נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 ינואר 335 + נטו

משפט עבודה

50

הייצוגית גופה - זאת בתנאי שהתקבלה הבקשה בשלב הראשון. התנאים לקבלת הבקשה בשלב ראשון הינם שעילת הבקשה מוכרת על פי דין כעילת הגשת תובענה ייצוגית ובנוסף, מי שרשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא אדם שיש לו עילת תביעה אישית. עוד נקבע כי בכל הנוגע לרמת ההוכחה הנדרשת בבקשה לאישור, אין נדרש כי תוכח התובענה, אלא די בכך שבית הדין ישתכנע כי קיים סיכוי סביר שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. מן הכלל אל הפרט נקבע כי לא הוכח כי על המעסיקה חלה חובה לבצע עבור עובדיה הפרשות לפנסיה בגין תשלומים ששולמו להם כבונוס בוקר. לפיכך, יש לדחות את ערעור המערערים בנוגע לעילת אי ביצוע הפקדות פנסיוניות בגין בונוס בוקר. מנגד, על המעסיקה חלה חובה לבצע עבור עובדיה הפרשות לפנסיה בגין שעות עבודה שביצעו בימי המנוחה ושאינן שעות נוספות (ביחס לשכר הבסיס, ללא הגמול בגין העבודה בשעות המנוחה השבועית), וכן בגין דמי מחלה, דמי חופשה (להבדיל מפדיון חופשה) ותגמולי מילואים. בהתאם יש לדחות את הטענה שהעלתה המעסיקה בסיכומיה בערעור, שלפיה למערערים לא קמה עילת תביעה אישית ״בכל הנוגע לרוב הרכיבים הנטענים על ידם לאור העדר חובה על פי דין לבצע הפרשות סוציאליות מרוב הרכיבים הנטענים״. מניתוח הנתונים בתלושי השכר של המערערים עולים, לכאורה, וברמת ההוכחה הנדרשת בבקשה לאישור לאף אחד מהמערערים, בכל תקופות עבודתם, לא בוצעו הפקדות פנסיוניות בגין שעות עבודה בימי מנוחה (שבת וחג) שאינן שעות נוספות. בנוסף לאמור, נקבע כי לא עלה בידי המעסיקה להוכיח, ולו לכאורה, את טענתה שלפיה הכשלים שנפלו בתלושי השכר של המערערים - שבהם, ככלל, הודתה - הם בגדר טעויות נקודתיות שאינן מצביעות על התנהלות שיטתית ומשכך, יש לקבוע כי עלה בידי המערערים להוכיח, במידת ההוכחה הנדרשת בשלב

הדין קמא את שיטת המעסיקה ביחס לכל הרכיבים בעילת ההפקדות הפנסיוניות, בהישען על תלושי השכר שהציגה, היא ״עצימת עיניים״ כלשונם, ומהווה ״מתן לגיטימציה עודפת למעסיקה״, וזאת נוכח התהיות שהעלו אודות אותם תלושים. בנוסף, אין לקבל את התייחסותו של בית הדין קמא אל מחדלה של המעסיקה לכלול בהפקדות הפנסיוניות של המערערים את דמי החופשה, דמי המחלה ותגמולי המילואים, כאל ״טעות נקודתית״ הראויה להתברר במסגרת תביעות פרטיות. המעסיקה מצידה טענה כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם בכל הקשור לאישורה של התובענה כייצוגית וכי ניהלו את ההליך כתובענה פרטנית מבלי שהוכחה ולו בראשית ראייה עילה ייצוגית. לטענת המעסיקה למערערים לא קמה עילת תביעה אישית, כי לאור השוני בין הסניפים והעובדים לא מתעוררות שאלות משותפות והסיכוי שיוכרעו לטובת הקבוצה הוא קלוש. עוד נטען כי קביעת הסכום שיקבל כל אחד מבני הקבוצה תחייב עריכת בירור פרטני מורכב ולכן הליך ייצוגי אינו הדרך היעילה וההוגנת. פסק הדין כב' השופט א' איטח פסק כי התובענה הייצוגית היא כלי דיוני ייחודי, המאפשר ליחיד להגיש ולנהל תביעה בשם קבוצה של נפגעים, כאשר נזקו של כל אחד מהם הוא קטן יחסית, כך שאין לו תמריץ להגיש תביעה בצורה עצמאית. וכי לצד תכליותיה החשובות, בתובענה הייצוגית גלומות סכנות ובהן החשש ששימוש לא זהיר בה יגרום לבעל הכיס העמוק להגיע לפשרה עם התובע רק על מנת להימנע מכל הכרוך בניהול התובענה. כדי להתמודד עם סכנות אלה קבע המחוקק מנגנונים שונים אשר יבטיחו שימוש זהיר. תובענה ייצוגית מתנהלת בשני שלבים; בשלב הראשון נדונה הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית ובשלב השני מתנהלת התובענה