נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

26

או גופנית יוצאת דופן. אין מחלוקת שהעובד אכן נפרד מהעובדים באתר ואין נפקות מה היה מספר העובדים וגם לא אם הדבר תוכנן מראש או היה ספונטני שכן הדעה נותנת שהעובד התרגש. ברור כי כל אותה עת מרגע שחיפש העובד עבודה אחרת, מצא עבודה, הודיע על התפטרותו בכתב, ולא פנים מול פנים, המשך עבודה על אף שהממונים ידעו שהוא עוזב ועד יום העבודה האחרון בחברה, היה שרוי העובד במתח מתמשך. ככל הנראה העובד היה במתח כיוון שהרגיש שלא מרוצים ממנו. עם זאת, נקודת השיא של המתח הייתה היום האחרון שבו נפגש ונפרד מהעובדים. אכן העובד לקה בליבו כיום וחצי לאחר האירוע החריג אולם יהיה על הרופא להשיב אם הזמן שחלף בין אירוע הפרידה להתקף הלב מנתק את הקשר הסיבתי וכך גם הטענה בדבר סיכוניו הטבעיים של העובד, היותו מעשן, השמנת יתר וסיפור משפחתי. אירע לעובד אירוע 16.09.15 בית הדין קבע כי ביום חריג, עת נפרד מהעובדים וסיים עבודתו וההחלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים. , בבית הדין האזורי לעבודה 18487-04-17 תקציר ב"ל בתל אביב-יפו, על ידי כבוד השופטת אריאלה גילצר כץ, התובע: נ' ק', הנתבע: המוסד לביטוח לאומי, 02.06/2019- ניתן ב

ושאין זו הפעם הראשונה שהעובד נפרד ממקום עבודה ולכן אין כאן חריגות. עוד נטען כי העובד לא הציג מסמך רפואי אודות אירועים חריגים שתוארו על ידו בפני רופאיו ועל כן יש לדחות את התביעה. לאור האמור הסוגיה העומדת להכרעה היא האם העזיבה של העובד את עבודתו גרמה לו לפגיעה בעבודה והאם יש להכיר באירוע הלבבי שעבר העובד כפגיעה בעבודה. פסק הדין בית הדין הגיע למסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי וזאת לאחר ששמע את העדויות, עיין במסמכים ובחן את טענות הצדדים. בבוא בית הדין להכריע אם אירוע מסוים הינו בבחינת תאונת עבודה, עליו לבחון האם מדובר באירוע חריג ופתאומי אשר גרם לנזק אצל הנפגע. ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה הינה כי בכדי שבנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. באשר לקביעת תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב, הלכה פסוקה היא, שבכדי שיכיר בית הדין באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של העובד. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית