גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

134 גיליון

צלצל – הפנטגון הודיע על זכייה בחוזה לייצור שמונה מערכות ראשונות. לשבור את תקרת הזכוכית (והשמיים): פרויקט ההרון , הררי והצוות זיהו 90 בתחילת שנות ה את העתיד: חלוקת עולם הכטב”מים לקטגוריות טווח וגובה. החזון היה שאפתני (גובה בינוני, שהייה ארוכה) Male – מטוס שעות. כך 48 שיוכל לשהות באוויר עד נולד ה”הרון” (מחץ). רבים חשבו שזהו פרויקט מגלומני. צבי ארזי ושלמה צח ממרכז הנדסה ניהלו את פיתוחו של ה״הרון״. האתגר ההנדסי המרכזי היה הדלק: כדי לאפשר שהייה כה ארוכה מבלי להכביד על הגוף, המהנדסים הכניסו את הדלק לכנפי המטוס – דבר שלא נעשה קודם לכן במל”טים. הרגע . ההרון המריא 1995 הגדול הגיע באפריל במאי 2 באפריל בבוקר ונחת רק ב- 30 ב- שעות 51 אחר הצהריים. משך הטיסה: רצופות, ועדיין נותר דלק לחמש שעות נוספות. טייס בחיל האוויר כינה אותו של המל”טים”, והוא הפך 16 “האף-

”. אהוד ברק, אז מפקד אוגדה, 19 “ערצב התלהב כל כך מהיכולת לראות מעבר לגבעה, שביקש שהמטוס יטוס ללא הפסקה – דרישה שהולידה את הצורך בשיפור זמן השהייה. “האדם לפני הטכנולוגיה”: להקים מפעל מאפס , סגירת פרויקט ה”לביא” 1987 בשנת הותירה חלל עצום, אך יחד עם הזכייה במכרזים וההכרה בחשיבות המזל”טים, הוחלט להקים מפעל ייעודי – “מלט”. הררי, ששהה בארה”ב, הוזעק ארצה לנהל אותו. ההתחלה הייתה חלוצית במלוא מובן המילה. הצוות המייסד הורכב ממהנדסים צעירים ונלהבים: חלקם בוגרי אוניברסיטה טריים כמו יאיר דובסטר, שמעון אדרי ומוטי נירנברג, אחרים חובבי דגמים כמו נפתלי הורוביץ ויעקב ליבני, ואנשי תעופה מנוסים כמו מיכאל שפר ושמואל כהן. אנקדוטה שממחישה את הרוח היזמית קשורה בריהוט המשרדי: כשהצוות קיבל האנגר ריק, העובדים הגיעו בידיים ריקות. שלמה גרינברג, מנהיג עובדים אכפתי, לקח כמה

אנשים למגרש הגרוטאות של התעשייה האווירית, אסף שולחנות וארונות ישנים וריהט את המשרדים, “כך הקמנו את התחלת מפעל מל”ט”, נזכר הררי. דוד מול גוליית: הניצחון באמריקה אחד ההישגים המרשימים ביותר היה פרסם 1988 החדירה לשוק האמריקני. ב הפנטגון מכרז למערכות לטווח קצר. בתעשייה האווירית הבינו שזהו רגע קריטי. למרות ששותפים פוטנציאליים סירבו להצטרף בטענה שצבא ארצות הברית לא יבחר בטכנולוגיה ישראלית, הררי התעקש ושכנע את המנכ״ל משה קרת (ז״ל) לגשת כקבלן ראשי – מהלך חסר תקדים. בשלב התחרות מול מקדונל דאגלס הענקית, הצוות הישראלי הקים בסיס בעיירה דמינג בניו-מקסיקו, בשדה תעופה מוזנח ממלחמת העולם השנייה. במשך כשנה, בניהולם של מיכאל שפר ויאיר דובסטר, בוצעו טיסות מבחן אינטנסיביות. התוצאה הייתה חד משמעית: המערכת הישראלית ) הציגה ביצועים אמינים הרבה Hunter( הטלפון 1992 יותר מהמתחרה. ביוני

>> 18 המשך בעמ׳

17