נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

נשים בעבודה

32

עצמו. המעסיק הוא הנושא באחריות הבלעדית למעשה הטרדה מינית שבוצע בחצריו וזאת ככל שהמעסיק לא מילא אחר חובתו לנקוט צעדי מנע, אשר אחד מהם הוא בדיקת התלונה על ההטרדה המינית על ידי האחראית. עוד צוין בפסק הדין, כי האחראית על 4.4 מניעת הטרדה מינית היא שומרת סף, המחזיקה בתפקיד בעל חשיבות ושליחות גדולה. העמדתן של אחראיות על מניעת הטרדה מינית "בקו האש" וחשיפתן לאפשרות הגשת תביעה נגדן, עלולה לגרום לפגיעה בסמכותן ולהרתעת רבות מהן מקבלת האחריות לביצוע תפקיד החושף אותן להליכים משפטיים.

באותו מקום עבודה. בית הדין האזורי לעבודה תל אביב החליט לסלק על הסף את התביעה שהוגשה כנגד הממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה. התביעה נותרה עומדת כלפי המעסיק שנתבע גם הוא. לטענת התובע, האחראית על מניעת הטרדה 4.2 מינית לא פתחה בהליך בדיקה למרות תלונתו נגד מנכ"ל החברה בגין קשריו עם עובדת בכירה הכפופה לו. רק לאחר פיטורי התובע פתחה האחראית בהליך בדיקה שנטען כי בוצע באופן רשלני, תוך שהעבירה את חומרי הבדיקה לגורמים מחוץ לחברה. פסק הדין קבע כי החוק למניעת הטרדה 4.3 מינית אינו מעניק לבית הדין סמכות לדון בתובענה נגד האחראית על מניעת הטרדה מינית בארגון - אלא רק כנגד המעסיק

פיטורי עובדת בהריון לאחר חמישה חודשי עבודה לא מהווים התחמקות מהגנות הקבועות בחוק עבודת נשים

על מנת לחמוק מהגנות הקבועות בחוק עבודת נשים, (להלן: "חוק עבודת נשים"). 1954 - תשי"ד לטענת העובדת, פוטרה ללא סיבה עניינית ורק מחמת היותה בהריון. טרם ההודעה על הריונה המעסיק היה מרוצה מעבודתה ולא העלה כל טענה בנוגע לעבודתה. המעסיק טען מנגד, כי העובדת פוטרה משיקולים עניינים וללא קשר להריונה. העובדת נהגה לאחר

העובדות הגב' מעין ממן (להלן: "העובדת") הועסקה בתפקיד פקידותי אצל מר תאופיק עראם רואה חשבון במקצועו (להלן: "המעסיק" ), במשרד רואה חשבון. העובדת הגישה תביעה בטענה לפיה פוטרה מעבודתה, מחמת הריונה בניגוד להוראות חוק שיווין , מבלי שנערך לה 1988 - הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח שימוע ובסמוך להשלמת ששה חודשי עבודה וזאת