נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 יוני 359 + נטו

ביטוח לאומי

52

שנדבקה באוטובוס או אף ברחוב. הנחות אלו מדברות בעד עצמן ומלמדות על חוסר ודאות לעניין מקור ומקום ההדבקה, ומועד ההדבקה. יתרה מזו, נקבע כי התובעת אישרה שהיא, הוריה ואחותה מתגוררים באותו בית ולכאורה לא מן הנמנע כי נדבקה מגורמים אחרים. עוד טענה שהיא עצמה הדביקה את אביה, אך לאור האפשרות שהתובעת נדבקה ממנו, מתבקש היה שתביא ראיות על מחלתו ולכל הפחות תזמנו לעדות, אך כך לא נעשה, על המשמעות הראייתית הנובעת מכך. אין ספק כי היכולת להוכיח בסבירות גבוהה כי נדבקה בעבודה ולא במקום אחר - אינה קלה. עם זאת, לא ניתן לומר כי התובעת הצליחה להרים נטל זה. הטענה הסתמית שהחוקרים לא כתבו את מה שאמרה - אינה יכולה להתקבל. חזקת התקינות מלמדת כי החוקרים רשמו את מה שאמרה להם, ולא הוכח אחרת. גם הטענה כי החוקרים "לא הסכימו לשתף איתי פעולה. זה פשוט שקר מה שהם אמרו" מעלה תהיות כאשר לא הוצג אינטרס כלשהו של החוקרים לרשום תשובות שונות מהתשובות שסיפקה התובעת. לא ניתן על בסיס עדותה בלבד והמסמכים שבתיק לקבוע כי התובעת נדבקה בקורונה במקום ובזמן העבודה או בדרך אליה. לכל זאת יש להוסיף כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, הקורונה הייתה מחלה נפוצה מאוד. נפסק כי אין די בראיות שהוצגו על ידי התובעת כדי לעמוד במאזן ההסתברויות להוכחת טענתה שנדבקה בקורונה תוך כדי ועקב עבודתה.

עבודתה ועקב העבודה. לצורך כך יש לבדוק אחד לאחד את הפרמטרים הדרושים לצורך הוכחת התביעה, ועד כמה הרימה את הנטל. התובעת ציינה שנמצאו מספר חולים באגף שבו עבדה, אך לא ידעה להפנות למדביק ספציפי, ומשמעות הדבר כי אף לשיטתה מסקנתה כי נדבקה על ידי מי מהם - היא בגדר השערה בלבד. התובעת הסבירה בחקירתה הנגדית שאין בידה ראיות או עדים לכך שנחשפה לחולה מאומת. בית המשפט העיר כי מדבריה עולה כי מדובר אך בהשערות, וכי "ייתכן" שנדבקה בעבודה, אך מעבר לכך לא הביאה עדים. עוד צוין כי במועד שבו נדבקה התובעת בקרונה נהג משרד הבריאות לשלוח הודעות מסרון לאדם ששהה בקרבת חולה מאומת, אך התובעת לא הציגה הודעה כאמור, בהתייחס לעובדים במקום עבודתה. מכל האמור לעיל לא עולה כי התובעת הצליחה להרים את הנטל כך שייקבע כי נדבקה בזמן עבודתה, או בדרך אליה או ממנה. זאת ועוד, נקבע כי אף תאריך ההדבקה לא הוברר ומתשובות התובעת לא עלתה תמונה קוהרנטית. מחד גיסא, בכתב התביעה טענה שנדבקה בקורונה בתאריך מסוים, ומאידך גיסא, מהדוח האפידימיולוגי עולה שהתובעת דיווחה על יום שונה כתאריך תחילת התסמינים. ספק נוסף עולה מתצהירה כי בשבוע קודם לכך עבדה התובעת בדצמבר, וכי 6 ו- 3 במשרדי המעסיק רק בימים שעות בסך הכול. לפיכך, לכאורה 15 עשתה כן כ- חלוף הימים עד להופעת התסמינים לא מעלה קשר מובהק בין השהייה בעבודה להדבקה, מה גם שהתובעת העידה שהיא עצמה שמרה על הנחיות הקורונה וחבשה בזמן העבודה מסכה. טענות התובעת ולפיהן עובדים הסתובבו במקום העבודה ללא מסכות, ושמקום העבודה לא היה מאוורר - לא נתמכו בראיות. התובעת העידה אמנם שבידיה תמונות - אך לא הציגה אותן. בעדותה ציינה התובעת כי ייתכן

סוף דבר לסיכום, התביעה נדחית.

, בית הדין האזורי לעבודה 32525-02-22 תקציר ב"ל ירושלים, על ידי כב' השופטת יפה שטיין, התובעת: פלונית, המשיב: המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2023 לאפריל 19