נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 מארס 337 + נטו

ביטוח לאומי

47

התקבל ערעור המל"ל: תקנות שווי שימוש ברכב אינן מאפשרות לקבוע שווי שימוש חלקי - פס"ד ברלניר מעליות

| עו"ד שוש גבע |

בלבד. הוועדה ציינה שהיא העמידה 50% בגובה בלבד כיוון שהחברה לא 50% את שווי השימוש על הוכיחה את טיב השימוש בכל אחד ואחד מרכבי השירות שברשותה על ידי עובדיה. לטענת המל"ל בערעורו, ועדת השומה לא הייתה רשאית לזקוף שווי שימוש חלקי לעובדי החברה. תקנות שווי השימוש ברכב קובעות כללים קטגוריים, כך שרכב שאינו מוחרג על פי התקנות, יש לזקוף לו שווי שימוש מלא. לא ניתן להתנות על התקנות. משמצאה הוועדה שרכבי השירות "צמודים" לעובדים מסוימים ומשמשים לצורכיהם הפרטיים, ובדין מצאה כך, היה עליה לזקוף את מלוא שווי השימוש בגינם. קביעותיה העובדתיות של הוועדה, ציין המל"ל, הן בגדר קביעות חלוטות שאין לערער עליהן עוד, כך שאין מקום לקבוע אחרת, כלומר שרכבי השירות לא הוצמדו לעובדי החברה. החברה טענה מנגד שרכבי השירות שלה הם בגדר "רכב תפעולי" על פי התקנות, זאת שכן היא נדרשת לעשות שימוש ברכבי השירות כתנאי לקבלת רישיון מתן שירות למעליות. נוסף על כך, הרכבים מלאים ציוד ולא ניתן לעשות בהם אלא שימוש פרטי מועט, כפי שקבעה הוועדה. עוד נטען כי הרכבים אינם "צמודים" במובן הרגיל של המילה וטעתה הוועדה שקבעה כך. במובן הרגיל רכב צמוד הוא כזה שמניב הנאה לעובד. רכבי השירות שלה, טענה, לא הפיקו טובת הנאה לעובדים. לטענת החברה בערעורה, הגעת הטכנאים למשרדי החברה ולמחסן היא רק כדי להצטייד בחלפים, למסור דוחות וכדומה, אך מקום עבודתם הוא

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב דחה ערעור של חברה וקיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי כנגד החלטת ועדת שומה בעניין גובה דמי הביטוח הלאומי שעל החברה לשלם בגין שווי שימוש ברכבי שירות. נקבע כי הוועדה אינה מוסמכת להפעיל את שיקול דעתה בחיוב החברה שלא על פי הנוסחה הקבועה הרלוונטית לסוג הרכב. על פי תקנות שווי שימוש ברכב אין אפשרות לקבוע שווי שימוש חלקי או יחסי. לפנינו פסק דין בשני ערעורים - ערעור המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") וערעור חב' ברלינר מעליות בע"מ. שני הערעורים הוגשו כנגד החלטת ועדת שומה שקבעה את גובה דמי הביטוח הלאומי שעל החברה לשלם בגין שווי שימוש ברכבי השירות ערך המל"ל 2010 שלה עבור עובדיה. במהלך פברואר .2009-2003 לחברה ביקורת ניכויים עבור השנים בעקבות הביקורת מצא לחייבה, בין היתר, בגין שווי השימוש ברכבי השירות שלה בידי עובדיה. השגתה של החברה נדחתה. בדיון שזומן לבקשת החברה, קבעה ועדת השומה שיש לזקוף הכנסה לעובדי החברה בגין שווי השימוש ברכבי השירות שהועמדו עבורם. רכבי השירות, קבעה הוועדה, הוצמדו לעובדים והם אינם בגדר רכבים תפעוליים; לצד זאת הוועדה הכירה בכך שרכבי השירות אינם עשויים לשמש לצורכיהם הפרטיים של העובדים אלא במידה מועטה. בהתאם לכך היא החליטה לנקוט דרך ביניים ולייחס לעובדים שווי שימוש חלקי, השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים