נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

נשים בעבודה

30

השניים היה רומן בהסכמה וביוזמתה של פלונית, שהייתה בת בית בביתו וכי הוא לא היה הממונה עליה ולא שימש כבעל מרות כלפיה. פלונית הגישה תלונה במשטרה בגין הטרדות טלפוניות, שבעטיין הוגש כתב אישום נגד אלמוני, הוצאו צווי הרחקה והוא הורשע בהליך פלילי ב"הטרדה באמצעות מתקן בזק". בית הדין האזורי קיבל את טענת פלונית 3.3 לפיה ראתה באלמוני ממונה עליה. נקבע כי מדובר בתפיסה סובייקטיבית על אודות מרותו ויכולתו של אלמוני להשפיע על תנאי עבודתה, תפיסה שנתמכה בסממנים אובייקטיביים שהציג בפניה והתבססה במציאות. בית הדין האזורי ציין את פער הגילאים בין השניים והתייחס להיות המתלוננת צעירה שגיששה את דרכה במקום עבודה חדש שבו רצתה להצליח. נקבע כי מדובר בהטרדה מינית, שכן מערכת היחסים בין הצדדים הייתה קשר מיני נצלני, תוך שאלמוני ניצל את מצבה הנפשי של פלונית. בית הדין הארצי הפך את פסק דינו של 3.4 בית הדין האזורי. בפסק דינו של בית הדין הארצי קועקעו קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי ונקבע כי בנסיבות המקרה לא התקיימו יחסי מרות בין אלמוני לבין פלונית. עוד קבע בית הדין הארצי, כי פסק דינו 3.5 של בית הדין האזורי הרחיב, מעבר לקבוע בחוק, את המושג יחסי מרות. למרות שבאופן עקרוני יתכנו נסיבות עובדתיות

סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת יחסים - או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה. קביעה זו באה לאור חובת הזהירות והאחריות המוגברת החלה על בעל המרות, ובהתחשב בסביבת העבודה רוויית האינטרסים ופערי הכוחות. נוכח האמור, קבע בית הדין הארצי באותו עניין חזקה, לפיה במקרה של הטרדה מינית מצד בעל לא נדרשת הבעת אי מרות במסגרת יחסי עבודה, . למעשה, הוכחת הסכמה מצידה של הכפופה לו יסודות עילת ההטרדה המינית בנסיבות אלו, מעבירה את הנטל להפריך חזקה זו לכתפי בעל המרות, שעליו להוכיח כי לא מדובר בהטרדה . אלא במערכת יחסים לגיטימית .3 אלמוני - פלונית 19-07-42257 ) - ע"ע (ארצי ) - יחסים אינטימיים בין 2020.8.10 (מיום עובדת לבין בעל מרות , עבדה 1980 המתלוננת, פלונית, ילידת 3.1 כנהגת אוטובוס בחברה שבה עבד אלמוני, , נשוי ואב לילדה. באותו זמן 1967 יליד הועסק אלמוני כסדרן רציפים - משלח באותו הסניף. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה הכירו והחלו לקיים מערכת יחסים שכללה יחסים אינטימיים, נמשכה שנתיים ונסתיימה ביוזמת פלונית. פלונית תבעה את החברה ואת אלמוני 3.2 בטענה להטרדה מינית על ידי בעל מרות. לטענתה, אלמוני ניצל את חולשתה ואת תלותה בו מכוח תפקידו וסמכותו. עוד טענה כי לאחר שסיימה את היחסים מיוזמתה, אלמוני המשיך להתקשר ולעקוב אחריה, להצטרף לנסיעות שבהן נהגה ולהגיע לדירתה השכורה. אלמוני טען מנגד כי בין פסק הדין החדש של בית הדין הארצי לעבודה