נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

52

שכר

העסקתו הכוללת יערך לפי ממוצע חשבונאי רגיל של שתי המשכורות בהתעלם מתקופות ההעסקה ם "מספר שנות ִ בפועל בכתב מינוי ובחוזה בכירים, א עבודתו לפי חוזה הבכירים שווה או נמוך ממספר שנות עבודתו לפי כתב מינוי". המערער טען כי לעניין התיבה "מספר שנות עבודתו לפי חוזה זה [חוזה בכירים ] שווה או נמוך ממספר (ב) 12 שנות עבודתו לפי כתב מינוי" המופיעה בסעיף ) לחוזה הבכירים, יש להביא בחשבון את תקופת 2( העבודה בשירות המדינה בלבד ואין לצרף לה את תקופת השירות בצה"ל בגינה נרכשה זכות לקצבה. שנים ו - 35 תקופת העבודה בשירות המדינה מונה חודשים בהסכם 7 - שנים ו 20 חודשים מתוכם 8 בכירים. משתקופת ההעסקה לפי כתב המינוי קצרה לגישת המערער מתקופת ההעסקה לפי חוזה בכירים, ) לחוזה בכירים, כך 2() (ב 12 לא חלה הוראת סעיף שהוא זכאי לקצבה לפי משכורת קובעת כוללת בהתאם לתקופות השירות בפועל לפי כתב מינוי ולפי חוזה בכירים (להלן: "משכורת קובעת משוקללת"), ולכן חלקה היחסי של המשכורת לפי חוזה בכירים גבוה יותר מחלקה היחסי של המשכורת לפי כתב שנים מתוך 20.583 בגין תקופה של 57.71% - מינוי (כ שנים בשירות המדינה). 35.666 תקופה כוללת של המדינה, לעומת זאת, גרסה כי תקופת השירות בצבא קבע, בגינה נרכשו זכויות לפנסיה תקציבית מכוח תקנות הגמלאות, מהווה אף היא חלק מהתקופה שיש לכללה בתקופת העבודה במדינה טרם חוזה הבכירים, כך שתקופת העבודה לפי כתב המינוי - הכוללת את תקופת השירות בצה"ל - ארוכה יותר מתקופת העבודה לפי חוזה בכירים. בנסיבות אלה ) לחוזה 2() (ב 12 חלה לגישת המדינה הוראת סעיף הבכירים. משקלה של המשכורת הקובעת לפי חוזה ממשקל המשכורת 50% הבכירים יעמוד, לפיכך, על הכוללת הקובעת בגין כל תקופת העבודה המזכה בפנסיה תקציבית.

פסק הדין כב' השופט ר' פוליאק פסק כי הסוגייה שבפנינו היא אפוא האם "שנות עבודתו של המערער לפי כתב ) לחוזה הבכירים, 2() (ב 12 מינוי", כמשמען בסעיף כוללות רק את תקופת השירות בכתב המינוי , כעמדת המערער, או שמא הן 1981 שראשיתה בשנת כוללות גם את תקופת השירות בצה"ל בגינן נרכשו זכויות לקצבה לפי חוק הגמלאות, שראשיתה בשנת , כעמדת המדינה. 1969 בהמשך לאמור נקבע כי מקריאתן המשולבת של הוראות ההסדר התחיקתי ושל הוראות חוזה הבכירים עולה בבירור כי תקופת ההעסקה לפי כתב 12 המינוי, לצורך חישוב זכויות המערער לפי סעיף לחוזה, כוללת את תקופת השירות הצבאי שנרכשה בסמוך למועד החתימה על חוזה הבכירים. יתר על כן, נקבע כי כפועל יוצא מרכישת הזכויות השנים 12 שולם למערער מענק שנים עודפות בגין שנות תקופת השירות 47 שאינן מזכות בקצבה (מתוך . מענק השנים ₪ 362,376 הכוללת) בסכום של העודפות לא היה משולם אלמלא צירוף התקופות. עוד נקבע כי בהקשר זה, זכותו של המערער לקבלת מענק השנים העודפות אינה נובעת מהוראות חוק הגמלאות שלא חל בגין תקופת העבודה בחוזה בכירים, אלא מכוח הוראה הסכמית מפורשת בסעיף (ה) לחוזה הבכירים לפיה "למען הסר ספק - 12 בסעיף זה 'זכות לגמלאות' ו'קיצבה' - כל הזכויות החלות מכח חוק הגמלאות לעובד או לשאיריו לרבות מענק, פיצויים בגין שנים עודפות וכו' - בכפוף לאמור בחוזה זה". קבלת טענתו של המערער כי אין לצרף את תקופת השירות הצבאי לתקופת המינוי לפי חוזה הבכירים, הייתה שומטת את הקרקע מתחת לזכותו לקבלת מענק שנים עודפות. לא זו אף זו נקבע כי יש לקבל את טענת המדינה, לפיה אין ברכישת זכות לקצבה בהתאם לתקנות