גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

132 גיליון

מנחם שמול, האיש שנגע בשמיים: הלביא והמורשת שלא נמחקת שי שגב

למה שמותר לטייס המבצעי הרגיל: “טייסי הניסוי מחויבים לצאת באופן בולט מהתחום המותר למשתמש”, מסביר שמול, “על מנת להבטיח מרווח ביטחון משמעותי... עד למעטפת הפיזיקלית שכאשר יוצאים ממנה, כלי הטיס אובד”. במהלך הקריירה, המפגשים של שמול עם “אובדן הכלי” היו קרובים בצורה מצמררת. במסגרת פיתוח מטוס ה”כפיר”, נדרש שמול לבצע סדרת ניסויים מסוכנת במיוחד של אובדן שליטה מכוון (סחרור). ) 350 “היה צורך בביצוע מאות ניסויים ( של הוצאת המטוס ממעטפת הטיסה המותרת”, הוא משחזר. הניסויים הללו היו קריטיים – חיל האוויר כבר איבד מטוסים וטייסים שלא הצליחו לצאת ממצבים כאלה. לאחר ששמול וצוותו פיצחו את השיטה והדריכו את הטייסות, לא אבד עוד אף כפיר כתוצאה מאובדן שליטה. אך לא תמיד הדברים הלכו לפי התוכנית. באחת מטיסות הניסוי על אב-טיפוס של רגל, טעות 5,000 הכפיר, בגובה נמוך של אנוש בביצוע פנייה בעומס גבוה גרמה למטוס לצאת משליטה: “לו הייתי נשאר שניות נוספות לא הייתי 3 בתא הטייס נשאר בחיים”, מספר שמול על הרגע שבו נאלץ לנטוש את המטוס ששקע במהירות עצומה אל מימי הים התיכון. במקרה אחר, בניסוי בחו”ל על מטוס זר שעבר השבחה, המנוע כבה (הזדקר) בדיוק ברגע הקריטי של “הליכה סביב”. עם גלגלים מתקפלים ומטוס מנמיך, שמול ביצע התנעה באוויר בנתונים בלתי אפשריים. “האירוע נמשך שניות, הארוכות ביותר בחיי”, הוא 28 מעיד.

הוא היה שם כשהמיראז’ים הראשונים חצו את שמי הארץ, הוא כמעט ואיבד את חייו בניסויים שקבעו את גבולות המעטפת של הכפיר, והוא היה האיש שאחז בסטיק והכריז בקול רועד מהתרגשות: “הלביא באוויר”. סא”ל במיל’ מנחם שמול, טייס הניסוי שנות קריירה 55 הראשי המיתולוגי, על בתעשייה האווירית, על הרגעים בהם המוות היה קרוב מתמיד, ועל המטוס שהפך לאגדה עוד בחייו ישנם רגעים בהיסטוריה של מדינה שנצרבים בתודעה הקולקטיבית. עבור עובדי התעשייה האווירית, ועבור חובבי ביום 13:21 תעופה בכלל, השעה , היא רגע כזה. על 1986 בדצמבר 31 ה המסלול עמד מטוס קרב לבן, בעל כנפי דלתא וקנארדים, פרי פיתוח ישראלי עצמאי שנחשב אז למתקדם מסוגו בעולם. בקוקפיט ישב מנחם שמול, טייס הניסוי הראשי. כשהגלגלים ניתקו מהקרקע, שמול הכריז באופן ספונטני: “המטוס באוויר, הלביא באוויר”. המשפט הזה לא היה רק דיווח טכני, הוא היה תמצית של גאווה לאומית, פסגה טכנולוגית והתפרצות רגשות של אלפי עובדים. אך הדרך לאותו רגע היסטורי, ומה שקרה אחריו, הם סיפור חיים שלם של איש אחד, שקשר את גורלו בגורל התעשייה האווירית שנה. 55 במשך לא המסלול הרגיל דרכו של מנחם שמול לתא הטייס של מטוסי הניסוי לא הייתה טריוויאלית. בעוד רבים ממפקדיו בחיל האוויר ניסו

מנחם שמול לנתב אותו לתחום הפיקודי, שמול נמשך דווקא לברזלים, למכניקה ולפיזיקה. הניצוץ הראשוני נדלק אצלו עוד כחניך בכפר הירוק, כשראה את מטוסי המיראז’ הראשונים מגיעים ארצה. אבל האהבה האמיתית שלו הייתה השילוב בין טיסה , כשחיל האוויר 1970 לטכנולוגיה. בשנת סירב לשלוח אותו ללימודי הנדסה, שמול עשה מעשה נועז: הוא פנה לתעשייה האווירית והציע את עצמו כטייס וכאיש טכני, בתמורה למימון לימודי ההנדסה שלו. התעשייה האווירית הסכימה, וכך החל רומן שנמשך מעל לחמישה עשורים. לרקוד עם המוות: אומנות טיסת הניסוי ״להיות טייס ניסוי פירושו הרבה יותר מאשר להיות טייס מצוין ״. כפי ששמול מגדיר זאת, “התפקיד הוא בראש ובראשונה ניהול סיכונים”. המטרה היא לגשר בין התכנון ההנדסי לבין המציאות בשמיים, ולדחוק את המעטפת אל מעבר

22