נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2020 נובמבר 333 + נטו
משפט עבודה
16
לטענת העובד לפיצויי פיטורים פסק בית הדין כי לא מדובר בפיטורים העובד לא פוטר אלא נטש את מקום העבודה, ועל כן העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע. בית הדין קיבל את התביעה לגבי רכיבי התביעה הנוספים כגון: שעות נוספות, בונוסים, משכורת אחרונה, ועוד. באשר לטענת העובד בגין עוולת לשון הרע יודגש כי מקום העבודה נמצא במקום מגוריו של העובד ולפיכך הנזק לעובד הוא גדול יותר אין ספק כי מדובר בפרסום לשון הרע שנועד לפגוע בעובד במשרתו ובמקצועו, וכן לבזותו ולהשפילו כלפי כולי עלמא, הוכח על ידי העובד כי באספת עובדים, סופר לעובדים כי העובד (ללא ציון שמו) לקח (גנב) לכיסו סחורה בשווי של אלפי שקלים. לדעת בית הדין אף אם לא מוזכר שמו של העובד הפרסום עולה כדי עוולת לשון הרע, בפרסום לשון הרע אף אם השם אינו מוזכר יכול הפרסום להיחשב כעוולה (סע"ש טליה טטיאנה מזור - סיטי טיים 55961-09-17 אי.אל. בע"מ). אשר על כן פסק בית הדין, שהמעסיקה הוציאה דיבתו של העובד לרעה וחייב את המעסיקה בסך של בגין עוולה זו. ₪ 20,000 , בבית הדין האזורי לעבודה בתל 39758-02-17 ס"עש אביב-יפו, על ידי כבוד השופטת אריאלה גילצר – כץ, התובע: קובי מלכה, הנתבעת: גלוב סקרין בע"מ, 16.08.2020- ניתן ב
בדיקת פוליגרף יש בה פגיעה קשה בפרטיותו של הנבדק המגיעה אף לכדי פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אך בהליכים אזרחיים נתקבלה גישה מקלה יותר וביהמ"ש רשאי בהסכמת בעלי הדין לקבל כראיה את תוצאות הבדיקה בפוליגרף ויכול שתהא ראיה מכרעת בעניינם. עם זאת, על ביהמ"ש לבדוק קיומה של הסכמה ממשית של הצדדים הן לעריכת הבדיקה והן להגשת תוצאותיה עו"ד וסים זועבי נ' סובחי נאיף) 10235/04 (ברע"א באשר לבדיקת הפוליגרף, בפסק דין מפי נשיאת בית הדין הארצי לעבודה דאז, כב' השופטת (בדימוס) נילי ארד, בעניין חיוב עובד לעבור בדיקת פוליגרף קבע בית הדין הארצי כי לא ניתן לכפות על עובד שנחשד במעשה פלילי לעבור בדיקת פוליגרף ועצם דרישה זו עלולה לחייב את המעסיק שעשה כן בפיצוי דני מלכה - שופרסל בע"מ). 415/06 ) לעובד ( (ארצי במקרה דנן על מנת שניתן יהיה לייחס משקל כלשהו לבדיקת הפוליגרף, היה על עורך הפוליגרף להתייצב לדיון והיה ניתן על ידי חקירה בבית הדין לבחון את מהימנותו וכישוריו. לבסוף בית הדין לא קיבל את תוצאות הפוליגרף ומטיל ספק באמינותה של הבדיקה, עוד הוסיף בית הדין, שהמעסיקה לא הוכיחה כי העובד גנב ולא המציאה שום ראיה ממשית כגון סרטי אבטחה ועדויות המקשרות ישירות את העובד למעשה הגניבה. על פי ההלכה הפסוקה, טענות מסוג גניבה ומרמה הינן טענות הטעונות הוכחה בראיות טובות מהראיות הנדרשות לפי נטל ההוכחה הרגיל במשפט אזרחי ונדרשות ראיות מוצקות ואין די בראיות נסיבתיות. באשר להודאת העובד, בית הדין סבר כי לא ניתן להוכיח חד משמעית שמדובר בהודאה. ובאשר
Made with FlippingBook Annual report maker