נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

23

בה לקתה העובדת א' (עובדה שלא הוכחה) וגם אם היו יוצאים מנקודת הנחה כי מבחינה אובייקטיבית מפגש הצוות בו דווח על מחלתה של א' יכול להיחשב כאירוע "מיוחד" עבור כל אחד מעובדי הצוות ששמע על כך ופנה לטיפול נפשי חודשים לאחר מכן (נקודת הנחה שאינה נקייה מספקות) וגם אם היו יוצאים מנקודת הנחה כי צער על עמיתה לעבודה שחלתה (בשילוב תהליכים נפשיים פנימיים, לרבות מחשבות העובדת בדבר השלכה אפשרית על מצב בריאותה שלה) עשוי להוות אירוע "עקב" העבודה אין ראיות (מלבד עדותה של העובדת, שבית הדין האזורי לא נתן בה אמון) המלמדות על תגובה נפשית כלשהי מצד העובדת למפגש הצוות, המצדיק לראותו כאירוע מיוחד. בית הדין אף ציין, כי פנייתה הראשונה של היינו 12.11.10 העובדת לטיפול נפשי היה רק ביום למעלה משלושה חודשים לאחר מכן. לאור כל האמור, בית הדין הגיע למסקנה, כי הן בשל קביעת בית הדין האזורי כי במפגש הצוות לא נמסר מידע חדש שלא היה ידוע לעובדת לאורך שבועות ארוכים קודם לכך והן בשל כך שלא הובאה כל ראיה לכך שמפגש הצוות טלטל את העובדת מבחינה נפשית, לא ניתן להכיר במפגש הצוות כפגיעה בעבודה. למען הסר ספק, בית הדין אף הוסיף, כי גם בביקור העובדת אצל א' לא ניתן לראות כאירוע מיוחד והפנה לקביעתו של בית הדין האזורי ולפערים המהותיים בין הגרסאות- לרבות מיקום הפגישה, בבית חולים או בביתה של א' ומה התרחש במהלכה לא ניתן לקבוע עובדתית כי ביקור כזה אכן התרחש וממילא גם לא ניתן לראות בו כאירוע מיוחד. לאור כל האמור התביעה נדחתה. , בבית הדין הארצי לעבודה, על 34274-10-19 עב"ל ידי הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח והשופטת סיגל דוידוב - מוטולה, המערערת: פלונית, המשיב: המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב- 5.8.2020

האירוע משגרת העבודה הרגילה (וזאת, בהתבסס על "ניסיון החיים", ככל שיש בו ללמד על השפעה נפשית אפשרית של האירוע המדובר על "מבוטח סביר" בנסיבות דומות) וההיקף המוערך של התנאי הסובייקטיבי של המבוטח לאותו אירוע ולעוצמתה של אותה תגובה). עם זאת, נוכח ההכרה במגבלותיה של יכולת ההערכה הראשונית הנוגעת למידת החריגות או הייחוד של האירוע, בהיבט האובייקטיבי והסובייקטיבי כאחד, ונוכח ההכרה בכך שיכול ובמקרים מסוימים יתעורר קושי להעריך, ללא סיוע של מומחה רפואי, האם האירוע המדובר עלול לגרום, על פני הדברים, לדחק נפשי בכלל (התנאי האובייקטיבי) ו/או האם הוא עשוי היה לגרום לדחק נפשי אצל המבוטח הספציפי (התנאי הסובייקטיבי) או כיצד יש לשקלל בין השניים - הרי שיש ללכת בנתיב שהותווה זה מכבר במקום בו מקנן ספק או קושי באשר לסווג האירוע. נתיב המוביל למינוי מומחה רפואי, חלף הדחיה של התביעה על סיפה, בנסיבות של ספק בדבר 50727- ) . (עב"ל (ארצי "חריגות" או "ייחוד האירוע" .))23.11.15( פלוני – המוסד לביטוח לאומי 09-14 עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי אין להכיר בפגיעה 60826- נפשית על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל משה ניקי גולן- המוסד לביטוח לאומי 09-14 .))14.9.16( במקרה שלפנינו, העובדת טענה לאירוע מיוחד אחד – מפגש הצוות, לצורך דיווח על מחלתה של העובדת א' וארגון מחדש של העבודה כתוצאה מכך. עם זאת, בעדותה של העובדת נמצא כי ידעה על מחלתה של העובדת א' גם אם לא על סוג המחלה המדויק- לאורך כחודשיים טרם מפגש הצוות וכבר מטעם זה לא ניתן לראות באירוע האמור כאירוע "מיוחד" אלא לכל היותר כמתח מתמשך. זאת ועוד, בית הדין ציין, כי גם אם היה יוצא מנקודת הנחה, כי במהלך מפגש הצוות היה נמסר מידע חדש על המחלה הספציפית