נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

תנאי עבודה

20

זמן ממושכים. במקרה דנא, נהגה העובדת לצאת לחדר השירותים ליציאות של כחצי שעה מעבר לזמן המוגדר להפסקות. השאלה שנדונה הייתה האם הופרה זכותה של העובדת להשתמש בשירותים א' לחוק שעות עבודה ומנוחה. 20 בהתאם לסעיף א' לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע: "עובד 20 סעיף זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו". בית ביפר 18-01-48239 הדין אף נעזר בפסק דין בבר"ע ,)6.2.2019 , תקשורת בע"מ נ' רז צח (פורסם בנבו וקבע, כי הפסקה לצורך שימוש בחדר שירותים היא בעלת אופי אקראי, והעיתוי בנטילתה הוא בהתאם לצרכי העובד. מדובר בהפסקה שמשכה אמור להיות קצר, כלל - דקות ספורות. אשר לעצם הפרסום, מגדל טענה, כי המידע פורסם בקרב ראשי חוליות במטרה לעודד אותם לשפר את היעילות בחוליה ולדאוג לגיבוי עובדים חלופיים בעת שהעובד נזקק לצאת לשירותים. לדברי מגדל, מעסיק חייב להשלים עם כך שעובדים שונים נזקקים לצאת לשירותים בתדירות משתנה, בהתאם לצרכיהם, ואולם שעה שמסתבר, כי מדובר ביציאות רבות, אשר כל אחת מהן לפרק זמן לא מבוטל, אז בהעדר הצבעה מפורשת ומוכחת על בעיה רפואית קונקרטית, המעסיק אינו צריך להשלים עם היעדרות כה ממושכת מהעבודה. לטענת מגדל נטילת הפסקות ארוכות מקטינות את זמינותו של העובד, פוגעת ברצף העבודה ובשירות לציבור, ובה בעת, גורמת לעומס בלתי סביר בקרב יתר המוקדנים. בית הדין ציין, כי אומנם אין המעסיק רשאי לשלול מעובדים לצאת לשירותים, כל אימת שהם נזקקים לכך, בהתאם לצרכיהם הספציפיים. מדובר בזכות מוקנית שאין מקום להתערב בה או לשלול אותה בדרך כלשהי. הפסקת העבודה לשם שימוש בחדר השירותים נגזרת מכבודו של העובד כאדם,

זאת ועוד, בית הדין לא שוכנע, כי העובדת פוטרה מחמת הריונה וכי לא עמדה בחובתה להקטין את נזקה לאחר פיטוריה - לאור שלל העדויות והראיות נראה, כי עמדו בנטל הנדרש כדי להוכיח שהיו סיבות ראויות לפטר את העובדת, על רקע היעדרויות, יציאות ארוכות לשירותים התנהלות משמעתית בעייתית ועוד. בנוסף, נציג יישום, המעסיקה, של העובדת, לא ידע על הריונה כאשר זימן אותה לשימוע, עם זאת מגדל ידעו אך מידע זה לא נמסר ליישום. משהורם נטל ההוכחה והוכח, כי העובדת פוטרה שלא על רקע הריונה אלא מחמת התנהלותה, טענת העובדת להפרת חוק שיווין הזדמנויות נדחתה. – בית הדין דחה את טענותיה של לעניין השימוע העובדת להליך שימוע שלא כדין ומצא כי יישום, מכוח היותה המעסיקה של העובדת, עמדתה בחובותיה. - מאחר שבית הדין פיצוי בגין אובדן דמי לידה קבע, כי פיטורי העובדת לא היו על רקע הריונה אלא מטעמים כשרים, ואף הליך השימוע התנהל כדין, רכיב זה נדחה. – לטענת פיצוי בגין אי מתן זכות לצאת לשירותים העובדת סבלה מבעיה רפואית "שלפוחית רגיזה", המחייבת אותה לצאת לשירותים בתדירות גבוהה יותר מחברותיה לעבודה. היציאה לשירותים נמדדה " ותדירותו ומשכו התפרסמו 2 במוקד כזמן "ניירת בקרב עובדי המוקד. לפי הנטען הפרה מגדל את 2 (א) לחוק שעות עבודה ומנוחה ואת סעיף 20 סעיף לחוק הגנת הפרטיות על רקע פרסום זמני היציאה לשירותים ובכך מנעו את זכותה לשירותים לפי צרכיה. מנגד נטען כי, העובדת מעולם לא הציגה מסמך רפואי המאשש ואף לא הצהירה כי היא סובלת משלפוחית רגיזה. עוד צוין, כי בעיה מסוג זה גורמת ככלל ליציאות תכופות לשירותים ולא לפרקי