נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 דצמבר 334 + נטו

41

שכר

עובד בכיר, והציפייה לרף נאמנות גבוה יותר נוגעת לעובד הבכיר. נקבע כי זכותו של עובד לחפש מקום עבודה חלופי תוך כדי עבודתו אצל מעסיק נוכחי, הן במהלך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות והן לפניה ואין בכך הפרה של חובת תום הלב. לעניין המשא ומתן על העלאת שכר העובד נקבע כי מדובר בעובד ומעסיקו אשר נמצאים במשא ומתן על שכרו של העובד, כאשר העובד שוקל את אפשרויותיו וגם המעסיק בוחן את ההיתכנות הכלכלית של העלאת שכר העובד. בית הדין קבע, בנסיבות המקרה הנדון, נתן העובד למעסיקיו את השהות הנדרשת לשקול את שינוי תנאי שכרו. בית הדין הוסיף כי עדכון המעסיק על הכוונה לחפש עבודה, על הצעות עבודה חלופיות ככל ומתקבלות כאלו ועל ההחלטה לקבל הצעה חלופית, אינו חסר תום לב, נהפוך הוא, זוהי התנהגות הלוקחת בחשבון את האינטרסים של המעסיק דווקא. הימנעות מעדכון המעסיק, אשר אינה מאפשרת למעסיק להציע הצעות לעובד ככל והוא מעוניין בכך, עשויה להיחשב פעולה בחוסר תום לב. התוצאה הסופית, בה בחר העובד לסיים את עבודתו, אינה מעידה על ניהול חסר תום לב של המשא ומתן על שכרו, לעובד קיימת הזכות לבחור לסיים את העסקתו (כפי שהיא קיימת גם למעסיק) אף אם מעסיקו מציע לו הצעות שכר משופרות. העבד קיים משא ומתן עם המעסיקה עד לסיום העסקתו אצלם. את הודעתו על סיום ההעסקה העביר באופן ברור ובטרם חתם על חוזה עבודה בחברת רובינשטיין, בית הדין קבע כי לא מדובר בהתנהלות חסרת תום לב כי אם התנהלות מקובלת במשא ומתן. בית הדין קבע כי העובד אינו אחראי לגרימת הפרת החוזה בין החברות. לעניין גילוי פרטי השכר בית הדין קבע כי איסור על חשיפת השכר פוגע בתחרות החופשית המתבססת, בין השאר, על עקרון חופש המידע, פוגע אף בחופש הביטוי של העובד. גובה

העובד טען כי סיים את עבודתו בשל משכורתו הנמוכה, שעות העבודה הרבות, מעבר מגורים וחוסר הערכה לעבודתו. בנוסף טען כי לא היה עובד בכיר ולא היה מעורב בהסכמים העסקיים עם חברת רובינשטיין. עוד טען כי לא הפר את חובת האמון ולא תיאם את תחילת עבודתו בחברת רובינשטיין בטרם סיים עבודתו אצל המעסיקה. העובד הוסיף כי אין קשר בין פעולותיו לסיום החוזה עם חברת רובינשטיין. העובד טען כי מצא מקום עבודה חלופי לאחר סיום עבודתו, וזאת בברכת מנהלי המעסיקה אשר ידעו על מעברו לעבוד בחברת רובינשטיין. העובד הוסיף כי סיום ההתקשרות בין המעסיקה לחברת רובינשטיין נבע מאי-הסכמה עסקית שאינה נוגעת אליו. בנוסף תבע העובד בגין שעות נוספות .₪ 9,984 שלטענתו לא שלמו לו סך של פסק הדין בית הדין בחן את הטענות ופסק לעניין הפרת חובת הנאמנות כי יחסי העבודה כוללים בחובם יחסי אמון מיוחדים המחויבים את הצדדים לשקול לאורך יחסי העבודה ולאחריהם, לא רק את טובתם האישית כי אם גם את טובת הצד שכנגד. חובת תום הלב והאמון הינה חובה מוגברת כאשר מדובר בעובדים בכירים, בידע מקצועי מיוחד, בתלות רבה וכיוצא באלו. עם זאת, אין חובת האמון מבטלת את קיומם של האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים, ושניהם רשאים לפעול למען טובתם האישית. החובה הינה לנהוג זה בזה כבני אדם, גם אם לא כמלאכים. בית הדין קבע כי לעובד היה תפקיד מרכזי בקשר עם חברת רובינשטיין, אך אין בכך בכדי לראות בו כעובד בכיר וציין כי משכורתו נטו אשר קשה לראות בה ₪ 6,300 עמדה על סך של משכורת של עובד בכיר. בית הדין קבע כי מעמדו הוא של עובד מן המניין והדגיש שבחינת צעדיו של עובד זוטר במסגרת יחסי העבודה שונה מזו של