נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 מארס 337 + נטו

ביטוח לאומי

46

אינה מחזיקה בכוח ההצבעה, לא קיבלה מרווחי החברה ואף אין לה זכות למנות מנהל. ● בית הדין התרשם כי לא הייתה לה השפעה על התנהלות החברה ולא קיבלה החלטות כלשהן בהתייחס לחברה. ● באשר לשכרה הגבוה מזה של הבעל קבע בית הדין שהבעל נתן לכך הסבר ועוד קבע: "שבפועל, על פי הפסיקה, שכר העובד אינו נמנה בין הקריטריונים שיש לבדוק בבואנו להכריע האם מבוטח כלשהו הינו בעל שליטה או לא". ● המבוטחת קיבלה את המלצת ביה"ד, כי לעניין דמי אבטלה, השכר יהיה השכר שקיבלה טרם 11,000( העלאתו הסמוכה למועד סיום עבודתה .)₪ 16,000 מקום ₪ ● לאור כל האמור קובע בית הדין כי המבוטחת שימשה כעובדת שכירה בעסק בעלה, לא הייתה בעלת שליטה, ולכן זכאית לקבל דמי אבטלה בהתאם לשכרה לפני ההעלאה. בשולי הדברים ● עניין דמי אבטלה לבני זוג או קרובים של בעלי המניות הבלעדיים בחברות, עולה לדיון משפטי תדיר. הפסיקות אינן אחידות והן נקבעות בהתאם להתרשמות הכללית ולאווירה הדיונית. ● לדעתנו על המחוקק להביא לשינוי חקיקה, כך שייתן הכרעה ברורה וחד משמעית: מתי בן הזוג או הקרוב הינו בעל שליטה בעקיפין ומתי לא. ● אחרת, זמן רב וקיתונות של דיו ימשיכו להישפך ללא תוחלת.

● 50% - חצי שנה טרם פיטוריה הועלה שכרה ב למרות מצבה הקשה של החברה. לטענתה, "לקחה יותר אחריות ועבדה מהבית לאחר שעות העבודה". ● לאחר שיצאה לחופשת לידה לא הוחלפה ע"י עובד אחר ו"בעלה עשה הכל". בשלב מאוחר יותר לקח בעלה מזכירה שעשתה חלק מפעולות המבוטחת. ● לא היה לה הסבר איך יתכן שבשנת הקשיים ), משכורתה עלתה על משכורת 2017( והפיטורין בעלה. בעלה טען שהוא משך משכורת נמוכה ובסוף השנה משך דיבידנד על פי התוצאות. ● החברה נקלעה לקשיים והמבוטחת 2017 בסוף פוטרה. ● תביעתה לדמי אבטלה נדחתה, בטענה כי היא בעלת שליטה בעקיפין בחברה. טיעוני המל"ל ● המבוטחת נכנסה להגדרת בעלת שליטה בעקיפין היות והיא קיבלה שכר גבוה מבעל החברה. ● לא נחתם עם המבוטחת הסכם העסקה, לא החתימה כרטיס, והייתה שותפה להחלטות ניהוליות וכלכלית של העסק. ● הסיבות לפיטוריה אינן ידועות ולטענת המל"ל היא ובעלה הצהירו הצהרות שונות בעניין זה.

● לא הוזמנו עובדים מטעם החברה, למסור עדות.

דיון והחלטה ● בית הדין מציין בראשית הדיון כי בשונה מבעלה, המבוטחת אינה בעלת מניות בחברה,