גדולות

מהמפעל למתפרה הדרוזית בנוסף לייצור חומרי הגלם, פיברוטקס מתמחה בגזירה ותפירה של המוצר בהתאם לאפליקציה הנדרשת. "כשמדובר בכמויות גדולות", מספר לוי, "אנחנו לא יכולים לעשות זאת בתוך הבית. השותפים הטבעיים שלנו הן המתפרות הדרוזיות, שיש להן יכולת מקצועית וכמותית לבצע עבודות תפירה ברמה גבוהה ובכמויות 13-15 גדולות. זה תהליך שהחל לפני שנה. "היום ישנן טכניקות תפירה ומכונות שמקצרות את זמן העבודה, אך עדיין נדרשת מכונת תפירה ובן אדם. אנחנו מנסים להוריד את התלות במקצועיות של בני אדם, שהיא אחת מנקודות התורפה המרכזיות. לא נוותר על אנשים בעתיד הנראה לעין, אלא נסתמך יותר על הדיוק של המכונות ופחות על הדיוק של האנשים. זה מייעל תהליכים, מקצר זמנים ומוריד את התלות במקצועיות. הבחירה בשיתוף פעולה עם המגזר הדרוזי אינה מפתיעה, בהתחשב בקרבה שחש לוי אליהם. "הם מחוברים היטב, רבים מהם שירתו בצבא, והילדים שלהם משרתים בצבא. אני רואה בהם חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי, ויש משהו במסורת שלהם שדומה לסיפור של פיברוטקס, בכך שהם שימרו משהו לאורך שנים והתמחו בתעשייה מסורתית. גם במפעל שלנו הייחודיות הגדולה ביותר היא אנשים שעושים את אותו דבר שלושים וארבעים שנה. מנהל מחלקת הדפוס שלנו, לדוגמה, עושה את אותה עבודה ארבעים ומשהו שנה, והוא היום היחיד שיודע לתת מענה לדרישות המתקדמות של העולם המולטי-ספקטרלי. תעשיית הטקסטיל הביטחוני היא תעשייה מובילה וטכנולוגית, ומוכיחה שגם תעשייה שנחשבת מסורתית, מובילה חדשנות פורצת דרך".

באופן מיידי. יום-יומיים אחרי, פתחנו את המחסנים ותרמנו את כל מה שהיה לנו במלאי לחיילים. ברגע שמשרד הביטחון התעשת, דחינו כמעט את כל ההזמנות מלקוחות ברחבי העולם, ונתנו את המענה הטוב ביותר שיכולנו לצה'ל". כמו שאתה נשמע, המפעל שלך לא יכול היה לבחור משווק טוב יותר "אני מסתכל על פיברוטקס, וזה מרגש לראות תעשייה כחול-לבן, באמת כחול לבן, שמצליחה להגיע לטכנולוגיות הכי קיצוניות בתעשייה שהיא מאוד מאוד מסורתית. אנחנו לא חברת תוכנה, שדי ברור היום שאנחנו מובילים בעולם ההייטק. אנחנו מדברים על תעשייה

מאוד מסורתית, עולם שבו התעשיות בתחומים שלנו די נעלמו. כלומר, הן קיימות בסין, במזרח, בתאילנד, בהודו, הן לא קיימות במדינות מערביות. אז באמת זה איזשהו סוג של גאווה מאוד גדולה לראות תעשייה מקומית שבאמת עושה משהו פורץ דרך. "זה שהיום אנחנו חברת ההסוואה הכי גדולה בעולם, ואנחנו עובדים עם הצבאות המובילים בעולם, זה מייצר מצב שבו צבאות מערביים, בין אם זה צבא ארצות הברית, יפן או צבאות אחרים, משקיעים מיליוני דולרים כל שנה כדי שנפתח להם את הטכנולוגיה הבאה, ובסוף אותה טכנולוגיה פוגשת גם את החייל הישראלי. וזה שאנחנו, חברה ישראלית שהתחילה כחברה קטנה, זוכים בפרויקטים הכי גדולים בעולם בתחום שלנו, זה באמת מרגש".

15 2025 • אוגוסט 22 גיליון מס'