נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

תנאי עבודה

21

בנסיבות אלה ההתחקות עלתה כדי "הטרדה אחרת" ) לחוק הגנת הפרטיות. שכן תכלית 1( 2 לפי סעיף הפרסום לא חייב פירוט נתונים ספציפיים באשר לשמו של העובד המסוים ומלמעלה מן הצורך אף לפי ) לחוק. מתדפיסים שהוצגו עלה, כי מגדל 11(2 סעיף חשפה הן את שמה של העובדת, באופן המאפשר את זיהויה והן את הזמן שבו נזקקה להתפנות. מדובר בנתונים שחשיפתם מהווים פגיעה בפרטיות העובדת. ראוי לציין, כי בזמן אמת העובדת לא הלינה כלפי עצם פרסום פרטיה. לאור כל האמור, בית הדין הגיע למסקנה, כי מגדל פגעה בפרטיותה של העובדת. מאחר שהעובדת עצמה לא הלינה על כך בזמן אמת .₪ 10,000 נפסק לעובדת פיצוי בסך לסיכום, התביעה כנגד יישום וטלדור נדחתה על 15,000 כל רכיביה והעובדת חויבה בהוצאות בסך כלפיהם. ביחס לחברת מגדל התביעה התקבלה ₪ באופן חלקי, ביחס לרכיב הפרת זכות העובדת לפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, מגדל חויבה .₪ 10,000 לשלם פיצוי בסך , בבית הדין האזורי לעבודה 58890-02-17 ס"ע בבאר שבע, כב' השופט יעקב אזולאי, התובעת: . יישום פתרונות אנושיים 1 : נטלי יפרגן, הנתבעות . מגדל חברה לביטוח 3 . טלדור תקשורת בע"מ 2 26.3.2020 - בע"מ, ניתן ב

וחשיבותה לבריאות העובד ורווחתו מובנית מאליה. עם זאת, קיימת הבחנה ברורה בין כך ובין פרקי הזמן הממושכים והיציאות התכופות לשירותים, אשר לא הונחה תשתית רפואית ממנה ניתן לגזור שקיימת בעיה רפואית. זאת גם כאשר זמן היציאה עולה כדי זמן לא סביר. במקרה זה, זכאי המעסיק להתריע מתוך כוונה לשפר את יעילות העבודה. בית הדין סבר, כי אין מקום לקבוע כלל טכני בדבר פרק הזמן המותר לעובד לצאת לשם שימוש בחדר השירותים, ואולם למעסיק הפררוגטיבה לזהות מצבים לא סבירים כגון הפסקות רצופות בנות מעל דקות ואף למעלה מכך ולהתריע על כך. העובד 15-30 אינו רשאי לעשות שימוש לא ראוי בזכות שקיבל כדי לנצל זאת לא בתום לב. בענייננו, העובדת לא הרימה את נטל ההוכחה ובית הדין דחה את הטענה לפיה נמנעה ממנה הזכות לצאת לשירותים לפי צרכיה א לחוק שעות עבודה ומנוחה. 20 בהתאם לסעיף העובדת יכולה הייתה לצאת לשירותים כאשר תלונת הממונה עליה הייתה על משך הזמן בשירותים ולא על תדירות היציאה לשירותים. – אמנם עצם פרסום לעניין הפגיעה בפרטיות היציאה לשירותים היה מחויב המציאות, על מנת ליצור גיבוי מצד עובדים אחרים. עם זאת, לא הוכח שהיה צורך שיתר ראשי הצוותים יחשפו לזהותו של אותו עובד, להבדיל מעצם ידיעה כללית, כי עובד כלשהו מצוות אחר מצוי בשירותים בכל זמן נתון.