נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 ינואר 335 + נטו

משפט עבודה

49

כייצוגית. המעסיקה טענה כי למערערים אין עילת תביעה אישית; כי הם אינם מייצגים את רוב עובדי המעסיקה - בהינתן המאפיינים הייחודיים של סניף הדיוטי פרי; ניהול ההליך כתובענה ייצוגית לא יהיה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, בין היתר בשל חישובים פרטניים מורכבים שיהיה צורך לעשותם; ואין לומר שהתביעה תנוהל על ידי המערערים בדרך הולמת ובתום לב. לעניין ההפקדות הפנסיוניות בגין דמי חופשה, מילואים ומחלה טענה המעסיקה כי אם לא נעשתה הפקדה בגין רכיבים אלו כראוי, הרי שמדובר בטעות נקודתית שמקומה להתברר בגדרי תביעתם האישית של המערערים ולא במסגרת תובענה ייצוגית. בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשת האישור על כל ראשיה תוך שקבע כי עילת ההפקדות הפנסיוניות אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת ושספק אם ביכולת המערערים לייצג בשם הקבוצה. באשר לעילת דמי החגים נקבע כי המערערים לא זכאים לדמי חגים (בין אם עבדו בחג ובין אם לאו) ולכן לא מתקיימת עילת תביעה אישית ובאשר לעילת העמלות, הרי שלא הוכחה עילת תביעה אישית. עוד נקבע כי יש להצר על כך שהמערערים לא פנו לחברה לפני שהגישו את התובענה ואת בקשת האישור, בניגוד לנפסק בעניין הוט, שכן אילו היו עושים כך, יש להניח שהדבר היה מסייע ואולי מייתר חלק מהעניינים שעלו. המערערים לא השלימו עם ההחלטה הגישו את הערעור דנן. המערערים טענו כי פסק דינו של בית הדין קמא שגוי הן בניתוח הראיות והן בהסקת המסקנות המשפטיות. לטענתם, שגה בית הדין קמא בכך שלא נתן את המשקל הראוי להודאת המעסיקה כי לא לקחה בחשבון, לעניין ההפקדות הפנסיוניות, את שעות העבודה במנוחה השבועית וכי קבלת בית

בממכר מוצרי מחשב שונים שבתקופה הרלוונטית סניפים בפריסה ארצית, בהם 60- מנתה למעלה מ סניף ה״דיוטי-פרי״ הממוקם בשדה התעופה בן שעות ביממה 24 , גוריון אשר פעל שבעה ימים בשבוע עובדים במשמרות שונות. 400- והועסקו בו על ידה כ המערערים הועסקו על ידי המעסיקה בסניף הדיוטי פרי. תפקידיהם, כמו גם מתכונת השכר שלהם, שונו לאורך תקופת העסקתם. בסמוך לאחר סיום העסקתם הגישו המערערים תובענה נגד המעסיקה בבית הדין האזורי לעבודה ולצדה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. טענות המערערים בכתב התביעה, בתמצית, היו כי המעסיקה לא ביצעה הפקדות לביטוח הפנסיוני שלהם בגין מלוא רכיבי השכר שיש להפקיד בגינם לפנסיה. עוד נטען כי בעת ביצוע ההפקדות לא לקחה המעסיקה בחשבון את שעות העבודה שביצעו בימי מנוחה שבועית, וזאת גם כאשר שעות העבודה הרגילות שלהם לא הגיעו להיקף של משרה מלאה, וכן את רכיבי השכר הבאים: בונוס בוקר, דמי מחלה, דמי חופשה ודמי מילואים. טענה נוספת הייתה בעניין העמלות שקיבלו המערערים -לשיטתם, מכירות שבוצעו בשעות נוספות היו אמורות לזכותם בתשלום עמלה מוגדלת. בנוסף לעילות המפורטות לעיל טענו המערערים כי לא ניתנו להם הודעות בכתב בדבר תנאי עבודתם, לא בתחילת עבודתם אצל המעסיקה ולא עם שינויי תפקידיהם בה, וזאת בניגוד להוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה). במקביל להגשת התובענה הגישו המערערים בקשה לאישור העילות הבאות כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"): עילת ההפקדות הפנסיוניות, עילת דמי החגים ועילת העמלות. המעסיקה דחתה ככלל, את טענות המערערים הן לגופן של העילות השונות והן מהטעם שהבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק לאישורה