נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 דצמבר 334 + נטו

שעות עבודה ומנוחה

19

המעסיקים ולא היה פיקוח על שעות עבודתו, אין בכך כדי לשלול על פי הפסיקה כי לעובד מגיע גמול עבודה עבור שעות נוספות. העובדה שהעובד לא דרש לקבל גמול שעות נוספות אינה משנה שכן עובד אינו יכול לוותר על זכות קוגנטית המגיעה לו. קיימת אי ודאות באשר לכמות שעות הנוספות אותן ביצע העובד. מחד גיסא, בית הדין לא שוכנע כי העובד ביצע את כמות השעות שאותן הוא תובע ומאידך גיסא, המעסיקה שילמה לעובד גמול שעות נוספות, קרי הודתה בכך שהעובד ביצע שעות נוספות. לכן, העובד זכאי לגמול שעות נוספות בתקופה שלא קיבל אותן בכפוף לתקופת ההתיישנות. משכך נקבע כי שעות 23 העובד זכאי לגמול שעות נוספות בגובה של נוספות בחודש. החישוב נעשה על בסיס שכרו האחרון ועל פי מספר שעות העבודה הרשומות בתלוש השכר השנים האחרונות. 7- ל באשר להעלאת השכר של העובד, העובד ומעסיקה 2 החליטו על דעתם בלבד להעלות את שכרם פי 2 אינה 2 מהשכר שקיבל העובד. הכפלה של השכר פי סבירה וברור שאינה קשורה להצטיינות מיוחדת של עובד. על פי הפסיקה אם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחיל המעסיק לשלם לעובד שכר מסוים או תנאי שכר אחרים ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר או תנאי שכר שונים מהמוסכם והצדדים שותקים, ייראה הדבר כאילו נתנו הצדדים הסכמתם לכך מלכתחילה. לכן, אין לעובד או למעסיק עילת תביעה כנגד מעסיקו או נגד עובדו מאחר שבשתיקתם הסכימו לשינוי בחוזה העבודה. חוסר הסכמה צריך להיאמר במפורש. זכותה של מעסיקה להעלות את שכרו או להפחיתו וזכותו של עובד להתפטר אם שכרו הופחת. אולם במקרה דנא העובד הוא בעל מניות והוא ידע או אמור היה לדעת כי להעלאה כה גבוהה נדרשת הסכמה של כל בעלי המניות.

, העובד לא קיבל 3 ניהל לבד את מעסיקה 1 מעסיק ולא קיבל 3 מעולם כספים כבעל מניות במעסיקה דיבידנדים וכספים, למעט שכרו החודשי. זאת ועוד, העובד לא היה בתפקיד ניהולי בכיר. העובדה כי היה בעל מניות אין לה כל נפקות כי למעשה העובד לכל דבר ועניין. מסקנתו של 1 היה שכיר במעסיק בית הדין היא שלצורך קביעה האם זכאי העובד לגמול שעות נוספות, יהיה זה לא נכון להחשיב את .3 העובד כבעל מניות קובע ומשפיע במעסיקה לעניין השעות הנוספות, בחלק מתקופת עבודתו של העובד שולם לו גמול שעות נוספות. בשאר תקופת עבודתו לא שולמו לעובד שעות נוספות כלל. מששולם לעובד בתחילה גמול שעות נוספות ברי כי הייתה לעובד עבודה בשעות נוספות, משכך לא ברור מדוע בתקופה מאוחרת יותר, כשהפך לבעל מניות, לא היה זכאי לגמול שעות נוספות?!. לפני שקיבל העובד את המניות ואחרי שקיבל העובד את המניות, עשה העובד את אותה עבודה ולא קיבל כל פריבילגיה בשל היותו בעל מניות ואף כאשר ביקשו לפטר את העובד סילקו המעסיקים את העובד ממקום העבודה. לכן, נקבע כי העובד לא היה במשרת אמון הלכה למעשה גם אם היה בעל מניות .3 במעסיקה זאת ועוד, העובדה כי שכרו של העובד עלה במהלך אינה מעידה כלל ₪ 18,000- ל ₪ 16,000- השנים מ ₪ 2000 ועיקר כי מדובר במשרת אמון. עלייה של אינה מהותית במבחן השנים. ואף במכתב הזימון לשימוע נכתב כי הגדרת תפקידו של העובד הייתה מחסנאי, תפקיד שבהגדרתו אינו משרת אמון. לא זו אף זו, העובד היה בעל מניות למעשה ללא כל סמכויות ושימש כמנהל עבודה או כמחסנאי, אולם לא הוכח כי נטל חלק כלשהו בהחלטות הניהוליות של החברה. אף אם זכה העובד לאמון מצידם של