נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2023 מאי 358 + נטו
משפט עבודה
17
לפיכך נדחו טענות העובדות לפיצוי על אי מתן הודעה לעובד/העסקה ללא הסכם העסקה ופיצוי על פיטורים שלא כדין/היעדר שימוע. לעניין הפקדות לקרן השתלמות- לאחר בחינת טענות הצדדים נדחו טענתן של העובדות בעניין הפקדות לקרן השתלמות. על פי הוראות החוק נכון לתקופת עבודתן של העובדות, המזמין אינו חייב בתשלום הרכיב הפקדות לקרן השתלמות, כיוון ) לחוק לא 1 (ב)( 25 שבתוספת השלישית לחוק ובסעיף מנויים צווי הרחבה לעניין הפקדות לקרן השתלמות. אכן, הזכות להפקדות לקרן השתלמות מעוגנת בצו ההרחבה בענף הניקיון. אולם, על מנת שהחבות בתשלום זכות זו תחול על מזמין שירות, נדרש לעגן את החבות בתקנות שהשר הוסמך להתקין על פי (ב) לחוק. 28 ) לחוק וסעיף 3() (ב 25 סעיף לסיכום, בית הדין ציין את העובדה כי עד היום, למעלה מעשור לאחר חקיקתו של החוק, טרם 45 הותקנו תקנות הן בעניין בדיקות השכר לפי סעיף (ב) 28 לחוק והן בעניין ערך שעת עבודה על פי סעיף לחוק. היעדר התקנות יוצר קשיים ומונע את הגשמת תכלית החוק. בית הדין קרא למחוקק להתקין תקנות בהתאם ובהקדם. נקבע כי פס"ד יועבר לגופי המדינה הרלוונטיים לקידום התקנות בנושא. , בית הדין הארצי לעבודה, 46450-01-21 תקציר ע"ע על ידי הנשיאה כבוד השופטת ורדה וירט ליבנה, כבוד השופטת לאה גליקסמן, כבוד השופטת חני אופק גנדלר, המערערת: שופרסל בע"מ, המשיבה: ואח' ע"ע ASMERET TEKABO BEYENE עיריית בת ים – בר ש.י. ניהול 7267-10-19 ) (ארצי ), ניתן 4.3.2021( ] ואחזקת מבנים בע"מ [פורסם בנבו 16.01.23 - ב
המקרה, לרבות תרגום המסמך לשפת העובד. לפיכך נקבע כי המשתמשת לא עמדה בחובתה על פי סעיף לחוק ואין מקום לדחות את תביעתן של העובדות 26 ) לחוק. 3() (א 25 כיוון שלא הגישו הודעה על פי סעיף טענת הגנה למשתמשת בכך שהשתמשה בשרותי לחוק, נדחתה אף היא ונקבע 26 ' בודק שכר לפי ס כי המשתמשת התנהלה באזור הנוחות ובחוסר תום לב. נקבע כי דוחות בודק השכר לא שימשו כביקורת אמיתית ואפקטיבית בזמן אמת כלפי המעסיק. לעניין בדיקות תקופתיות, אכן אין תקנות שהסדירו את אופן עריכת הבדיקות, אך נקבע כי המשתמשת לא הסתמכה בתום לב על בדיקות תקופתיות- ולכל הפחות פעם בתשעה חודשים. כמו כן, דו"חות בודק השכר הוכיחו שלא היה לפני בודק השכר מלוא החומר הנדרש, וההפרות שנתגלו, שעל פי האמור בדו"חות עצמם לא תוקנו במלואן. בשאלה האם הסכם ההתקשרות בין המשתמשת לחוק 28 למעסיקה היה "חוזה הפסד" ע"פ סעיף נקבע, שכאן היה חוזה הפסד בין הצדדים (מכוח ) לחוק). חלה על המשתמשת אחריות 1 (א)( 28 סעיף לחוק, 26 - ו 25 אזרחית כלפי העובדות על פי סעיפים לחוק. נקבע כי 27 ולא חלה ההגנה על פי סעיף כאשר בוחנים אם מדובר במכרז הפסד, יש לבחון את הזכויות הנורמטיביות המגיעות לעובד מזה ואת החובות המוטלות על המעסיק לרבות החובות בפן המיסוי מזה. טענות המשתמשת נדחו שכן בדיקה אם הסכם ההתקשרות הוא בגדר "חוזה הפסד" נעשית על יסוד החבות הנורמטיבית של קבלן השירות ולא על יסוד תשלומיו בפועל. שאלה נוספת שנבחנה- האם יש להטיל על המשתמשת אחריות מעבר לאחריות המוטלת עליה על פי החוק להגברת האכיפה? נקבע כי אין להכריע בשאלה הואיל והמחוקק הגדיר את היקף אחריות מזמין השירות בחוק בלבד.
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online