גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית
134 גיליון
סלוניים וריקודי עם בתוך מתחם התעשייה האווירית עבור הגיל השלישי”, הוא מגלה, “כך שהפנסיונרים יעסיקו את עצמם פעם בשבוע”. עד שזה יקרה, אם תראו רכב ביהוד שממנו בוקעת מוזיקה ושמחת חיים, דעו שזה כנראה יהודה, בדרך לעוד משימה של נתינה: “איפה שקוראים לי אני זמין”, הוא מחייך, “אפשר להקפיץ אותי”.
כאילו אני עובד, אבל לא מקבל שכר”. קריאה לחברים מהתעשייה האווירית ליהודה יש מסר ברור לחבריו הגמלאים. הוא חולם לראות את כל גמלאי התעשייה האווירית יוצאים מהבית ומתנדבים, אפילו בדברים הקטנים ביותר כמו חלוקת תה במרכזי יום: “יש אנשים שלא יצאו מהבית כמה שנים, ואני רוצה לתת להם איכות חיים”, הוא מסכם. ויש לו גם חלום קונקרטי לעתיד הקרוב: להחזיר את השמחה לתוך הבית שבו גדל מקצועית. “אני רוצה להכניס ריקודים
מאז שיצא לפנסיה, הוא מתייצב בבסיס “נחשונים” ליד בית אריה. שם, יחד עם קבוצת מתנדבים, הוא מכין קיטבגים וציוד ללוחמים, דואג שהמלאי יהיה מוכן לכל תרחיש. למרות ההוקרה לה הוא זוכה, יהודה נשאר צנוע וממוקד מטרה. “זה טבוע אצלי, זה בדם”, הוא אומר. כשהוא נשאל האם אפשר “להדביק” אחרים בחיידק ההתנדבות, הוא ריאלי: “אנשים לא נרתמים בקלות. צריך להיות מחויב לתחום
14
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker