נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 ינואר 335 + נטו

התפטרות ופיטורים

54

נישואיה ומכיוון שהיא נשואה לגבר אחר. במכתב זה הצהירה החברה כי היא מוכנה, לפנים משורת הדין ומתוך מחווה של רצון טוב, לשחרר לזכותה את הכספים שהיו במועד זה בקופת הפיצויים של העובדת. משעמדה החברה על סירובה לשלם לעובדת את יתרת כספי פיצויי הפיטורים, פנתה העובדת לבית הדין האזורי לעבודה אשר קיבל את תביעת העובדת וקבע כי על החברה לשלם לה את יתרת פיצויי הפיטורים. בית הדין התייחס לאמינותה של העובדת, לכך שנישואיה לבעלה לשעבר הגיעו לידי סיום וכי עשתה ניסיונות רבים וכנים על מנת לבטל את נישואיה לו במהלך השנים. בית הדין התייחס גם לכך שהעובדת ובן הזוג הצהירו על כוונתם להינשא ברגע שתוסר המניעה המשפטית לעשות כן ולכך שבמועד סיום יחסי העבודה לא הייתה יכולה העובדת להירשם כנשואה למרות רצונה לעשות כן. כתוצאה מצירוף כלל הנתונים הללו קבע בית הדין כי כוונתה של העובדת לפתוח דף חדש בנישואיה לבן הזוג הייתה כנה, כך שמתקיים התנאי בחוק פיצויי פיטורים לפיו העתקת מקום המגורים נעשה "לרגל" נישואים. החברה טענה כי ההליך שלפנינו מגלה שאלה ציבורית רחבה הנוגעת להגדרת המושג נישואים ) לחוק פיצויי פיטורים. 1(8 כפי שמופיע בסעיף החברה טענה כי, העובדת הייתה נשואה לאחר ביום שהתפטרה וביקשה להעתיק את מקום מגוריה לטובת נישואים חדשים ועל כן, לא ניתן להכיר בה כמי שזכאית לפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים. כמו כן, העובדת חתמה על כתב הסילוק, במסגרתו הסכימה לוותר על כל תביעותיה העתידיות. בנוסף, על פי חוק פיצויי פיטורים, העתקת מקום המגורים צריך להיעשות בעקבות ובסמוך לטקס הנישואים, ויש לבחון את נסיבות ההתפטרות בסמוך למועד זה.

) לחוק פיצויי פיטורים, 1(8 נישואיו" על פי סעיף חלה גם על מי שעשה זאת לרגל היותו ידוע בציבור. העובדת הועסקה בחברה כפקידה על בסיס שכר שעתי במשך כעשר שנים לאורך כל תקופת העסקתה, , התגוררה 2004 מלבד תקופה קצרה בשלהי שנת העובדת בנצרת עילית. העובדת , המשתייכת לדת הנוצרית, נישאה בטקס נישואים נוצרי לע' המשתייך לדת המוסלמית. נישואי השניים לא צלחו עד שבשלב מסוים נאלצה העובדת לפנות למרכז סיוע לנשים. במקביל להליכים המשפטיים הנוגעים למעמדה האישי, הכירה העובדת את בן זוגה, השניים חתמו על הסכם ממון ולפיו, ברצונם של השניים לגור ולחיות יחדיו כבעל ואישה במשק בית משותף, להביא ילדים משותפים ולהינשא בעתיד ולאחר שתוסר המניעה המשפטית שחלה על ערכו העובדת ובן 2013 שניהם מלעשות כן. בשנת הזוג מסיבה בבית הוריו בכפר יאסיף, בהשתתפות הוריהם, קרובי משפחה וחברים. במסיבה זו לבשה העובדת שמלת כלה והשניים החליפו ביניהם טבעות נישואים. באותו היום עברה העובדת להתגורר עם נולד לבני 2014 בן הזוג תחת אותה קורת גג. בשנת הנפיק להם ארגון 2015 הזוג בן משותף; ובשנת "משפחה חדשה" תעודת זוגיות. העובדת הודיעה לחברה כי ברצונה לקבל מכתב פיטורים וביקשה כי ייערך לה גמר חשבון. בהודעה זו ציינה העובדת כי מסרה הודעה מוקדמת על כוונתה להתפטר בעל פה לפני חודש; וכי התפטרותה נובעת מנישואיה לבן הזוג ומכך שלאחר נישואיה מתעתדים בני הזוג לגור בכפר יאסיף, מקום מגוריו של בן הזוג. לאחר שהעובדת ביקשה כי ישולמו לה ) לחוק פיצויי 1(8 כלל פיצויי הפיטורים לפי סעיף פיטורים, מסרה החברה באמצעות באת כוחה כי נסיבות סיום העסקתה של העובדת אינן נמנות עם הנסיבות המוזכרות בחוק פיצויי פיטורים. זאת משום שהעתקת מקום המגורים איננה לרגל