נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 מארס 327 + נטו

44

שכר

סייעות שהועסקו על ידי המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור יקבלו החזרי סכומים שהועברו בגינן למדינה עבור מע"מ

| עו"ד לילך דניאל |

התובעות הועסקו על ידי המועצה המקומית פרדס חנה כרכור כסייעות (משלבות אישיות), בחוזי העסקה אישיים. בחוזים הוסכם כי השירותים מסופקים בקבלנות (קרי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד), וזאת כנגד תמורה בשיעור שנקבע לגביו ניכתה 2014-2007 שהוא "כולל מע"מ". בין השנים המועצה, לטענתה על פי דרישת רשות המסים, שקלים בגין 194,746 סכומים שונים בסך כולל של השירותים שסיפקו התובעות, והעבירה אותם לרשות עבור מע"מ. בעקבות האמור, הגישו התובעות תביעה נגד המדינה, להצהיר על זכאותן להחזר בנוגע לסכומים האמורים. המדינה מאידך גיסא, טענה כי חיוב התובעות במע"מ א לתקנות מס ערך מוסף, והן לא 6 נעשה מכוח תקנה הוכיחו כי תקנה זו אינה חלה לגביהן. עוד נטען כי ככל שהתובעות סברו שהן זכאיות להחזר מס, היה עליהן לפנות למנהל המע"מ בפרוצדורה הקבועה (ג) לחוק המע"מ, הקובע פרק זמן של 105 בסעיף שנתיים להגשת תביעה כאמור.

בית משפט השלום קיבל את תביעתן של סייעות שהועסקו בחוזי קבלנות במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור וחייב את רשות המסים להשיב להן סכומים שהועברו בגינן עבור מע"מ. נקבע כי תקנה א לתקנות מע"מ אינה חלה על התובעות, וכי הן 6 לא היו חייבות לנקוט את הפרוצדורה הקבועה בחוק לצורך קבלת ההחזר האמור. א לתקנות מע"מ, שכותרתה "חיוב מקבל 6 תקנה השירות בתשלום המס", קובעת מקרים מסוימים שבהם יוטל מס דווקא על מקבל השירות במקום על נותן השירות, כאשר העברת נטל המס למקבל השירות נעשית, בנוגע לאותם מקרים, מטעמי נוחיות בגביית המס. התקנה מציבה שני תנאים עיקריים ומצטברים שבהתקיימם מוטל על מקבל השירות להעביר לידי הרשות את המס: האחד, שמקבל השירות קיבל את השירות מאחד המפורטים בתקנה, והשני - שהשירות ניתן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים