גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

133 גיליון

פורץ דרך בשמיים סיפורו של גבי אלוני ופיתוח פרויקט התדלוק

האווירי בתעשייה האווירית

שי שגב

, נולד בצרפת, 84 גבי אלוני, כיום בן ובילדותו חווה את מוראות מלחמת העולם השנייה. הוא ניצול שואה, וזיכרונות ילדותו שזורים בצל מפציצים שחלפו מעל ראשו: “היינו נתונים להפצצות של הבריטים והאמריקנים”, הוא מספר, וקולו מהדהד זיכרון רחוק. “הסתכלתי על המטוסים, ואמרתי לעצמי שכנראה יותר כיף למעלה מאשר למטה”. התשוקה הזו למטוסים לא נטשה אותו. היא הפכה למנוע שמניע אותו לאורך כל חייו. בישראל הבין במהירות כי ייעודו הוא לשרת את ביטחון המדינה. הוא היה עתודאי, וכך התגייס לענף הנדסה בחיל האוויר. ניסיונו להיות טייס נבלם בגלל ראייה לא מושלמת, אך זה לא ריפה את ידיו: “החלטתי להיות מהנדס מטוסים”, הוא מסביר, כשהוא מבהיר שההחלטה הייתה מודעת ומכוונת: “יעדתי את עצמי למסלול שבעיקרון מביא תרומה לביטחון 1962 ולא לתחום האזרחי”. בשנת סיים בהצטיינות את לימודי ההנדסה האווירונאוטית בטכניון, ובכך החל את דרכו המקצועית שעיצבה את עתיד חיל האוויר. לאחר ששירת כמה שנים בקבע, אלוני 1969 גויס לתעשייה האווירית בשנת על ידי חבר לספסל הלימודים. הוא החל את דרכו בפרויקט “טכנולוג” – פרויקט מהפכני להשתלת מנוע אמריקני במטוס המיראז’ - לימים אב טיפוס של מטוס הכפיר. אולם, למרות החדשנות שבעבודה, אלוני מצא את עצמו במהרה

הצעד הראשון: תדלוק מטוסי בואינג והאתגר הבא 707 בתחילת שנות השבעים, אלוני כבר היה בתעשייה האווירית. הוא עבד על פרויקטים שונים, אך המפגש ששינה את הכול הגיע מהמזרח התיכון. משלחת מחיל האוויר האיראני הגיעה לתעשייה האווירית וביקשה לבדוק אפשרות להתקנת מערכת . 707 תדלוק אווירי על מטוסי בואינג “הם אמרו לנו: ‘ראינו שיש לכם התקנה על מטוסי הסטרטוקרוזר, והאם אפשר להתקין משהו דומה על מטוסי בואינג?’”, נזכר אלוני. הוא וצוותו הבינו מיד שהם לא עשו שיעורי בית על מטוסי בואינג, ואלוני, מתוך אכזבה על המצב, החל לעשות חישובים “מתחת לשולחן” כדי להרחיב את הידע ולבסס פתרון. לאחר מכן הגיעו מדרום אפריקה עם בקשה דומה. חיל האוויר, שהכיר את פעילותו של אלוני, הפנה אותם ישירות אליו. כך נולד פרויקט התדלוק ממטוסי . “זו הייתה ההתחלה של 707 בואינג בתחילת שנות 707 תדלוק מטוסי בואינג השבעים”, אלוני מסכם. הפרויקט הזה היה בסיס מצוין, אך האתגר האמיתי היה מעבר לפינה. באותה תקופה, החלו להגיע לארץ מטוסי הפנטום. היה ברור כי תדלוקם יחייב מתכונת שונה לחלוטין. האמריקנים השתמשו בשיטת ה”בום”, שהייתה שונה מהשיטה של הצי האמריקני עבור מטוסי הסקייהוק. היה צורך לבנות מודל, ואלוני חיפש את הפתרון. בזמן שחבר למקצוע תכנן חדק קונבנציונלי שניתן להתקין על

גבי אלוני

מחפש אתגרים נוספים. הוא עבר לחטיבת בדק מטוסים, אך גם שם חש שעמום מסוים. האתגרים ההנדסיים לא היו מעניינים מספיק עבור מוחו הקודח. הרעיון המבריק הראשון שצץ היה עוד לפני שחרורו מהשירות הצבאי. הוא ראה סטרטוקרוזר נושאים 377 שמטוסי בואינג חיזוקי כנפיים לנשיאת מיכלים חיצוניים. באותה תקופה, חיל האוויר קיבל את מטוסי הסקייהוק, ואיתם הגיעו מיכלי גחון שאפשרו תדלוק אווירי עם צינור גמיש. אלוני הגיע למסקנה שאותם מיכלים יכולים להתאים גם לסטרטוקרוזר. הבעיה היחידה הייתה שמטוסים גדולים צורכים דלק שונה ממטוסי הקרב. הוא הציג את הרעיון למפקדו, שראה את הפוטנציאל והבטיח להעביר את ביצוע ההתקנה לתעשייה האווירית. כך, מבלי לדעת, אלוני יצר את התשתית לפרויקט שיעצב את עתידו המקצועי וישנה את פני התדלוק האווירי בישראל.

16