נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 ינואר 335 + נטו

התפטרות ופיטורים

55

משמעותיות לזוגיות בעלת נראות וכוונה ממשית למגורים משותפים. עוד נקבע כי מוסד הידועים בציבור התפתח בישראל החל משנותיה הראשונות, ומקורו בצרכיהן של שתי קבוצות אוכלוסייה עיקריות: בני זוג המנועים מלהינשא עקב איסורים מהדין הדתי; ובני זוג אשר מעדיפים שלא להיכנס לברית הנישואין. פיתוחו של מוסד הידועים בציבור נעשה על דרך חקיקה שהשוותה את זכויותיהם של זוגות ידועים בציבור לאלו של זוגות נשואים, בעיקר בהיבט הזכויות הסוציאליות, כאשר הפסיקה הלכה בתלם זה והרחיבה את מערך הזכויות של בני הזוג הידועים בציבור. נפסק כי על אף שהחברה והיועמ"ש טוענים כי הפרשנות היחידה המתאפשרת מלשון החוק היא שההסדר המופיע בו חל על זוגות נשואים בלבד, עמדתו של בית הדין הינה כי חוק פיצויי פיטורים יכול לשאת זוגות ידועים בציבור כזוגות נשואים גם על פי המשמעות הלשונית ולראיה, כך היה עת פורש המונח נשואים בחוק הירושה כחל גם על ידועים בציבור. זאת ועוד, תכליתה המרכזית של הזכות הסוציאלית לפיצויי פיטורים הינה להעניק לעובד שאיבד את מקום עבודתו מטעמים שאינם בשליטתו, או מטעמים שנמצאו מוצדקים על ידי המחוקק, רשת בטחון כלכלית. וכך, התכלית העומדת בבסיס הטלת החובה על מעסיקים לשלם פיצויי פיטורים במקרה שבו עובד מעתיק את מקום מגוריו לרגל נישואין, נועדה לספק לעובד הכנסה עד שימצא עבודה במקום המגורים החדש. ביסוד כך עומדת הגנה על התא המשפחתי וההבנה שחייו האישיים של עובד כוללים אילוצים שלעיתים גוברים גם על מקום העבודה ובעניין זה שווים קשייו של המעבר של אדם הנקשר עם בן זוגו בקשר נישואים, לאדם הנקשר עם בן זוגו בקשר של ידועים בציבור ושניהם חוסים תחת אותה התכלית שעליה ביקש המחוקק להגן. יתרה מכך, מרכז הכובד של החוק רואה את הזכות לפיצויי

העובדת טענה כי על בית הדין לאמץ גישה פרשנית תכליתית המיישמת את הוראות החוק בהתאם לנסיבות החיים המשתנות ולא בצורה דווקנית ועל כן, לטענתה יש לאשר את קביעת בית הדין קמא שלפיה, אין לייחס דווקא משמעות דתית למושג נישואים לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים ) לחוק פיצויי פיטורים. באשר 1(8 על פי סעיף לנסיבות סיום העסקתה טענה העובדת כי אומנם במועד העברת הודעת ההתפטרות חלה עליה מניעה להינשא לבן הזוג על פי הדין הדתי, אך לדעתה אין לקבוע כי הדרך היחידה להכיר בעובד שהתפטר "לרגל נישואיו", תהיה רק פי הדין האישי המוגדר בחוק. באשר להעתקת מקום המגורים בסמוך לנישואים ציינה העובדת כי עברה להתגורר עם בן הזוג בכפר יאסיף מיד לאחר התפטרותה ובסמוך לטקס הנישואים. העובדת התייחסה גם לכך שהזוג הנפיק תעודת זוגיות מטעם ארגון משפחה חדשה, ולכך שנולדו להם ילדים משותפים כמו גם לכך שעד היום הם מתגוררים יחד תחת אותה קורת גג. יתרה מכך, העובדת טענה כי מעולם לא ויתרה על זכויותיה לפיצויי פיטורים. פסק הדין כב' השופטת ל' גליקסמן פסקה כי השאלה במרכז ההליך שלפנינו היא האם הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו ל"רגל נישואיו" חלה גם על מי שעשה זאת לרגל היותו ידוע בציבור. נקבע כי מדובר במלאכת פרשנות דינאמית הנשענת בראש ובראשונה על אבני דרך בפסיקתו העקבית של בית דין זה ובפסיקתו של בית המשפט העליון אשר לפיה הושווה במקרים רבים מערך הזכויות והחובות של בני זוג ידועים בציבור לבני זוג נשואים. יתרה מכך, המעמד של ידועים בציבור הוא מוסכמה שאין חולק עליה, והעדר היסודות שמקורם במגורים משותפים, אינו מצדיק אבחנה ששוללת זכאות לפיצויי פיטורים. הפתרון מצוי בהבאת ראיות